מפגש לשנת שמיטה: אדם ואדמה

זמן בשנה: חודש סיוון (יוני)
מיקום: בחצר בית הספר
משך הפעילות: שני שיעורים
רציונל: התלמידים יכירו את משאב הקרקע ואת השפעות האדם עליו. התלמידים יבינו כיצד הם יכולים להנהיג ולהשפיע בנושא.

אפשרות א' (המשך בגוף הפעילות):

מכינים קנקל מלא באדמה או בחול. מכינים במרכז הכיתה פלקט בריסטול לבן שעליו מציירים מראש בדבק פלסטי לבן את המילה שמיטה. מושיבים את התלמידים במעגל סביב הפלקט ומתחילים למזוג ולחלק להם כוסות של אדמה תוך כדי ציון שימושים של האדם באדמה (לדוגמה: חקלאות, בנייה, סלילת דרכים, תעשייה, מחצבים, לבנים, דלק, סביבות מחיה לבעלי חיים וכו').

 

אפשרות ב':

מתפזרים בבית הספר ומחפשים כמה שיותר סוגי אדמה (אפשר לאסוף בכוסות חד פעמיות או בקנקלים ריקים).
מרכזים את כל מה שנאסף ובודקים את ההבדלים בין סוגי האדמה במספר ניסויים ותצפיות: גודל הגרגרים, אטום או מחלחל מים, צבע וכדומה.
מגדירים את המושג קרקע, מדברים על סוגי קרקעות בארץ ושואלים מדוע הקרקע חשובה לאדם. מסבירים איך נוצרת קרקע ומה ההבדל בין סוגים שונים של קרקעות. ראו כאן>>

 

אפשרות ג':

מספרים את הסיפור "למה צחקה האדמה" (באדיבות מרכז אור). שואלים את התלמידים האם הם יודעים שהשנה היא שנה מיוחדת לאדמה. מסבירים על שנת השמיטה והעקרונות העומדים מאחוריה.

אפשרות א' (המשך של אפשרות א' בפתיחה):

מעמידים את הקנקל הריק במרכז. שואלים – האם אדמה היא משאב מתחדש או שהיא תיגמר פעם כמו בקנקל הריק? מסבירים על החשיבות של מתן מנוחה לאדמה לצורך שיקום, מדברים על כך שאדמה היא משאב שמתחדש מאד מאד לאט ולכן היא בעצם משאב מתכלה.

מבקשים מהתלמידים לציין דרכים שבהן האדם יכול לעזור לאדמה להשתקם, להתנהג אחרת כלפיה (לדוגמה: לזהם פחות, לשקם קרקעות שכבר הזדהמו, להרפות, להשאיר מקומות בראשיתיים ולא מופרים וכדומה). כל תלמיד שציין מעשה או דרך כאלה מוזמן לשפוך את האדמה שלו חזרה למרכז המעגל (המדריך יכול "לעזור" לחול להגיע למקומות הנכונים). מרימים את הפלקט ומראים את המילה שמיטה שנוצרה במרכזו – שמטנו את האדמה ונתנו לה לנוח.

 

אפשרות ב':

עורכים את פעילות "אדמה ישראלית", עמודים 28-21 בחוברת ישראל שלנו (פעילות 5).

 

אפשרות ג':

*הערה למדריך: אפשר לבצע כך שהמדריך מדגים מול הקבוצה או כהפעלה בזוגות או בחוליות

מדברים על זיהום אדמה והשפעות האדם. מבקשים מהתלמידים להעלות מזהמים אפשריים. שואלים אם אדמה היא משאב מתחדש או מתכלה. מדגימים זיהום של אקוויפרים כתוצאה מזיהום אדמה. עורכים הדגמה של היווצרות מעיין שכבה באמצעות קנקל ומדגימים את חילחול המים דרך שכבות האדמה העליונות ובקיעתם במעיין. בשלב הבא "מזהמים את האדמה" – שופכים צבע גואש ירוק או אדום שמסמל חומר הדברה או זיהום שפכים כלשהו. אז שופכים שוב מים ומדגימים כיצד הם נושאים איתם את הצבע פנימה לתוך האדמה ולתוך האקוויפר.

אפשרות א':

מזמינים את הילדים להציע ולבצע עבודת אדמה בבית הספר – סלילת שביל, הקמת טראסות, תעלות ניקוז, בנייה ופיסול בבוץ, בניית טאבון מבוץ ואפיית פיתות– כל דבר שכולל עבודה עם אדמה (מלבד שתילה ונטיעה שאסורות במהלך השמיטה).

 

אפשרות ב':

מעלים דוגמה לדילמה בנושא שימור מול פיתוח ועורכים "משפט" – כמו בפעילות "יפה נוף" העוסקת בתכנית ספדי ויער ירושלים (פעילות 10 בחוברת ירושלים שלי).

שימו לב! חשוב לקשר את הדילמה לאזור הפעילות ולנושא המנהיגות ולהשליך על אפשרויות למנהיגות (המאבק על גבעת תיתורה במודיעין וכיו"ב).

 

אפשרות ג':

משוחחים על האפשרויות למנוע זיהום אדמה ומביאים דוגמאות מהסביבה הקרובה. מזמינים את המנהיגים הצעירים להקים קבוצת "נאמני קרקע" שתדווח על זיהומים אפשריים למשרד לאיכות הסביבה ותפעל להעלאת המודעות לנושא.

סיפורים מהמיתולוגיה על אלת האדמה והתבואה | עזר קרקעות | בעלי חיים מתחת לאבן | הגדרת סלעים | סיפורו של גרגר חול – מתוך אתר בני המושבים | סיפורו של גרגר חול – מתוך אתר הצופים

מקורות למידע נוסף

פעילות עם תולעי שלשול (בלוג הגינה האקולוגית) | אתר החי מתחת לאבן