ארבעה אתרי חירות

באחד הלילות הקרים של הגליל, בפברואר 1946, יצאו שניים מחברי הפלמ"ח הדתי ממצודת ביריה לא"ש לילה במסגרת אימוני המחלקה. הם התקרבו למחנה צבא בריטי (בימינו בסיס של פיקוד צפון). חיילי הלגיון הערבי, ששירתו במחנה תחת הצבא הבריטי, הבחינו בהם ופתחו בירי. בתקרית נפגע הכלב שליווה את שני החיילים, אך הכוח והכלב הצליחו לחזור למצודה. הבריטים עקבו אחר כתמי הדם, והגיעו למצודה. בחיפושיהם אחר נשק בלתי חוקי גילו סליק במרחק כחצי קילומטר מצפון למצודה ובו ניירת שקושרת את הנשק לחברי ביריה. בעקבות גילוי הנשק עצרו הבריטים את 24 חברי הפלמ"ח הדתי והובילו אותם לכלא עכו ומשם לכלא בירושלים.

בתחילת דרכה הייתה ביריה אחת משישה מצפים שנבנו בארץ. ב-1943 נוסדו שלושה מצפים בדרום הארץ ושנתיים אחר כך נוספו להם שלושה מצפים בצפון, ובהם מצודת ביריה, שנבנתה על הר הנועזים. המצודה כללה חומה שהקיפה חצר, חדרי מגורים, מאפייה, חדר אוכל, בית כנסת ושני מגדלי תצפית. המגדל הגבוה שימש לקשר עם מפקדת ההגנה שישבה באיילת השחר. מרזבים אספו את מי הגשמים לבריכת מים גדולה ומקורה שנבנתה מדרום למצודה.

היישוב היהודי סירב לקבל את מעצרם של חברי ביריה וחיסול נקודת התיישבות עברית. מפקדת ההגנה והיישוב היהודי התארגנו לעלות לביריה ולהיאחז בה מחדש. בלילה סוער של י"א באדר 1946, במסווה של עלייה לקברו של יוסף טרומפלדור בתל חי, עלו לביריה ברגל כ-3,000 נשים וגברים, נערות ונערים, חילונים ודתיים. הם הקימו מחנה אוהלים, אך הבריטים פינו אותם.

היישוב בארץ לא אמר נואש, ובי"ד באדר נרשמה עלייה שלישית לביריה – הפעם של בני גרעינים של בני עקיבא. הבריטים הרימו ידיים ואפשרו לכ-25 מחברי גרעין ה' להתיישב מחדש במצודה. לאחר מכן החליפו אותם חברי גרעין ו' של בני עקיבא, שנשארו במקום עד הקמת המדינה.

ביריה רשמה פרק מפואר בהיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל – סמל של אחדות וסמל לזכותו של העם היהודי להתיישב על אדמתו.

איך מגיעים? מצודת ביריה נמצאת ביער ביריה, ליד צפת. ווייז: מצודת ביריה.

שעות פתיחה: בימים ראשון-חמישי בין השעות 8:00-15:00.

קבוצות חייבות בתיאום מראש, בדוא"ל: miriamma@kkl.org.il org.il, או בטלפון: 04-6922433.

בשנת 1905 רכש בנק אנגלו פלשתינה כ-2,000 דונם מאדמות חולדה הערבית, ממזרח לרחובות, למען ההנהלה הציונית. שנתיים אחר כך נוסדה במקום חווה חקלאית, שבשדותיה הוכשרו צעירים יהודים לעבודת האדמה. בשנת 1909 נבנה בחווה בית הרצל – בית גדול ויפה שבו שכנו מנהל החווה והפועלים. בחצר הבית הוקמה בריכת מים, ששרידיה ניכרים גם כיום.

תוך זמן קצר הפכה חוות חולדה למופת של עבודה עברית בארץ ישראל. בעבודות הנטיעה שהחלו בחווה ב-1908, ניטעו כרם זיתים בן 12,000 שתילים, כרם גפנים ומטעי נשירים. מלחמת העולם הראשונה ומכת ארבה השמידו רבים מן העצים. זה היה סופו של היער הראשון שנטעה קק"ל לזכר בנימין זאב הרצל. מאז נוטעת קק"ל בעיקר עצי יער ורק במקומות נבחרים ומעטים ניטעים עצי פרי.

בשנת 1929 ניסו הערבים לפגוע באלימות בהישגי ההתיישבות העברית ותקפו יהודים במקומות רבים בארץ. תקופה זו ידועה בשם מאורעות תרפ"ט. המכה הקשה מצאה יישובים רבים בלתי מוכנים. 133 יהודים נהרגו בפרעות, ונקודות אחדות אף ננטשו מתושביהן.

דווקא בחולדה השתלשלו האירועים בצורה אחרת. דווקא כאן, בנקודה מבודדת לחלוטין, החזיקו מעמד 16 צעירים, שתוגברו ב-20 אנשי ה"הגנה", ולא נכנעו למאות פורעים שעלו על המקום. התוקפים הציתו את היער ואת הגורן, אך המגינים מנעו את החדירה לחצר. בקרב נהרג מפקד חולדה אפרים צ'יזיק, שאחותו שרה נפלה על הגנת תל חי.

מי שיבוא היום ליער חולדה יוכל לראות את קברו של אפרים צ'יזיק ואת האנדרטה המרשימה "גבורה ועבודה", שהציבה במקום בשנת 1937 הפסלת המפורסמת בתיה לישנסקי. הפסל מתאר שלוש דמויות: אפרים צ'יזיק, אחותו שרה ודמות נוספת לזכר הנופלים במערכות ישראל. האנדרטה מציגה את עמידת היישובים העבריים מאז תל חי ועד חולדה. באנדרטה משולבים כלי עבודה, המסמלים את הקשר של מגיני היישוב לחקלאות. יפה מאוד לראות גם את "בית הרצל", שעומד בלב היער.

חולדה מילאה תפקיד חשוב גם במלחמת העצמאות. ממנה יצאו רוב השיירות לירושלים הנצורה ומהבריכה העגולה שביער הזרימו מים בצינור שהניחו במהירות בדרך בורמה, לאחר שהירדנים ניתקו את הקו הראשי לעיר. ליד הבריכה מוצב שריד מן הצינור המקורי, שהציל את ירושלים מצמא.

איך מגיעים? יער חולדה נמצא כ-1.5 ק"מ ממזרח לכניסה לקיבוץ חולדה (כביש 411). ווייז: יער חולדה.