יפה נוף

מטרת הפעילות: הכרת סוגיות של עיור ובינוי מול שמירה על הטבע והריאות הירוקות שסביב ירושלים.
סוג הפעילות: דיון באמצעות משפט.
קבוצת הגיל: כיתות ח'-ט'.
הזמן: כשעתיים.
המקום: בחוץ.
עזרים: השיר "יפה נוף" של ר' יהודה הלוי, מחולק לכל תלמיד.
סל מונחים: הפרחת השממה, איכות הסביבה, ציונות אקולוגית, ריאות ירוקות, תכנית ספדי.

מהלך הפעילות

צאו עם התלמידים/החניכים אל אזור שקט בחצר בית הספר/הסניף/המתנ"ס שמוקף צמחייה ועצים. שאלו: היכן תעדיפו לקיים את השיעור, בכיתה או בחוץ? מדוע נעים יותר ללמוד בחוץ ואיזו הרגשה משרה נוף פתוח לעומת נוף בנוי? הציגו את נושא הפעילות: הנוף הפתוח שסביב ירושלים.

קראו עם התלמידים את השיר "יפה נוף" של ר' יהודה הלוי. דברו על הכמיהה לירושלים, שהובילה את המחבר לכתיבת השיר. בקשו מהתלמידים למצוא בשיר ביטויים המתייחסים לטבע ולנוף המקיפים אותה ולסמנם (השתמשו במילון המונחים המצורף).שאלו: מהו מצבה של ירושלים, כפי שעולה מהתיאור בשיר? האם היא מיושבת או שוממה? פורחת או חרבה? האם ר' יהודה הלוי מדבר כאילו השאיפה להגיע לירושלים מיוחדת לו לבדו או שהיא שאיפתם של רבים? מדוע? (הדגישו שוב את המשיכה שיוצר מקום פורח ופורה לעומת מקום נטוש ושומם).

 

יער ירושלים. צילום: מלכה ברקאי, ארכיון הצילומים של קק
יער ירושלים. צילום: מלכה ברקאי, ארכיון הצילומים של קק"ל

הסבירו:

המשורר רוצה להגיע על כנפי נשרים לירושלים, לרוות בדמעותיו את עפרה, להפריח בהן את שוממותה, כי הוא יודע שהיא עזובה ושוממה, מקום "נחש", שרף ועקרב". דימוי הלקוח מספר דברים ח', ט"ו: "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש, שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים..." הדובר לא התכוון רק להבליט את מצבה של ירושלים ושל ארץ ישראל, אלא להדגיש, שגם אם הארץ עזובה ושוממה וגם אם היא "מדבר גדול, אשר אין בו מים" וגם אם היא חסרה שלטון יהודי, יש לדרוש בשלומה, להתעניין בה ולדאוג לה. יתרה מזו, צריכים לעלות אליה, כדי להתרפק על אבניה ולחונן אותן, כי הן שרידי עברן המפואר של ירושלים והאומה. לא די בהתרפקות ערטילאית, יש צורך לגעת ממש באבנים ולהשתמש בהן בבנייתה מחדש של הארץ השוממה - בבחינת מיזוג העבר עם ההווה והעתיד.

דברו על מושג "הפרחת השממה": ספרו על "הפרחה" בנוסח "נלבישך שלמת בטון ומלט" - בנייה ויישוב של שטחים, סלילת כבישים ותשתיות, לעומת "הפרחה" בנוסח קק"ל – נטיעות ושימור אתרי טבע, ריאות ירוקות ונופים קדומים. הסבירו על הבעייתיות באיזון שבין צורכי האוכלוסייה הגדלה של עיר לבין הצורך בטבע ובריאות ירוקות.

שאלו את התלמידים/חניכים: כיצד אתם רואים את עתידה של ירושלים? האם יש ערך מיוחד לשימור הנוף בעיר ובפרוזדור ירושלים ולטיפוח הריאות הירוקות בה?

חלקו את הכיתה/קבוצה לשתי קבוצות ומנו ועדה של שלושה שופטים.

תנו לכל קבוצה כרטיסיית מידע על תכנית ספדי ובקשו ממנה להציג לוועדה את העמדה שבכרטיסייה בצורה המשכנעת ביותר (עודדו שימוש בדרכי המחשה ייחודיות כמו שיר/הצגה/כרזה). כמו כן, בקשו מכל קבוצה לנסח לעצמה סיסמה קליטה ולחשוב אילו פעילויות ציבוריות (כמו הפגנות, עצרות וכו') תוכל ליזום כדי להביא את עמדתה לידיעת הציבור הרחב ולשכנעו.

לאחר ההכנות כל קבוצה מציגה את עמדתה והשופטים מחליטים אם לאשר את התכנית או להקפיאה.

לסיכום, ספרו על המאבק לעצירת תכנית ספדי, על דרכי המאבק ועל תוצאותיו ונסו למצוא עם התלמידים/חניכים פתרונות חלופיים לעתידה של העיר: שימוש בעתודות דיור ושטח הקיימות בתוך ירושלים, בנייה אקולוגית, ריכוז אזורי תעשייה ופיקוח על איכות הסביבה, חיזוק התחבורה הציבורית בעיר ואליה, וכדומה.

 

יער ירושלים
יער ירושלים

יפה נוף/ר' יהודה הלוי (ספרד, המאה ה-12-11)

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב / לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם / כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד / אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב

דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם / צְרִי גִּלְעֲדֵך - נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב

הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם / וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב

יפה נוף – מילון מונחים (מתוך אתר "סיכומונה")
יְפֵה נוֹף – הנוף היפה, פאר העולם. כינוי חיבה להר ציון וירושלים, על פי תהלים מ"ח, ג': יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב. נוף הוא הענפים הגבוהים שבאילן ופה משמש גם כלשון גובה - הר ציון שנראה למרחוק.

מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל - שכל יושבי תבל ששים ושמחים בה. זהו שינוי קל מהפסוק המובא לעיל - לא רק משוש כל הארץ, אלא משוש תבל.

קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב – עיר האלוהים, עירו של המלך, הן מלכו של עולם מלך מלכי המלכים והן מלך בשר ודם, כדוד, על דרך האמור בישעיהו (כ"ט, א') על ירושלים:

לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי  אלייך אני מתגעגע ונכסף, על דרך הכתוב בתהלים פ"ד, ג': נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'.

מִפַּאֲתֵי מַעְרָב  ספרד, שהיא במערבו של העולם ושם ישב המשורר. השימוש במילה פַּאֲתֵי מדגיש ומעצים את תחושת המרחק שלו מירושלים - לא רק שירושלים במזרח והוא במערב, אלא הוא אף מצוי בקצה, בפינה הרחוקה של אותו מערב.

הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר  רבים רחמי עלייך והם כמו צורבים אותי. נִכְמָר מלשון נצרב, מתחמם.

כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם – אזכור ימים מקדם, ימי תפארתך. וגם הדהוד לציון, השוכנת במזרח.

כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה - השכינה, שעל פי המדרש, גלתה עִם עַם ישראל.

וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב - המקדש שחרב.

וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים – על פי הדימוי של הוצאת בני ישראל ממצרים בידי ה' (שמות י"ט, ד'): אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.

עַד אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב  כאשר אשק את אדמתך, דמעותיי יתערבו בעפרך.

דְּרַשְׁתִּיךְ - אותך אני מבקש ואלייך אני מייחל.

וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ - גם אם מלכך אינו מצוי בתוכך - הן השכינה והן מלכות דוד.

וְאִם בִּמְקוֹם צְרִי גִּלְעֲדֵך – על פי חז"ל צרי הוא מין שרף שנוטף מעצי הקטף ושימש לרפואה. עץ קטף מזוהה עם הלִבְנֶה הרפואי וגדל כנראה בארץ הגלעד. המשורר מעמיד כאן דימוי של חיים מול מוות  גם אם במקום תרופות המחיות את האדם...

נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב  מצויים בעלי חיים ארסיים הגורמים למוות...

הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם בכל זאת ואף על פי כן אני נכסף להגיע אלייך, לנשוק באהבה לאבנייך החרבות.

וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב – עפרך יהיה לי טעים יותר מאשר דבש.

תכנית ספדי – קבוצת הקבלנים

אנו קוראים לביצוע של תכניות בינוי והפשרת קרקעות לבנייה בכל רחבי פרוזדור ירושלים. תכנית המתאר הארצית תמ"א 22, שאישרה הממשלה, תומכת בעמדתנו: היא מתירה הנחת תשתיות (כבישים, חשמל, ביוב, צינור דלק) ללא הגבלה ובנייה על 50% מהשטח שנופל בתוך הגבולות של רשות מקומית. סלילת כביש מס' 16, שיקל על המכוניות הנכנסות לירושלים דרך הכניסה הפקוקה מידי בוקר, ויחסוך מיליונים של שקלים וגם זיהום אוויר מאגזוזי המכוניות בפקק, היא עבודת תשתית לפי תמ"א 22. העברת אתר פי גלילות לאתר תת-קרקעי ביער ירושלים מתחייבת מכך, ששכונת הר נוף התקרבה אליו יותר מידי והדבר מסכן את חיי התושבים. הרי אי אפשר לעצור את גידול השכונה! אם ירושלים לא תתרחב מערבה, כפי שמציעה תכנית ספדי, העיר תיקלע לתהליך של ניוון. בכל שנה נוטשים את ירושלים 9,000 תושבים - רק שינוי יסודי של מבנה העיר, על ידי יצירת טבעת של שכונות סביבה, יכול להציל את ירושלים ולמנוע את הפיכתה מעיר בירה ל"עיר פינה".

תכנית ספדי – קבוצת הירוקים

השטחים הפתוחים שמסביב לירושלים מהווים מעין רקע הכרחי לעיר הגדולה במדינה. חגורת היערות שנטעה קק"ל מסביב לעיר מהווה לא רק ריאות ירוקות ותשתית לחניונים ולאתרי בילוי בחיק הטבע. זהו גם מעין גבול טבעי התוחם את העיר ושומר על ייחודה. בשנות החמישים ניטע יער ירושלים במערב העיר, ומאוחר יותר ניטעו יערות בשכונת רמות, יער השלום שליד העיר העתיקה ופארק גילה בדרומה. יערות אלה שומרים על הזהות והתדמית של ירושלים כעיר המושכת אליה מבקרים מכל רחבי תבל. התיירים והמבקרים מצפים לראותה נגלית לעיניהם מתוך המרחב הירוק של יערות שער הגיא והפרוזדור, ולא כהמשך של אזור תעשייה ומלאכה, מוסכים ושכונות מגורים. בתכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22), שאושרה על ידי הממשלה, נתפסים יערות ירושלים כמאגר האקולוגי החשוב ביותר במרכז הארץ. ליערות שניטעו ולחורש הטבעי שטופח יש חשיבות רבה בשיפור מעמדם של השטחים הטרשיים ובעצירת מגמות התפשטות עירוניות לא רצויות.

דרכי המאבק

תושבי ירושלים, הנאבקים על עתיד היער, עמדו על חומרתו של האסון האקולוגי המאיים ממערב. "שומרי היער" החלו להיערך למאבק על היער החל מ-1997. תחילה ליד החברה להגנת הטבע – סניף ירושלים ואחר כך צורפו למטה המאבק קק"ל והעמותה לאיכות החיים של הר נוף. "שומרי היער" עוסקים בפעילות ציבורית וחינוכית כאחד בסיסמת "אל תשלח ידך אל היער": חגיגות, טיולים, ימי ניקיון, התנגדויות בוועדה המחוזית, הפגנות, מסע נטיעות ("לכל אדם עץ"), סדר ט"ו בשבט בסימן יער ירושלים, הפקת "יערתון", ועוד. פעולות אלה גורמות לכך, שרוב הציבור הירושלמי מודע כעת לקיומו של האיום על יער ירושלים. פעילות השיא היתה "חיבוק יער ירושלים" בט"ו בשבט 2004: אירוע רב משתתפים ובו כ-4000 אוהבי היער עמדו במעגל וחיבקו אותו פיזית. מספר שיא של התנגדויות הוגש על ידי גופים ואזרחים לוועדה לתכנון ולבנייה.

תוצאות המאבק

ירושלים היא דוגמה לעיר גדולה המוקפת שטחי טבע נרחבים. מסביב לה שלוחות הרי יהודה ונחלים שנותרו במידה רבה בשלמותם, עם פסיפס של חורש טבעי, בוסתנים ויערות נטע האדם.
בשנות החמישים ניטע יער ירושלים במערב העיר, ומאוחר יותר ניטעו יערות בשכונת רמות, יער השלום שליד העיר העתיקה ופארק גילה בדרומה. יערות אלה שומרים על הזהות והתדמית של ירושלים, כעיר המושכת אליה מבקרים מכל רחבי תבל. התיירים והמבקרים מצפים לראותה נגלית לעיניהם מתוך המרחב הירוק של יערות שער הגיא ופרוזדור ירושלים. בתכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22), שאושרה על ידי הממשלה, נתפסים יערות ירושלים כמאגר האקולוגי החשוב ביותר במרכז הארץ. ליערות שניטעו ולחורש הטבעי שטופח יש חשיבות רבה בשיפור מעמדם של השטחים הטרשיים ובעצירת מגמות התפשטות עירונית לא רצויה.
החלקים הפגיעים ביותר ביער ירושלים הם אותן "אצבעות ירוקות" אשר חודרות לתחומי העיר ומוסיפות חן וחמצן לשכונות בנות המזל הגובלות עמו.
לאחרונה, הובילה קואליציה של ארגונים סביבתיים מאבק עיקש שהצליח לסכל תכנית בנייה מסיבית במערב העיר – תכנית ספדי, הקרוייה על שם האדריכל הנודע משה ספדי, שניצב בראשה.
תכנית ספדי היא תכנית לבנייה עירונית מסיבית ברוב השטחים שסופחו לירושלים ממערב ב-1992. שטחה הכולל של התכנית הוא כ-26,600 דונם, עליהם מתוכננת הקמתן של יותר מ-20,000 יחידות דיור. התכנית אמורה לחבר את יישובי מערב ירושלים למקשה אחת, למחוק את הגבעות החשופות וליצור רצף טריטוריאלי ש"בולע" בדרך חלק מיישובי עוטף ירושלים.
יזמי התכנית ותומכיה הציגו אותה כפתרון הכרחי לבעיות שמהן סובלת ירושלים בגבולותיה הנוכחיים. לטענתם, הבנייה החדשה תחזק את ירושלים, בעיקר משום שעתודות הקרקע לבנייה למגורים בתוך העיר אוזלות.
אדריכלי העיר טענו, שללא ההתרחבות מערבה תיקלע העיר לתהליך של ניוון והתעקשו שרק יצירת טבעת של שכונות סביב ירושלים יכולה לעצור את נטישתם של 9,000
תושבים את העיר מידי שנה ואת ערעור מעמדה כעיר בירה לנוכח האוכלוסייה היהודית החילונית המדלדלת והולכת.
תושבי ירושלים, הנאבקים על עתיד היער, עמדו על חומרתו של האסון האקולוגי המאיים ממערב.
"שומרי היער" החלו להיערך למאבק על היער החל מ-1997. מטה המאבק כלל את קק"ל, החברה להגנת הטבע והעמותה לאיכות החיים בהר נוף.
"שומרי היער" עוסקים בפעילות ציבורית וחינוכית כאחד, בסיסמת "אל תשלח ידך אל היער": חגיגות, טיולים, ימי ניקיון, התנגדויות בוועדה המחוזית, הפגנות, מסע נטיעות ("לכל אדם עץ"), סדר ט"ו בשבט בסימן יער ירושלים, הפקת "יערתון", ועוד. פעולות אלה גורמות לכך שרוב הציבור הירושלמי מודע כעת לקיומו של האיום על יער ירושלים. פעילות השיא היתה "חיבוק יער ירושלים" בט"ו בשבט 2004: אירוע רב משתתפים ובו כ-4,000 אוהבי היער שעמדו במעגל וחיבקו אותו פיזית.
בתגובה לתכנית ספדי הוגשו לוועדה לתכנון ולבנייה יותר מ-16 אלף התנגדויות על ידי 14 חברי כנסת, פרופסורים ואנשי אקדמיה, ארגונים סביבתיים וחברתיים ואלפי אזרחים.
48 חברי כנסת הניחו על שולחן הכנסת את הצעת חוק "שימור הרי ירושלים". הצעת החוק שמה לה למטרה להגן על הרי ירושלים מפני פגיעה ופיתוח ולשמרם, בהיותם שטח פתוח בעל ערכיות גבוהה במיוחד, למען הבטחת רווחתם ואיכות חייהם של תושבי המדינה כולה בהווה ובעתיד.
השופט בדימוס שלמה שהם, נציב הדורות הבאים בכנסת, שיגר מכתב למנכ"ל משרד הפנים וליו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שבו כתב, כי ניתוח מסקנות דו"ח חוקר, שהתמנה לדון בהתנגדויות מעלה, כי אין בתכנית כל מענה לצורכי ההתרחבות המשוערת של ירושלים לשנת היעד 2020.
המאבק בתכנית ספדי הסתיים בהצלחה, כאשר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שלא לאשר את התכנית.
קק"ל נטלה חלק פעיל ביצירת אווירה שהובילה להתנגדות הציבור לתכנית ולשכנוע המוסדות בחשיבות השמירה על שטחי הטבע, שבהם היתה התכנית עלולה לפגוע. לדברי חנוך צורף, מנהל אזור ההר, שריכז את פעילות קק"ל בנושא, הפעילות הציבורית של קק"ל ושל הקואליציה לשימור הרי ירושלים, שכללה בין השאר אירועים וסיורים בשטח התכנית, תרמו רבות לדחייתה.

למידע נוסף: מדור קק"ל ואיכות הסביבה באתר קק"ל