מפגש שני: טביעת רגל אקולוגית

• היכרות עם המונח טביעת רגל אקולוגית
  
• הבנת ההשלכות של אורח החיים האישי על הסביבה
  
• הבנת חשיבות השמירה על הסביבה
  
• המחשת הקשר בין יצירת "טביעת יד אקולוגית" למנהיגות.

אפשרות א': מה קיבלתי מכדור הארץ?

אפשרות ב': טביעת רגל צבעונית

• מהי טביעת רגל?
  
• האם יכולה להיות טביעת רגל רעיונית? טביעת רגל שאינה סימן פיזי?
  
• האם אנחנו רוצים להשאיר את טביעת הרגל (פיזית או אחרת) שלנו במקום שבו היינו?
  
• מה בין טביעת רגל להטבעת חותם?
  
• איך מתקשרת "הטבעת חותם" למנהיגות?
  
• איזה חותם נרצה להשאיר אחרינו?
  

אפשרות ג': הבלדה על משפחת כהן

אפשרות א':

• מה הרגשתם כשמילאתם את השאלון?
  
• מה היו התוצאות? מה למדתם מהשאלון?
  
• מה לדעתכם אתם יכולים לשנות בטביעת הרגל האקולוגית האישית שלכם?
  
• במה אני או כל אחד מאיתנו יכול להשפיע, להנהיג את משפחתו ואת סביבתו הקרובה להקטנת טביעת הרגל האקולוגית?
  אפשר להקריא את הסיפור על כוכב הים ולהראות שלכל אחת ואחד מאיתנו יש יכולת להשפיע – בייחוד לקבוצת המנהיגות שפעילה ומשפיעה על שאר תלמידי בית הספר.

אפשרות ב': שטח אדמה

מחלקים את הקבוצה לשתי חוליות ומעמידים את כל התלמידים בצפיפות על שטח אדמה. סביב כל חוליה מציירים עיגול ומגדירים את שטחו כשטח טביעת הרגל של הקבוצה. כל חוליה בתורה מוזמנת להציע דרך לצמצום טביעת הרגל האקולוגית שלה. חוליה שהציעה דרך נכונה לצמצם את טביעת הרגל מקבלת אישור מהמדריך להושיב את אחד מחבריה בצד, ובכך מצמצמת את השטח של הטביעה הקבוצתית.

שאלות לדיון בקבוצה:

• אילו דברים היה קל להציע כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית?
  
• האם אפשר לממש את ההצעות שלכם?
  
• מה כל אחד מכם מוכן לעשות כדי לצמצם את טביעת הרגל?
  
• האם תסכימו להשתמש, למשל, במוצרים מיד שנייה?
  
• איך אפשר להתגבר, כמנהיגים, על המשמעות החברתית של שימוש ב"יד שנייה"? (נושא של שימוש במותג יקר חדש ונוצץ כסמל סטטוס לעומת החשש להשתמש במוצרים יד שניה ולהיתפס כ"תפרן".)
  
• האם אתם כמנהיגים יכולים להוביל דעה בקרב חבריכם בנושא טביעת הרגל האקולוגית? האם תוכלו להעלות את המודעות של הסובבים אתכם לנושא?
  
• עבור הרבה אנשים מנהיגות מתקשרת לכוח, גודל, עוצמה והשפעה. יש מנהיגים הפונים אל עמם ומבטיחים לו להפעיל את מלוא הכוח והעוצמה כדי להשיג את המטרות הלאומיות. כאשר מדברים על טביעת רגל אקולוגית, מתייחסים דווקא לצמצום ההשפעה שלנו (שיכולה להיות הרסנית) על הסביבה. איזו דמות של מנהיג אתם מכירים שמתקשרת עם צמצום, סובלנות, הימנעות מאלימות וצניעות?
  דוגמה אפשרית – מהטמה גנדי, מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית, ונמנה עם המנהיגים המוערכים בעולם במאה העשרים. מהטמה גנדי נחשב לסמל ההתנגדות הלא-אלימה כשפעל בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות פעילות לא אלימה – דבר שהוביל לעצמאות הודו ושימש השראה לתנועות שונות למען זכויות אדם ולחופש ברחבי העולם. תמונה של מהטמה גנדי>>
  
  
  

אפשרות ג' (בשל אורכה, מתאימה האפשרות כפתיחה וכגוף הפעילות):

גוף הפעילות:

מחלקים לתלמידים מתכון לכדורי שוקולד (היעזרו במתכון ובמחירון בנספח עזרים למערך זה) ו-100 שטרות כסף קק"ל (א-קק"לוגי) מודפסים.

מציעים לתלמידים לרכוש את החומרים ואת הכלים הנחוצים להכנה בכסף שקיבלו רק ש... הסכום הנדרש לכל המצרכים הוא 150 שטרות.

התלמידים יידרשו למצוא דרך להשיג את מטרתם ולהכין כדורי שוקולד תוך ניצול המשאבים שברשותם.

הכללים:

• אם יחרגו התלמידים מהתקציב שבידיהם, ישלמו למדריך על כל 5 שטרות גירעון (משיכת יתר) – בכדור שוקולד אחד.
  
• על כל שטר שיצליחו לחסוך מבלי להשתמש בו (=משאב שיצליחו לשמר) – יקבלו מהמדריך סוכריות צבעוניות (לקישוט כדורי השוקולד).
  

הציעו לתלמידים דרכים להתמודד עם המצב:

• כדי לעמוד ביעד, ייתכן שהתלמידים יורידו רכיבים מהמתכון (למדריך – הפחתת רכיבים=צמצום צריכה).
  
• ייתכן שינצלו ניצול יעיל יותר את המשאבים (למשל, המסת החמאה בשמש במקום במיקרוגל בחדר המורים). (למדריך =ניצול יעיל של משאבים קיימים.)
  
• ייתכן שחלק מהמשאבים יוכלו להשיג באמצעות שימוש חוזר (למשל, תלמיד שיש בתיקו כפית מארוחת הצהריים שאפשר להשתמש בה). (למדריך =שימוש חוזר, מיחזור.)
  
• או שהתלמידים יחליטו "לשלם קנס" על משיכת היתר (למדריך=צריכה שאינה מתחשבת ב"מקורות").
  

שאלות לדיון אחרי הפעילות:

• האם הצלחתם במשימה? האם עמדתם בתקציב?
  
• איך הרגשתם בעת ביצוע המשימה?
  
• איך התמודדתם במשחק עם הצורך להוציא יותר ממה שהיה לכם? על מה החלטתם לוותר?
  
• איך התקבלו ההחלטות בקבוצה? כולם ביחד? האם מישהו הנהיג את קבלת ההחלטות הקשות? ( זוהי הזדמנות לשקף לקבוצה את התהליך המנהיגותי שהקבוצה עברה במשחק.)
  
• איך המשחק מייצג את החיים האמיתיים – ניהול תקציב משפחתי, מאזן בין הכנסות להוצאות?
  
• איך המשחק מייצג את השימוש שלנו בטבע?
  
• האם אנחנו יכולים לשאוב מהטבע יותר ממה שהוא יכול לתת? במשך כמה זמן?
  מסבירים: שלא כמו בבנק, במשיכת יתר אקולוגית אנחנו פוגעים במרכיבים בסיסיים בעולם שמעניקים לנו "שירותי מערכת", ולפיכך אנו פוגעים לא רק בעצמנו אלא גם באפשרות של הדורות הבאים, של צאצאינו, להמשיך ולהתקיים.
  
• מי מתכנן את הצריכה של המין האנושי? מי בעולם מנהיג את הניצול של שירותי המערכת?
  חשוב להדגיש שבישראל, לדוגמה, קק"ל מופקדת על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה על פי האמנה שחתמה עם המדינה ופועלת לצמצום טביעת הרגל האקולוגית שלה, אולם גם למדינה תפקיד בהקצאת משאבים ומאמצים כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלה.
  
• מה אפשר לעשות? מה כוחנו להשפיע כאזרחים שאכפת להם?

את כדורי השוקולד הטעימים אוכלים יחד אחרי פעילות הסיכום.

אפשרות א':

אפשרות ב':

אפשרות ג':

משימות המשך

1. כל תלמיד יביא לפעילות הבאה חפץ שמייצג דרך שבה הוא צמצם את טביעת הרגל האקולוגית של משפחתו (לדוגמה: מוצר שעשה מחומרים ממוחזרים, משאבת אופניים, עלה מעץ ששתל). הפעילות הבאה תיפתח בהצגת החפצים ושאר הכיתה תצטרך לנחש מה הפעולה.
   
2. חברי קבוצת המנהיגות יעבירו את שאלון "בחן את עצמך" לתלמידי כיתתם. כל כיתה תעלה פעולות שונות שיאפשרו לכיתה לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלה (לדוגמה, צריכת חומרים, כמו נייר ואחרים, צריכת חשמל, צריכת מים...) תלמידי הכיתה יבחרו תחום אחד שיממשו, יגדירו יעד ישים ומדיד לצמצום טביעת הרגל הכיתתית, דרכים ליישמו ודרכים למדוד הצלחה. במפגש הבא כל התלמידים יציגו את הפרויקט שמיישמות כיתותיהם.
   בהמשך למשימות הכיתתיות, יפעלו תלמידי כיתת המנהיגות בתיאום עם בית הספר להגדרת יעד בית ספרי לצמצום טביעת הרגל האקולוגית. היעד הבית ספרי יכלול בתוכו את היעדים הכיתתיים. יעדי הכיתות, היעד הבית ספרי, התקדמות כל כיתה. גודל צמצום טביעת הרגל האקולוגית של הכיתות בפרט ובית הספר בכלל, יפורסמו באירועים, פרסומים ופורומים בית ספריים.
   
3. כל תלמיד יציג את שאלון "בחן את עצמך" בביתו ויענה עליו שוב יחד עם בני משפחתו. המשפחה תגדיר יחד בין תחום אחד ל-5 תחומים שבהם היא תוכל לצמצם את טביעת הרגל המשפחתית (גם שינוי אחד הוא משמעותי). במפגש הבא כל תלמיד יציג במה משפחתו צמצמה את טביעת הרגל האקולוגית שלה.
   
4. התלמידים ירכזו רשימה שיציגו במפגש הבא, ובה רשומות 10-5 פעולות שהם או האנשים הקרובים אליהם עושים מדי יום במטרה להגן על הסביבה (בבית, בבית הספר, בחצר, ברחוב, בתנועת הנוער, בטיול). אפשר להציע למשתתפים לקיים תחרות בין קבוצות. הקבוצה שתציין יותר פעולות – היא הזוכה! לדוגמה: מכבים את האור ביציאה מהחדר, כותבים ומציירים על שני צדי הדף, נמנעים משימוש בשקיות ניילון ובכלים חד פעמיים, סוגרים את המים במקלחת כשמסתבנים, מתקינים חסכמים בשירותים, תולים את הכביסה ומצמצמים את השימוש במייבשים, נמנעים מהשלכת פסולת בחוף הים, אוספים שיירי האוכל בפיקניק, רוכבים על אופניים, משקים את הגינה במים מטוהרים, מקפידים על מיחזור בקבוקים והשלכת סוללות באופן מוגן.
   
5. עורכים בבית הספר סקר איכות סביבה בית ספרי ומביאים למפגש הבא את התוצאות והצעות כיצד לצמצם את הטביעה הבית ספרית.
   
6. כיתת המנהיגות תארגן שוק קח-תן בית ספרי לעידוד שימוש חוזר. השוק ילווה במסע הסברה, שיתבטא בכרזות, הופעות וכו' שתארגן כיתת המנהיגות.

1. קוראים את השיר "גלגולו של מעיל" מאת קדיה מולודובסקי.
   משוחחים על האפשרויות השונות לשימוש בפריט כלשהו. התלמידים יציגו דוגמאות שונות מתחומים שונים.
   אפשר לשלב משחק: מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות – המדריך אומר שם של חפץ מסוים (למשל – כדורגל מפונצ'ר, חולצה ישנה, קומקום שלא פועל...) כל קבוצה צריכה בתורה להעלות רעיונות לשימוש חוזר בחפץ הזה. קבוצה שנותרה ללא רעיון נוסף מפסידה בסיבוב הזה.
   
2. קריאת הסיפור "הלורקס" מאת ד"ר סוס ודיון על המסר המועבר בו בקשר לניצול משאבי הטבע.
   
3. הסיפור "סיפורו של כיכר לחם" מתוך "הנסיכה מן הקשת" מאת שלומית כהן-אסיף. הסיפור מספר על משאבים המתחדשים בדרך נס ועל אובדנם.