מפגש שביעי: ארץ מולדת – יום העצמאות

• היכרות עם נקודות מתוך סיפור הקמתה של מדינת ישראל.
  
• הבנת הקשר של קק"ל לתהליך הקמת המדינה ולביסוסה.
  
• המחשת ציונות עדכנית וציונות אקולוגית.

אפשרות א': פתקי מעשה ציוני

• לפי מה מסודרים הפתקים?
  
• האם יש משמעות לזמן בהגדרה "מעשה ציוני?"
  
• האם יש הבדל בין העשייה הציונית בעבר לעשייה הציונית היום?
  
• האם ייתכן שמושג גדול ומשמעותי כ"ציונות" ישתנה לאורך השנים? איך ולמה?
  
• "מהי ציונות?" במה מתבטאת למעשה ציונות כיום?

אפשרות ב': קומיקס ציוני

אפשרות ג': מנהיגים ציוניים

• האם הציונות עדיין רלוונטית?
  
• מיהם המנהיגים הציונים בימינו?
  
• מהי ציונות כיום?
  
• האם אתם תופסים את עצמכם כציונים?

אפשרות א': הרצל אמר

מה עוד הרצל אמר?

• איך ראה הרצל את מדינת ישראל?
  
• האם הציונות מסתכמת רק בשובו של העם היהודי לציון?
  
• האם למעשה עם הקמת המדינה היהודית תמה הציונות?
  
• מה דומה ומה שונה בין חזונו של הרצל למציאות היום?
  
• מהי למעשה ציונות היום?
  
• מה המשמעות של שאיפתו של הרצל לשלמות מוסרית ורוחנית?
  

מסבירים: בציטוט זה, כמו בקטע מתוך ספרו של תיאודור הרצל, בפני עם ועולם, שפגשנו במפגש הרביעי העוסק בהקמתה של קק"ל, מגדיר הרצל את הציונות כרעיון מתמשך, החותר ליותר מאשר עצם הקמת המדינה, ולמעשה שואף לשלמות מוסרית ורוחנית.

ציונות, לרובנו, מתפרשת כשאיפה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ומאבק יומיומי לשמירה עליה. למעשה רובנו מקשרים את המונח ציונות לאדמה, כיבוש האדמה והשמירה עליה, אך האמת היא שציונות, גם בעיני בנימין זאב הרצל, עולה בהרבה מעבר לגבולות האדמה. היא חלום לחברה ערכית, מוסרית, שיוויונית וצודקת בישראל.

• אם למעשה מטרת הציונות לא הושלמה, מה אנחנו יכולים לעשות היום כדי לקדם אותה ולעזור להפוך את המדינה לחברת מופת המושתתת על יסודות של צדק, שוויון וסולידריות בהתאם לחזונו של הרצל?
  
• "אם תרצו אין זו אגדה": מה האחריות שלנו בהגשמת חלומו של הרצל לשיפור המציאות? בחירה בגישה אקטיבית במאבק היומיומי על דמותה של החברה הישראלית.
  
• אפשר בסוף לספר לתלמידים על אמרה מעניינת יפה שכתב הרצל: "חזון משול לכוכב, אין אנו משיגים אותו, אך לפיו אנו מכוונים את דרכינו"

אפשרות ב': מנהיגים את הכרזת המדינה

מספרים לתלמידים על האירועים שקדמו להכרזת המדינה. מתארים את הקשיים שנסובו סביב ההחלטה להכריז על המדינה, האתגרים, המניעים והדילמות. נעזרים במערך פעילות "הכרזת העצמאות", עמ' 4 - "רקע".

מתארים לתלמידים את השונות הרבה והפערים האידאולוגיים בין חברי מועצת העם שגיבשו את נוסח מגילת העצמאות. מדגישים את חשיבות המגילה – הנוסח הזה הוא שיגדיר את עקרונותיה וערכיה של המדינה החדשה.

ממשיכים לפעילות "האנשים מאחורי ההכרזה" מתוך מערך הניידת "הכרזת העצמאות", עמ' 7.

מחלקים את הכיתה לשלוש חוליות. כל חוליה מקבלת קטע מידע על מנהיג ציוני: הרצל, בן גוריון, חיים ויצמן. על כל אחת מהחוליות לדלות מתוך קטע המידע שלה חמש תכונות שאפיינו את המנהיג שקיבלה ולהציג אותן בפנטומימה (בתורה) לחברי הכיתה.

אפשרות ג'

בינגו מגן דוד ודגל ישראל מתוך חוברת ישראל שלנו – עמוד 8.

1. המשך לפעילות הסיכום "מה יהיה" – כל אחד מהתלמידים יבחרו משימה אחת מבין המשימות שהוגדרו "מה עליי לעשות כדי שנגיע לשם" ומשימה אחת מבין המשימות "מה עליי לעשות כדי שלא נגיע לשם". בפגישה הבאה, כל תלמיד יציג את הרעיונות שלו לביצוע שייצור את השינוי החברתי הזה.
   
2. סיפור משפחתי – התלמידים יחקרו את בני משפחתם (הקרובה והרחוקה) על ההיסטוריה המשפחתית שלהם. כמו כן, יבררו התלמידים עם בני המשפחה מה הייתה המשמעות של קק"ל עבורם כשהיו ילדים (תרומה לקופסה הכחולה, נטיעות ביערות קק"ל...) בתחילת המפגש הבא יציגו כל התלמידים סיפורים משפחתיים המשקפים פרק בתולדות הציונות והמדינה.
   
3. מה היה – מה יהיה אילו...? – שואלים את התלמידים "מה היה אלמלא היה הוגה הרצל את הרעיון הציוני?" התלמיד הראשון במעגל יתחיל והבא אחריו ימשיך מאותה הנקודה (דוגמת "דיינו" בליל הסדר). המדריך מוזמן "לשתול" במהלך הסבב שאלות שקשורות לקק"ל, דוגמת: "מה היה קורה אילו הרצל לא היה מייסד את הקונגרס הציוני?" "מה היה קורה אם בקונגרס החמישי לא הייתה מוקמת קק"ל?" "מה היה קורה אלמלא הוקם מפעל הייעור של קק"ל?"
   בסבב הבא, שהפעם יתחיל מהסוף ויתקיים בכיוון ההפוך, ישאל המדריך שאלה הפוכה, מעוררת תקווה, "מה יהיה אם (כש) החברה שלנו תהיה חברה מתוקנת?" ברוח קריאתו של הרצל (אלטנוילנד): "הציונות היא לא רק הערגה לחלקת הארץ המובטחת לעמנו היגע, אלא גם הערגה להגשמה ערכית ורוחנית".
   
4. כיתת המנהיגות תארגן בבית הספר מסכת יום העצמאות.

1. תחרות שירי ארץ ישראל (לפי מילה, נושא, אות...)
   
2. פעילות "ללכת בשבילי קק"ל" .
   
3. תחרות עיצוב סמל יום העצמאות הבא של קק"ל.
   
4. השוואה בין מפת רכישת הקרקעות של קק"ל לבין גבולות המדינה במפת החלוקה של האו"ם.
   
5. שעשועון פיצוחים ליום העצמאות
   
6. הקראת סיפורים על התיישבות ורכישת קרקעות.