מאי 2021: דרך נוף יבנאל-מנחמיה

מאי 2021: דרך נוף יבנאל-מנחמיה

יער מנחמיה ודרך הנוף העוברת בו. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קק"ל
רגע לפני שפריחות האביב מפנות את מקומן ליובש הקיצי, קחו את המשפחה לנסיעה נינוחה מול נופי עמק הירדן, שבה תפגשו שרידים של יישוב יהודי עתיק ואלון תבור שמתחרה על תואר "העץ של גולני"
בין היישובים יבנאל ומנחמיה שבמזרח הגליל התחתון, מתפתלת דרך נוף באורך 10 קילומטרים, שקק"ל הסדירה ושילטה. הנופים המרהיבים של עמק הירדן, הרי הגלעד ורמת הגולן הם סיבה טובה מספיק לנסוע בדרך היפה, במיוחד באביב הפורח, אבל מי שאוהב להעמיק וללמוד ימצא לאורכה כמה אתרים עם סיפור מעניין.

יער כנגד כל הסיכויים

יער מנחמיה, שבו עוברת הדרך, משתרע על פני כ-2,000 דונם, במורדות התלולים של הר יבנאל, לעבר נחל יבנאל והמושבה מנחמיה.

כיום אפשר למצוא ביער בעיקר עצי איקליפטוס, שיטה וטטרקליניס (מין דומה לברוש), אולם העובדה שאנחנו יכולים ליהנות מנוף מיוער באזור זה ממש לא מובנת מאליה.

השטח הסלעי מקשה על העצים להעמיק שורשים, האקלים חם מאוד בקיץ, ובחורף יורדים מעט יחסית משקעים. לאורך השנים סבל היער מקריסה של עצים וממינים פולשים שהתבססו בו, אולם ב-2014 פתחה קק"ל במבצע לחידוש היער, והשתמשה בניסיון הרב שלה בייעור כדי להתאים את העצים שניטעו לתנאי הסביבה.

העצים ביער מותאמים כיום לתנאי הסביבה. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קק"ל

יוצאים לדרך וחוזרים בזמן

ביציאה מהמושבה יבנאל הציבה קק"ל שלט המתאר את מפת המסלול, המסומן בסימון שבילים אדום. לאורך הדרך הוצבו, כאמור, שלטי הכוונה נוספים. מיד ביציאה נמצאת ח'ירבת ימא. הארכאולוגים משערים שבתקופת התלמוד שכן כאן כפר בשם ימה, שתושביו זיהו את המקום עם יבנאל המקראית, מקור שמה של המושבה יבנאל. באתר נמצאו ממצאים המעידים על חיים יהודיים כגון מצבה עם כיתוב בעברית: "חלפו בר קוי", ופריטים ארכיטקטוניים שהיו שייכים למבנה ציבורי, כנראה בית כנסת.

העץ של גולני

הדרך פונה דרומה בבקעת יבנאל הרחבה, שאדמתה הכהה נוצרה על סלעי בזלת. הבקעה מעובדת כולה על ידי חקלאים, שמגדלים בה שדות חיטה, מטעי שקדים ופרדסים. כ-2.3 ק"מ מתחילת המסלול ניצב לצד הדרך עץ אלון התבור גדול ויפה. שלט קטן לצדו מכריז: "העץ של גולני", כלומר, העץ שממנו שאב הצייר דוד אלף את ההשראה לסמל המוכר של חטיבת גולני.
לא כולם מסכימים שזהו אכן העץ מעורר ההשראה, וחילוקי הדעות באשר לזהות העץ "האמיתי" של גולני נמשכים שנים רבות. מה שבטוח, זהו עץ מרשים ובולט במרחב החשוף, ומועמד ראוי לתואר. קק"ל בנתה סביבו גדר עץ נמוכה כדי להגן עליו, ובשנים שחונות אפשר להוביל אליו מים בצינור פלסטיק שמחובר לברז השקיה.
האם זהו העץ של גולני? צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

מחלצים עצמות בחניון האלות

ממשיכים בנסיעה. כדאי להעיף מבט דרומה אל הגבעה המבודדת המתנשאת מעל עמק הירדן, ולשים לב לסלע הענק שבראשה. זוהי אנדרטה ללוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל, ונגיע אליה בהמשך. בינתיים, כשנגיע לצומת, נפנה ימינה ונלאחר כ-200 מטר נחנה ליד חניון האלות, שקק"ל הקימה בסיוע ידידיה בשוויץ. עצי האלה האטלנטית שניטעו כאן בשנות ה-60, נתנו לחניון את שמו.
אפשר לעשות כאן פיקניק בצל האלות, ולעלות בגרם המדרגות הארוך שבקצה החניון אל מרפסת התצפית שנבנתה ליד מעיין שאיננו נובע עוד, ורק צינור פלסטיק שחור וכמה שיחי פטל מעידים על קיומו.
חניון האלות. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קק"ל

סלע ענק לאיש גדול

מחניון האלות ממשיכים ישר ומתחברים שוב לדרך הנוף. לאחר כחצי קילומטר נעלה ימינה לסלע הענק שהוצב לכבוד לוי אשכול (1969-1895). הנוף מכאן מרהיב: עמק הירדן פרוש כולו לרגלינו ובו גם קיבוץ דגניה ב', שאשכול היה ממייסדיו. לסלע מוצמד שלט המספר בקצרה על אשכול, שהיה דמות מפתח עוד ביישוב היהודי שלפני קום המדינה. הוא נמנה עם מקימי ארגון "ההגנה" וחברת "מקורות". ביוזמתו הונח קו המים הראשון לנגב ונבנו יישובים רבים. בהיותו שר האוצר, בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, ייצב את הכלכלה הישראלית, וכראש הממשלה השלישי, משנת 1963 עד מותו, רקם אשכול את הברית עם ארצות הברית, הכין את הצבא למלחמת ששת הימים והוביל את ישראל לעידן של פתיחות ודמוקרטיה.
מאנדרטת לוי אשכול ניסע חזרה לדרך הנוף ונמשיך במורדה. במרחק קצר מהמושבה מנחמיה אפשר לעצור במצפור מנחמיה למבט אחרון בנוף היפה, ואם יש עוד מלאי בצידנית, חניון האיקליפטוס הוא המקום להפסקת אוכל אחרונה.
האנדרטה ללוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

כל ההמלצות לטיולים...

 
* המידע שבמסלול טיול החודש שכאן הוא בגדר המלצה בלבד. האחריות לשלומכם בעת הטיול חלה עליכם. עדכונים שוטפים של הודעות למטיילים תמצאו כאן»