עין טייסים, הנקרא על שם ההר ונמצא על מורדותיו המזרחיים, הוא מעיין שכבה קלאסי בהרי ירושלים. איך נוצר מעיין זה? הגשם שיורד בהרי יהודה (ובכלל) מגיע לקרקע וממשיך לזרום באחת משתי צורות: על פני הקרקע, או מתחת לפני הקרקע. הגשם שזורם על פני הקרקע נקרא "נגר עילי". הוא זורם אל הנקודה הנמוכה ביותר, חובר לטיפות נוספות, זורם ביובל קטן, מתנקז אל אחד הנחלים הגדולים וזורם איתו הימה. לעיתים נאסף נגר זה על ידי האדם אל בורות מים ומאגרים, ומשמש אחר כך לשתיה או לחקלאות.
צורת הזרימה השניה נקראת "נגר תחתי". גשם אשר מחלחל אל בטן האדמה, אך גם כאשר הוא נעלם מעינינו- הוא ממשיך לזרום ולחלחל. בבטן האדמה הוא פוגש טיפות רבות נוספות, ויחד הם נוסעים מטה מטה, עד אשר הם מגיעים אל שכבת סלע שלא ניתנת לחילחול. שם הם נאגרים, לפעמים נוצרות ממש בריכות בבטן ההר, וממתינים. אם צפוף- הם יחפשו מקום לצאת מההר. אם תהיה רעידת אדמה, קו מגע חלש בין שכבות סלע, או סדק בצלע ההר- יחלחלו המים החוצה.
עד לפני המצאת הברזים, היה זקוק האדם למים אלה לצרכים רבים, החל בשתייה, דרך צורכי הבית, וכלה בחקלאות. היו מקרים שבהם גילה האדם על צלע ההר מעט טיפות שמגיחות החוצה. הוא הבין שזהו סימן לקיום מאגר מים פנימי, ואם הוא היה זקוק לעוד מים, הוא חצב ניקבה אל בטן ההר, בכדי "לעודד" את המים לצאת החוצה ולהכין להם נתיב זרימה נוח. את המים הוא ניצל, בין היתר, להשקית עדריו, ערוגותיו ושדותיו.
הבריכה של עין טייסים מאגמת אל תוכה את מי הנגר התחתי שניקוו אל מאגרון מים בבטן הר טייסים. גם כאן ניתן למצוא ניקבה שעוזרת למים לזרום החוצה.
אגב, כדאי לדעת: עד לפני כעשור היו רוב בריכות המעיינות בהרי ירושלים ריקות ממים (וממטיילים). מתישהו אז, החלה תנועה לשיפוץ ושיקום המעיינות. תנועה שחברו אליה אנשים רבים וטובים, אשר באו לרוב בהתנדבות, ניקו את הניקבות ובריכות האיגום, טייחו וביטנו את הבריכות בכדי למנוע בריחת מים, ואף הביאו דגי זהב בכדי לשמור על נקיון ואיכות המים. אולי עצם זה שאנשים התחילו להשקיע במקום באהבה- חידש שוב את קשר הגומלין ההדדי בין האדם לסביבתו.
כדי לשמור על הקשר הזה חי ובריא, אנו ממליצים לבוא, לשהות, להנות, להשאיר נקי, ואפשר גם להוסיף רעיון יצירתי: לבנות ערסל בשטח ולהשאירו למטיילים הבאים; להכין ספר מבקרים למעיין; לארגן ארגז הפתעות למטיילים הבאים; ועוד ככל העולה על רוחכם. רק נוסיף, למען ההגינות, כי אלו רעיונות שאנו כבר ראינו בפינות חמד דומות בהרי ירושלים, ונהננו מהם מאד.