הפלישה הגדולה

רציונל:

במאה האחרונה הפכו המינים הפולשים לתופעה נפוצה בעולם, בעיקר בשל העלייה העצומה בניידות של האוכלוסייה האנושית.
כיום תופעת המינים הפולשים היא בעיה עולמית חמורה ואחת הסוגיות המרכזיות הנוגעות לכלכלה, לאיכות הסביבה ולשמירת הטבע בעולם כולו.

מטרות:

• היכרות עם המושג מינים פולשים.
• היכרות עם מגוון הבעיות והפגיעות הנגרמות על ידי מינים אלה.
• הבנה אילו פעולות יש לנקוט, ומאילו פעולות יש להימנע כדי להקטין את התופעה.

• כרטיסיות חידות בציורים – השפעות מזיקות של מינים פולשים»
• נספחים א', ב', ג'»
• המערך המלא בקובץ להדפסה»

• קראו עוד על תורת ניהול היער של קק"ל»

נציג את החידה הראשונה "מינים פולשים" (חידת ציורים).

ניעזר בהוראות ובמידע שבגב הכרטיסיה ונשאל: האם אתם יודעים מהו מין פולש?

נגדיר ביחד עם החניכים מהו מין פולש: מינים פולשים הם צמחים, בעלי חיים, פטריות, חיידקים או וירוסים, שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בשל פעולה של בני אדם (במכוון או בשוגג), וגורמים להשפעה אקולוגית בעייתית בסביבה החדשה (צמצום מגוון המינים, דחיקה והכחדה של מינים מקומיים, העברת מחלות, זיהומים שונים, מטרדי רעש, פגיעה באיכות המים ועוד).

1. הגעה לא מכוונת – מינים שמגיעים בנסיבות שונות באופן שאינו מכוון, והם פשוט "טרמפיסטים" (למשל: זרע שנצמד למכנסיים בחו"ל, וכשהגענו לארץ נפל לקרקע ונבט, או יבוא של מוצר שהמין הזר מתלווה אליו – לדוגמה, יקרונית התאנה הגיעה לארץ בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאפריקה לפני כ-70 שנה). הגעה לא מכוונת יכולה להיות גם מאזור אחד בארץ לאזור אחר.
2. הגעה מכוונת – מינים המיובאים לצורכי נוי וחקלאות באופן מאושר וחוקי, ואז מתפשטים בטבע מעבר לייעודם המקורי בשל היעדר אויבים טבעיים, קצב התרבות מהיר ותנאים נוחים במיוחד.
3. הברחה – מינים שהובאו לארץ ללא אישור וזלגו לטבע על ידי הפצת זרעים (צמחים), בריחה מכלובי גידול, ואף שחרור יזום (זניחה של חיות, לדוגמה צבגון אדום אוזן).
   

נדגיש שמכיוון שהמינים הפולשים לא היו באזור במקור, הם לא עברו תהליכים טבעיים שעברו מינים מקומיים, כך שפעמים רבות אין להם אויבים טבעיים שמווסתים את התפשטותם. זו אחת הסיבות לכך שהם יוצרים מצב בעייתי. סיבות נוספות הן מאפיינים מסוימים שלהם: כל מאפיין שמאפשר למין פולש להיות מתחרה חזק במקום החדש ולהשתלט באופן טוב יותר על משאבים – כמו למשל: קצב רבייה גבוה, אגרסיביות כלפי מינים אחרים, חברתיות, גודל, יכולת להתאים לנישות שונות – יעזור לו להפוך למין פולש.

1. מניעה: המדינה אוסרת על הכנסת חומר ביולוגי שעלול לשאת מינים פולשים. למשל, אפשר לייבא אננס רק לאחר קטימת הכתר שבבסיסו נמצאים נגעים ומזיקי הסגר.
   כמו כן, המדינה אוסרת לייבא כל חומר ביולוגי ללא היתרים מחמירים ופיקוח.
   גם במקרים שבהם יש היתר, פקחים בודקים את הסחורה הנכנסת והיוצאת במטרה לוודא שהיא לא נושאת מינים פולשים.
2. טיפול: טיפול פיזי, ניטור והדברה: עקירה, שרפה, הפיכת אדמה, חיטוי סולארי ועוד; טיפול כימי בעזרת חומרים באמצעות ריסוס, פציעה בגרזן או בסכין והזלפה או כריתה ומריחה; טיפול ביולוגי על ידי אורגניזמים, לרוב מיני פרוקי רגליים ופטריות.

נסביר שכל אחד מאיתנו יכול לנהוג באחריות אישית כדי לא להחמיר את תופעת המינים הפולשים: למנוע הכנסה של חומר חי ממדינות זרות לארץ, ובעיקר זרעים (שימו לב – רבים מהזרעים נמצאים בתוך פירות אכילים, הבאת פרי זר=הבאת זרעים), ייחורים או שתילים.

נסביר על חשיבות מגוון המינים, ונציין את שינוי האקלים, שיחד עם המינים הפולשים גם הוא גורם מאיים על מינים מקומיים, וגם הוא נגרם בעקבות פעילות האדם.