מפגש שמיני: עצים בארץ התנ"ך

• היכרות עם מגוון עצים ארצישראליים.
  
• הסתכלות השוואתית על עצים בתקופת התנ"ך והיום.
  
• המחשת חשיבות מפעל הייעור.
  
• הכרת עצים המופיעים במקורות היהודיים.

אפשרות א': תועלות העץ

• אם בתקופת התנ"ך העץ היה משמעותי יותר לאדם, האם שמרו אז על העצים יותר?
  
• האם לעובדה שתועלות העץ שונות בין התקופות יש השפעה על אחריותנו לעצים?

אפשרות ב': חידון עצי התנ"ך

אפשרות ג': תה ופירות

אפשרות ד': מנהרת הזמן – חזרה לימי התנ"ך

אפשרות א': סיור בחצר בית הספר

אפשרות ב': הכנת חידות וחידודים

אפשרות ג': אדריאנוס המלך

• מה אנחנו לומדים מהטקסט?
  
• למה דואג הזקן?
  
• מדוע בחר הזקן דווקא לנטוע עץ תאנה ואחר כך להביא את פירותיו למלך?
  
• מה הקשר בין סיפור זה לאחריות?
  
• אחריות למה? למי?
  
• האם גם הקיסר אדריאנוס הפגין אחריות בסיפור הזה?
  
• היכן אפשר לראות מצבים דומים כיום לסיפור זה שבו אדם אומר – "למה לי להתאמץ בשביל אחרים"?
  
• בתשובתו של הזקן לאדריאנוס מסתתר יסוד חשוב של סבלנות" (אם אזכה אוכל, ואם לאו יגע אני לבני").
  
• אילו מעשים אתם עושים בכיתה או במשפחה שמחנכים לסבלנות?
  
• האם זה בכלל חשוב – סבלנות בעידן שבו הכל מהיר?
  
• ובהקשר של מנהיגות ועשייה לטובת העתיד:
  איפה אנחנו, כמו הזקן בסיפור, יכולים לטעת?
  
• איך נוכל ליצור תרבות של "נטיעה" בכיתה / בשכבה / בבית הספר שלנו?
  

אפשרות ד': "הלוך הלכו העצים"

1. מי הן הדמויות במשל?
   
2. למה נבחרו עצים אלו דווקא (עצי פרי, שבעת המינים, לעומת האטד – עץ סרק קוצני)?
   אפשר להרחיב ולבקש מהתלמידים לציין עצי פרי נוספים ועצי סרק נוספים ולציין על כל עץ את תועלתו לאדם.
   
3. האם יש משמעות לסדר הופעת העצים במשל יותם?
   
4. כיצד קרה שהאטד הפך למלך על כל העצים? מה היה התנאי של האטד להסכמתו למלוך?
   
5. מה המסר? כלפי מי הביקורת (דמוקרטיה, שלטון מוסרי, אחריות השכבות החזקות)?
   

1. מהי הביקורת המובאת במשל וכלפי מי היא מופנית?
   
2. לגבי האטד:
   • האם שליחות סותרת מנהיגות? האם שלטון בהכרח משחית?
   • איפה אנחנו פוגשים את הדילמה שבין שירות ושליחות למנהיגות?
   
3. הזית, התאנה והגפן:
   • האם יש ביקורת גם כלפי הזית, התאנה והגפן? מהי?
   • במה תרמו העצים שסרבו למלוך להמלכתו של האטד? מה הייתה התוצאה עבורם?
   • במה תורמים האנשים לבחירת מנהיג?
   • מהי האחריות של כל אחד מהחברים בחברה / בכיתה לבחירת מנהיג? ובאשר לדרך שבה המנהיג מנהיג את הקבוצה?
   
4. ממשל יותם אנו לומדים הרבה על הקשר בין תרומה, שוויון, אחריות, בחירה, נתינה, שונות וסובלנות, מעורבות ומנהיגות. מה למדנו בהקשר של כולנו שווים, כולנו מעורבים, כולנו אחראים?
   
5. מנהיגות סביבתית – איך אנו בעקבות הבנת המשל והנמשל של משל יותם יכולים להנהיג מהפכה סביבתית-חברתית על מנת לשמור על הטבע?

פעילויות נוספות המבוססות על משל יותם:

הזית, התאנה והגפן – מהי התרומה של כל אחד מהעצים?
מתחלקים לשלוש קבוצות. כל קבוצה בודקת עץ אחר ובוחנת בעזרת קטעי מקורות (בחוברת עצים בארץ התנ"ך: זית - עמ' 23; תאנה - עמ' 27; גפן - עמ' 21):
1. מה מיוחד בעץ הזה (זית – שמן, תאנה – פרי, גפן – יין)?
2. למה הייתם ממשילים את תרומתו של העץ?
3. מה היו למעשה שיקוליו של העץ בתשובתו להצעה למלוך? שיקולי מחיר ורווח? (במה שונים האטד ושיקוליו מיתר העצים?)
חוזרים למליאה ומציגים את המשמעויות.

תרומה לחברה

התלמידים ידמו את עצמם לעץ. כל אחד יגיד מה היה מוכן לתרום אילו היה מתבקש להעניק מפריו לחברה. מהו הטוב שבך שאותו אתה מוכן לתת לאחרים? גם כאן אפשר להציג את שאלת המחיר (כפי שהתבטאה במקרה הזית, תאנה והגפן).
כל ילד יקבל נייר גזור בצורת פרי ויכתוב מה מפריו הוא יכול לתרום לחברה.

אפשרות א'

אפשרות ב'

סרטונים וכתבה בנושא:

1. מדוע לפי האגדה זכו שבעת המינים להיבחר?
   
2. אילו תכונות מנהיגותיות גילו שבעת המינים שזכו להכרה כזאת אצל אלוהים?
   
3. האם מנהיג צריך להסתכל על טובתו האישית או על המטרה שלשמה הוא קיבל את תפקידו?
   
4. מה קורה במציאות ובמנהיגות שאנו פוגשים היום?

• לו הייתם אתם צריכים לבחור שבעה מינים שבהם תתברך ארץ ישראל, אילו פירות הייתם בוחרים?
  
• התלמידים יציירו / יפסלו / יגזרו מעיתונים 7שבעה מינים חדשים משלהם שבהם תתברך ארץ ישראל, ויכתבו מהן התכונות המיוחדות של כל אחד מהם.

1. הנבטת זרעי עצים וגידולם לשתילים לנטיעה לשם ריבוי העצים והתחדשות היער – איסוף זרעי עצים, זיהויים, מיונם, איסוף מידע על הזרעים ולימוד כיצד להמשיך לטפל בהם (למשל, האם לקלף את הקליפה – שקד / צנובר... היכן נכון לשתול ועוד); השריית הזרע במים והתפחתו; זריעה והנבטה בעציצים / אסלות / כיורים ישנים או בקרטוני חלב (יש לזכור לנקב חור לניקוז המים); שילוט; טיפול ומעקב.
   
2. שילוט העצים בבית הספר ובסביבתו. השילוט יכלול את שם העץ, מידע מצומצם על העץ ופסוק(ים) שבו נזכר העץ במקורות.
   
3. עיבוד עכשווי למשל יותם והצגתו לכיתות בית הספר.

1. תחרות שירי עצים.
   
2. משחק שניצל בורשט עצים.
   
3. יצירה מחומרי עצים.
   
4. המצאת אגדות עם.
   
5. תופסת "חבק עץ". הילדים בורחים מהתופס. ילד שמחבק עץ, אסור לתופס לתפוס אותו. מי שנתפס הופך להיות תופס.
   
6. מספרים אגדת עם על עצי התנ"ך מתוך המורשת היהודית (אפשרויות לבחירה בלינקים בסוף המערך).
   
7. ממחיזים את הקטע של אהוד קלפון "שיחת העצים בט"ו בשבט" – כל אחד מהתלמידים מקבל תפקיד של עץ. דרך התפקיד וההצגה ילמדו הילדים על העצים השונים.
   
8. השמעה / תזמורת בצורת לשירים שבהם מופיעים עצי התנ"ך וניתוחם. (אדווה – כאן קישור למילות השירים המופיעים תחת פרק עזרים):
   a. אל בורות המים – נעמי שמר
   b. פירות חמישה עשר – נעמי שמר
   c. סימן שעוד לא הגענו – נעמי שמר
   d. הנחמה היחידה