מפגש תשיעי: מניעת שרפות

• הבנת חשיבות השמירה על היער
  
• היכרות עם המפגעים המאיימים על היער
  
• היכרות עם הכללים למניעת שרפות
  
• היכרות עם הדרכים לשיקום יער שנשרף
  
• התנסות בעבודה תורמת.

אפשרות א': קטעי עיתונות

אפשרות ב': משחק "שחור-ירוק" (על בסיס המשחק ים-יבשה)

אפשרות ג': אזורי חיץ

• איך היה לכם המשחק?
  
• מה היה קשה (אם לא יציינו, כדאי להוביל אותם לקרבה ולסמיכות של האבנים, השפעת נפילת אבן אחת על האחרות =התפשטות האש)?
  
• מה הקל עליכם (אם לא יציינו, כדאי להוביל את התלמידים לפתרון חלוקה למקטעים ויצירת אזורי חיץ – אולי רק קבוצה אחת עלתה על הרעיון לכן היה לה קל יותר. אפשר להשוות בין התהליכים השונים בקבוצות)?
  
• משוחחים עם התלמידים על אזורי החיץ שבנו בין מקטעי שורת הדומינו. בעזרתם ממחישים את אזורי החיץ שיוצרת קק"ל ביערות למניעת התפשטות האש לאורך דרכים ראשיות, בחניונים, לאורך קווי רכס מרכזיים ובמיוחד – בגבולות היער עם יישובים ומתקנים אחרים.

• איך עבדה הקבוצה כצוות משימה (תכנון העבודה, חלוקת משימות, התאמת העבודה למשימה המוגדרת)?
  
• מה הייתה הדינמיקה בקבוצה (האם כל חברי הקבוצה השתתפו במשימה, האם כולם פעלו בנחישות להצלחת המשימה, האם היה שיתוף פעולה, פרגון ויחס הוגן בין חברי הקבוצה, האם היתה תקשורת והקשבה בין חברי הקבוצה)?
  
• האם נוצרה מנהיגות בקבוצה? האם משהו מחברי הקבוצה הוביל, הנחה והגדיר משימות ודרכי עבודה? אם כן – הוא מונה לכך או "לקח את התפקיד"? האם כולם קיבלו את הנהגתו?
  
• מה אפשר ללמוד מביצוע המשימה בשתי הקבוצות על מנהיגות?
  

אפשרות א': בינגו ביטויי אש

אפשרות ב': מניעה, כיבוי ושיקום

• איך התבצעה העבודה? ממה התחילו – מסגרת או גוף הפאזל? כל אחד תרם לפי מקום הישיבה שלו או לפי הערך המוסף שבידיו (החלק שלו הזדקקו באותו הרגע)? האם היה ניצול מחושב של הערכים המוספים והתועלות שכל אחד מחברי הקבוצה יכול לתת למנהיג בביצוע המשימה?
  
• מנהיג אמיתי משפיע ומשיג את המטרה גם ללא מילים. חשובה העשייה.
  
• לכל אחד מחברי הקבוצה יש תפקיד משמעותי בביצוע משימה, גם אם הוא לא המנהיג. מנהיג לא יכול להצליח בתפקידו בלי האנשים.
  
• כדי להשלים משימה נדרשת הסתכלות על התמונה המלאה והרחבה.
  
• בנייה חלקית של הפאזל – רק המסגרת או רק תמונת העץ לא היו מספקות ולא היו משלימות את המשימה. כדי להצליח במשימה אי אפשר להסתכל רק על חלק צר של הדברים, אלא להסתכל ולטפל במשימה בצורה שלמה והוליסטית – כמו שקק"ל מטפלת בנושא ה שרפות.
  

• נטיעת מיני עצים ושיחים שאינם מתלקחים בקלות.
  
• עידוד רעייה מבוקרת.
  
• ייצור קווי בידוד סביב אזורי נטיעה חדשים.
  
• סלילת אזורי חיץ – רצועות שטח המפרידות בין החורש הצפוף.
  
• הקפדה על דילול, גיזום, סילוק גזם, פסולת עץ וסניטציה.
  
• פעילות הסברה וחינוך, חקיקה, אכיפה וענישה.

כיבוי שרפות:

• 22 "יעריות" – כבאיות קק"ל המתאימות לנהיגה בתנאי שטח.
  
• 30 מגדלי תצפית, הפרוסים לאורך הארץ ומאוישים על ידי תצפיתנים.
  
• מערכות קשר.
  
• קבוצות כוננות ומערך חיזוי שרפות יער והפצת התרעות.
  
• קק“ל שותפה בניהול ובפעילות "הקרן לכיבוי אש מן האוויר" וביכולתה להזניק מטוסים לכיבוי אש.
  
• שיתוף פעולה הדוק עם שירותי הכבאות.

• מניעת סחף בהיעדר צמחייה טבעית שתעשה זאת.
  
• פינוי מפגעים וחומר שרוף.
  
• גיזום וניטור ההתחדשות הטבעית.
  
• דילול אזורים צפופים מדי.
  
• נטיעה באזורים שלא יתחדשו באופן טבעי.

אפשרות ג': אסטרטגיות שיקום יער

1. עובדים עבודה תורמת (פינוי גזם ועשבייה, ניקוי מפגעים ועוד) בחצר בית הספר.
   
2. יצירת קמפיין זהירות באש ומניעת שרפות בשטח בית הספר ובחורשות בקהילה.
   
3. קבוצת המנהיגות תכין מצגת או משחק בנושא. תעביר את הפעילות לתלמידי בית הספר שלא בכיתת המנהיגות, ובסיום הפעילות תחתים את המודרכים על תעודות שומרי היער של קק"ל.
   
4. אימוץ שטח טבע בבית הספר או בסביבתו שבו יפעלו תלמידי כיתת המנהיגות למניעת שרפות – פריצת אזורי חיץ, פינוי עשבייה באזורים סבוכים...
   
5. אימוץ שטח אחרי שרפה (אם יש בסביבת בית הספר) וניטור התחדשות הטבע.

1. התנסות באביזרי כיבוי שרפות, הזמנת כבאית של קק"ל לבית הספר.
   
2. גיוס נאמני אש שיתריעו על אש בבית הספר וגם בשעות שלאחר הלימודים.
   
3. יצירה: הדבקות גפרורים, ציור בפחם.
   
4. הכנת נרות.
   
5. פעילויות נוספות מחוברת שיקום היער והחורש לאחר שרפה.