מפגש שלישי: בלי מים אין חיים

בריכת הנופרים בירקון. צילום: אבי שקולניק. ארכיון הצילומים של קק''ל
בריכת הנופרים בירקון. צילום: אבי שקולניק. ארכיון הצילומים של קק''ל
להנהיג = לפעול, להתחייב ולקחת אחריות
 
חובה לקיים את המפגש בתקופה הזו בשנה
 
זמן בשנה: חודש כסלו (נובמבר)
מיקום: בחצר בית הספר
משך הפעילות: שני שיעורים
רציונל: התלמידים יכירו את מצוקת המים בישראל ואת תחומי הפעילות של קק"ל הרלוונטיים לנושא המים בארץ. התלמידים יתנסו במידת האפשר בבדיקות איכות מים באתר טבעי קרוב.

מטרות הפעילות

  • היכרות עם מצב המים בישראל ובעולם.
  • היכרות עם מקורות מים בסביבת בית הספר.
  • היכרות עם מושגים בסיסיים בתחום המים: הכרות עם מושגים בסיסיים בתחום המים: מאגרי מים, שיקום נחלים, ביופילטר, קציר מי נגר.
  • היכרות עם תחומי הפעילות של קק"ל הנוגעים לנושא המים.
  • שיוך למתרחש בסביבה הקרובה בעונת החורף.

מהלך הפעילות – טבלה

אפשרות א' אפשרות ב' אפשרות ג' אפשרות ד'
פתיחה חפש את המטמון שימוש יעיל במים בלשי המים מנהיג המים של ישראל – שמחה בלאס
גוף הפעילות משחק קציר מי נגר משחק בניית מאגר בניית מדי גשם משחק נחל
סיכום קציר מי נגר מקורות המנהיגות משקמים את הנחל – תכנית פעולה

מהלך הפעילות – פתיחה

אפשרות א': חפש את המטמון

משחקים "חפש את המטמון" שבו שתי קבוצות מתחרות על מציאת מטמון מיוחד – בקבוק מים וכוסות. המסלול יכול לעבור בין תחנות שונות השייכות לנושא המים ושימושיהם. דוגמאות לתחנות: ליד צינור מים בחצר בית הספר, ליד ברז, ליד מתקן שתייה (קולר) ליד חדרי השירותים, ליד מחסן חומרי ניקוי או מעבדה, ליד גינה או חממה וכדומה. לאחר המשחק מנתחים את התנהלות הקבוצות ובודקים – מי הנהיג את הקבוצה? האם היה שיתוף פעולה? האם היה יותר ממנהיג אחד?

לאחר שמוצאים את מטמון המים שותים ושואלים – מדוע המים הם מטמון?

מספרים מעט על נתוני המים כמשאב חוצה גבולות, על ההיסטוריה של המים ועל מקורות המים בישראל.

 

אפשרות ב': שימוש יעיל במים

מבקשים מהתלמידים לציין שימושים שונים שהם עושים במים בחיי היומיום. בהתאם למה שאמרו – מחלקים להם קטעים מתוך דף ההוראות לשימוש יעיל במנות המים במהלך המצור על ירושלים (לדוגמה – מי שאמר כביסה – יקבל את ההוראות לגבי הכביסה).

לאחר הקראת כל הקטעים מבקשים מהתלמידים לנחש – מתי הודפס הדף ולמי חולק? מדוע היה מחסור במים? האם כיום יש מצב של מחסור במים בישראל? בעולם? מספרים שבהדחת אסלה אחת עם הידית הגדולה אנחנו צורכים כיום 9 ליטרים מים – רק ליטר פחות מכל ההקצבה היומית שקיבלה משפחה בירושלים!

 

אפשרות ג': בלשי המים

משחקים במשחק "בלשי המים" – מתחלקים לחוליות ונותנים לכל חוליה דף ועט. עורכים תחרות על התלמידים להסתובב במשך חמש דקות בשטח מוגדר ולכתוב על הדף כמה שיותר מקומות שבהם מסתתרים מים אף שהם לא נראים בעין רגילה: בתוך הקרקע, בצינורות מבנה, באוויר, בצמחים, בגוף האדם, בילקוטי הילדים ועוד. מפנים את תשומת הלב למשמעות האדירה שיש למים בעולם שלנו.

 

אפשרות ד': מנהיג המים של ישראל – שמחה בלאס

עורכים היכרות עם דמות מנהיג הקשורה למים בישראל – שמחה בלאס, הוגה ומקים המוביל הארצי, ממציא ההשקייה בטיפטוף, מנהיג ציוני. מחלקים לתלמידים משפטי מידע מעורבבים על אודות בלאס ומסדרים יחד ציר זמן שמתאר את חייו. מנתחים – איזה מין מנהיג היה בלאס? איך המנהיגות שלו משפיעה על חיינו היום?

מידע נוסף: משפטים על ציר הזמן – שמחה בלאס
צבים רכים בנחל אלכסנדר. צילום: יעקב שקולניק. ארכיון הצילומים של קק''ל
צבים רכים בנחל אלכסנדר. צילום: יעקב שקולניק. ארכיון הצילומים של קק''ל

גוף הפעילות – ארבע אפשרויות לפעילויות

אפשרות א': משחק קציר מי נגר

מחלקים את הקבוצה לחוליות ונותנים לכל חוליה שקית אשפה גזורה ופתוחה או יריעת ניילון. ממנים עוזרים למדריך כמספר הקבוצות ונותנים לכל אחד מהם בקבוק מים של חצי ליטר. בוחרים אזור צמחיה (גינה, גדר חיה) ומעמידים את כל החוליות על קו במרחק שווה מהצמחים (כעשרים צעדים), כאשר כל חברי החוליה אוחזים בשקית ומותחים אותה לכל הכיוונים. ליד הצמחים ממקמים עבור כל חוליה כלי קיבול עם סימון קו בגובה שווה (קנקל גזור, כוס או קערה).

המשימה - על הילדים להחזיק את שקית הניילון מתוחה מכל כיווניה. המדריך והמתנדבים שופכים באותו זמן מים על השקית והקבוצה צריכה להעביר את המים בלי לשפוך אותם (באמצעות שיתוף פעולה) ולמלא את הכלי שליד הצמח. קבוצה שהצליחה להעביר את כל המים בשלום ולמלא את הכלי ראשונה – ניצחה בתחרות.
(*תודה לשלגית על הרעיון לפעילות)

 

אפשרות ב': משחק בניית מאגר

מחלקים את הקבוצה לחוליות ומציבים אתגר – כל חוליה מקבלת כף חפירה, שקית ניילון, קנקל מלא מים ועליה לבנות מאגר מים שיצליח להחזיק כמות מקסימלית של מים במשך 5 דקות רצופות. מקציבים זמן לחפירה ולבנייה ואז עורכים את התחרות. לסיכום מספרים על סוגי מאגרי מים ועל נתונים הקשורים אליהם.

 

אפשרות ג': בניית מדי גשם

מחלקים את הקבוצה לחוליות ומנחים אותן בבניית מדי גשם מקנקלים. מציבים את מדי הגשם במקום קבוע באזור הפעילות וממנים אחראים לבדיקה ולתיעוד של כמויות הגשמים במהלך החורף. לסיכום ניתן להציג מפת משקעים.

 

אפשרות ד': שיקום נחלים

מחלקים את הקבוצה לשתי חוליות – הנחל והאדם. מושיבים את ילדי חולית הנחל בשורה ומולם את ילדי חוליית האדם. מתמסרים בכדור: בכל פעם מוסר ילד מחוליית הנחל כדור לילד מחוליית האדם ועליו להגיד דבר שהנחל נותן לאדם. בכל פעם שחבר בחוליית האדם מוסר כדור לחבר חוליית הנחל עליו להגיד דבר שהאדם נותן לנחל. מי שלא מוצא מה לומר – נפסל וקבוצתו מפסידה.

דוגמאות: הנחל נותן לאדם: ניקוז למי הגשמים, מי שתייה, מי רחצה, מי השקיה, מקום לבילוי, בית גידול לבעלי חיים וצמחים. האדם נותן לנחל: פסולת בנייה, שפכים וביוב, פסולת ביתית, שאיבת מים, דיג וציד.
עוצרים את המשחק ושואלים – מה הבעיה בתמונה הזו? איפה חוסר האיזון? מספרים כיצד נראה נחל מזוהם ומראים את התמונה שכאן>>

אז מה עושים?

סיכום – שלוש אפשרויות

אפשרות א': קציר מי נגר

שואלים – כיצד העברנו את המים בלי לשפוך אותם ממקום למקום? מסבירים את המושג "קו פרשת המים" ואת המושג קציר מי נגר: איסוף מי נגר במדרון משופע והולכתם מהמדרון (שטח תורם) לאפיק או לאזור רצוי (שטח מבלע).

מסבירים שמקורו של הרעיון האיסוף של מי הנגר והולכתם אל אזור מסוים שבו נוח ורצוי להשתמש בהם בתקופה העתיקה. מספרים בכמה מילים על הנבטים, וכיצד הצליחו להפריח את המדבר. מספרים כיצד מיישמת קק"ל את השיטה באזורים מדבריים וחצי מדבריים בישראל וכך מסייעת לעצירת תהליך המדבור ולייעור אזורים צחיחים. מציינים כדוגמה את יער יתיר – הגדול ביערות נטע האדם במזרח התיכון, השוכן על גבול המדבר.

עורכים סיור בחצר בית הספר ומאתרים מקומות פוטנציאליים לביצוע קציר מי נגר – נעזרים בידע של התלמידים אודות מקומות שבהם נקוות שלוליות בחצר בימי החורף, מקומות מוצפים וכדומה. מסמנים את המקומות ושולחים את המנהיגים הצעירים לפעילות ההמשך הרלוונטית.

 

אפשרות ב': מקורות המנהיגות

מקריאים את השיר קונצ'רטו לצינור.
שואלים –אז מי משפיע? מה הם המקורות מהם שואב מנהיג את כוח המנהיגות שלו? האם בכל סיטואציה צריכים מנהיג כדי ליצור שינוי?
מסבירים שיש מנהיגות המוטלת על המנהיג על ידי גורם חיצוני– מינוי על ידי המוסדות כמו דרגה צבאית, מטלה שמונחתת "מלמעלה" ויש מנהיגות שנובעת מתוך כישורים ויכולות– מומחיות, ידע – מנהיג כמו שמחה בלאס שיש לו הרבה כישורים וידע אולם לשני סוגי המנהיגות דרוש מרכיב נוסף – מהו?

מבקשים מהתלמידים לציין את תכונות האישיות המיוחדות שנדרשו משמחה בלאס על מנת להיהפך למנהיג בתחום המים.

 

אפשרות ג': משקמים את הנחל

שואלים – מי נפגע כתוצאה מזיהום הנחלים?
החיות והצמחייה – מאבדות את התנאים שהן זקוקות להם, מאבדות מקורות מזון וסביבת מחיה.
המים – מתלכלכים ומזדהמים כתוצאה מהזרמת שפכים ביתיים ותעשייתיים.
הערוץ – נחסם ונסתם כתוצאה מפסולת מוצקה ומירידה באיכות המים ובצמחייה.
סביבת הנחל – הופכת שוממה ועזובה.

מנהיגים את שיקום הנחל: מתחלקים לקבוצות עבודה, שכל אחת מהן מקבלת נושא. על כל קבוצה להכין תרשים זרימה שיתאר את שיקום התחום שקיבלה בשלושה שלבים (לדוגמה: מפנים את הפסולת, שותלים צמחייה, משיבים את בעלי החיים/סוגרים את מקור הזיהום, מסננים את המים שהזדהמו, מזרימים מים נקיים). לסיכום – מתאספים ומציגים את התרשימים ומסבירים על השלבים בשיקום נחל ועל תפקידה של קק"ל בתחום שיקום הנחלים.

משימות המשך

מבקשים מחברי קבוצת המנהיגות לבצע, עד למפגש הבא, אחת או יותר מהפעילויות הבאות:
  1. אירגון מבצע קציר מי נגר בבית הספר – גיוס קבוצת חברים שתפעל בשיתוף המורה לחקלאות ובאישור בית הספר להטיית מי הגשמים לצמחיה וחפירת תעלות ניקוז באזורים המתאימים לכך. שתילה מתחת לצינורות המזגנים.
  2. הכנת מצגת על שיקום נחל נבחר בישראל – נחל אלכסנדר, נחל הקישון, נחל הירקון – והעברתה בכיתות.
  3. שילוט הברזיות, הברזים וחדרי השירותים ברחבי בית הספר בשלטים הקוראים לחיסכון במים והתקנת חסכמים בברזים.
  4. הכנת שירון נחלים ומים וארגון שירה בציבור בפעילות הבאה.

הצעות נוספות לפעילויות

  1. ציור בצבעי מים.
  2. שתילים חסכוניים במים בקנקלים.
  3. בניית "סביבה מימית" באקווריום שתייצג את הנושאים השונים בשיקום נחלים – צמחייה, בעלי חיים, אדם ונחל.
  4. הדגמת מעיין שכבה.
  5. מחזור המים בטבע – סיפורה של טיפה.