טיול לתל עדולם שבפארק עדולם הסמוך לבית שמש. מראש התל נשקף נוף מרהיב. למרגלותיו אלה אטלנטית גדולה ומרשימה שבוקעת מתוך סלע, ובדרך נקבל דרישת שלום מדוד המלך
ליד בית שמש יש פארק טבע נהדר. זהו אזור שכולו גבעות עגולות, מכוסות בעצי חורש. גזעים גדולים של חרובים עתיקי יומין, שצומחים כאן, פורשים את זרועותיהם אל השמים, כמו אומרים: בואו שבו בצלנו. בגיאיות שבין הגבעות מגדלים שדות חיטה וכרמים. בחורף, החיטה הירוקה והגפנים שבשלכת מעניקים לנוף נופך מיוחד.
יש שבאים לכאן לרכוב בשבילי האופניים שקק"ל פיתחה, אחרים מסיירים במערות של חורבת בורגין, או בשרידי הכפר היהודי העתיק שבחורבת עתרי. איכשהו, דווקא הגבעה הגבוהה ביותר באזור – תל עדולם – שעל שמה נקרא הפארק, נשארה בצד. לשם נטייל הפעם, כדי ליהנות מהנוף המרהיב שנשקף מהמקום. לקינוח נבקר גם את האלות הגדולות והיפהפיות של עדולם.
מהחניה נתחיל את המסלול הרגלי בהעפלה בדרך הסלולה והתלולה (סימון ירוק), בין עצי ברוש. בקצה המעלה השביל מתעקל ימינה ומגיע לצומת שבילים. נפנה שמאלה בשביל מסומן שחור, על פי השילוט המכוון לתל עדולם. השביל עולה במתינות, עובר ליד כרם זיתים יפה ומגיע לאחר כחצי קילומטר לצומת שבילים שבראש התל.
שלט ההכוונה ממליץ לפנות לתצפית. צועדים בכיוון החץ כ-50 מטר לשולי התל (לא מסומן) וכל מה שנותר הוא פשוט לשבת וליהנות מהנוף המרהיב. למרגלותינו עובר נחל האלה ומעבר לו השדות וכרמי הזית של הכפרים הערביים בשפלה ובדרום הר חברון. בצד הישראלי נראים היטב אדרת, נווה מיכאל ויישובים נוספים. התצפית מאפשרת גם לראות את גוש עציון ואף פיסות מהרי ירושלים.
תל עדולם מזוהה עם עדולם המקראית, מקום שנזכר כמה וכמה פעמים בתנ"ך. באחת ממערות עדולם, כך מספר התנ"ך, מצא דוד מפלט משאול המלך (שמואל ב' פרק כ"ב). יש המון מערות בפארק עדולם ומובן שאיננו יודעים בדיוק לאיזו מערה הכוונה, אבל, בעקבות הסיפור נולדה אגדה מעניינת.
האגדה מספרת שיום אחד, לפני שנעשה מלך, ראה דוד עכביש טווה קורים. הוא פנה לאלוהים ושאל אותו: "מדוע בראת יצור כזה, שאין בו כל תועלת? העכביש טווה קורים יום ולילה, אבל לא מצליח לארוג שום בגד". ענה לו האל: "עוד יבוא יום ותדע".
אותו יום אכן בא. כאשר דוד הסתתר במערת עדולם, בא עכביש וחסם את פתח המערה בקורים שטווה. כשחיילי שאול חיפשו את דוד, הם הגיעו למערה, ראו שפתחה חסום בקורי עכביש ועברו הלאה. אילו נכנס אדם למערה, היה קורע את הרשת, אמרו לעצמם. כך, בזכות העכביש, ניצל דוד והבין שלכל יצור שחי בטבע יש מקום בעולמנו, גם אם לא תמיד אנחנו יודעים מה הוא תורם לעולם.
ניפרד מהתצפית, נשוב לצומת ונרד במורד השביל המסומן שחור. נמשיך כל העת בדרך מבלי לסטות ממנה ולאחר כ-1.2 קילומטר נגיע היישר למקום שבו השארנו את המכונית.
למרגלותיו המערביים של תל עדולם צומחת קבוצה מרשימה של עצי אלה אטלנטית. כדי להגיע לשם במכונית יש לשוב מתל עדולם אל דרך הפארק הראשית (סימון כחול) ולנסוע בה ימינה 1.1 קילומטר, למקום שבו מסתעפת שוב ימינה דרך סלולה. האלות נראות מימין לדרך. כדי להגיע לאלה המרשימה ביותר, סעו בדרך הסלולה כחצי קילומטר והנה האלה לפניכם.
אלות אטלנטיות הן כנראה עצי הבר המרשימים ביותר בארצנו, וניחנו בגזעים חסונים ועבים. הגזע הענק של האלה של עדולם מצליח לבקע סלע גדול לשניים ומצמיח כמה ענפים מרשימים שיוצרים עץ נהדר. גם בחורף, כשהעץ עומד בשלכת, הוא מרשים מאוד.
איך עץ יכול לשבור סלע? זרע של העץ נבט, כנראה, ליד הסלע והשורש שלו מצא סדק קטנטן וחדר אליו. השורש גדל לאט לאט וידע גם להפריש חומרים שממיסים חלקים מהסלע. עברה שנה ועוד שנה ועוד שנים רבות, השורש התרחב עד שלבסוף הסלע לא עמד בלחץ ונשבר.