מנחל שרך לנחל בצת

טיול קיצי באווירת מסתורין. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
מאת: נעם תמיר

שרידי כפר עתיק, הצל הרב שמציע נחל שרך, פלג המים שזורם בנחל בצת, מערה אפלולית ועצי דולב גדולים, כל אלה מכשירים את מסלול הטיול גם לימי הקיץ החמים. לסיום יחכה לכם מעלה תלול למדי
עונה מומלצת: כל השנה.
משך הטיול: 6-5 שעות.
מתאים ל: מיטיבי לכת.
נקודת מוצא: חניון נחל שרך, ליד חורבת דנעילה. נוסעים בכביש הצפון משלומי מזרחה (כביש 899), חולפים על פני הכניסה לפארק גורן וכ-100 מטר ממזרח ליישוב גרנות הגליל (בין סימני ק"מ 14-13) פונים צפונה בעקבות השילוט לנחל שרך. לאחר כקילומטר מגיעים לרחבת חניה גדולה ושם חונים (ווייז: חורבת דנעילה).
נקודת סיום: קיבוץ אילון, בצד הצפוני של הקיבוץ, ליד השער המוביל לנחל בצת, ליד הקיוסק.
ציוד מיוחד: פנסים לביקור במערה.
חשוב לדעת: מערת שרך משמשת מקום ללינת חורף. כניסה למערה מותרת בין 1 באפריל ל-31 באוקטובר.

אפשר להיעזר גם במפת פארק גורן: לחצו כאן
אני מפה

חניון נחל שרך ויער הילד היהודי

חניון נחל שרך נמצא בלב יער הילד היהודי. קרן קימת לישראל נטעה את היער בגדות נחל שרך במסגרת מבצע חינוכי שנערך בשנים 1979-1978. היער, המוקדש לזכרם של יותר ממיליון הילדים שנספו בשואה, ניטע כולו בידי ילדים. כל ילד שהשתתף במבצע נטע שני עצים: אחד עבורו ואחר לזכר ילד שנספה בשואה.

שלט עץ גדול מציין את מקום הכניסה לשביל המוביל לחורבת דנעילה. שביל מעגלי שאורכו כחצי קילומטר עובר בחורבה. חפירות שנערכו באתר חשפו בתי בד ושרידי מבנים של חווה חקלאית שנוסדה בתקופה הרומית (בסביבות 100 לספירה). בתקופה הביזנטית, בערך בשנת 500 לספירה, התפתחה החווה לכפר שתושביו התפרנסו מחקלאות ובעיקר מגידול זיתים לתעשיית שמן הזית. בראשית התקופה המוסלמית הקדומה (בערך 750 לספירה) המקום ננטש למשך כ-700 שנה, עד לימי השלטון הממלוכי (שנת 1,400 בערך), שבהם שָבוּ אנשים להתגורר בבתים הישנים. אחר כך שוב נעזב המקום ודבר קיומו נשכח.

היופי שבמקום הוא שבמשך השנים שבהן נותר עזוב, השתלט החורש על האתר הקדום וכיסה אותו לגמרי. זה המקור לכינוי "העיר הנעלמה", שהמקום זכה לו.
שרידי יישוב מלפני אלפיים שנה בחורבת דנעילה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

נחל שרך

מהפינה הצפונית-מערבית של חניון נחל שרך יוצא לדרכו שביל מסומן בסימון שבילים כחול. נחל שרך הוא אמנם נחל אכזב, אך מדהים ביופיו ובקסמו. תחילה עובר הנחל בין עצי האורן שנטעה קק"ל, אך עד מהרה מפנים אלה את מקומם לעצי החורש הים תיכוני. העץ השולט הוא אלון מצוי ומלווים אותו אלון תולע, אלה ארץ ישראלית, קטלבים המתפארים בקליפת גזע אדומה ולבנה רפואי.
כשהנחל מתעמק למקומות שבהם דפנותיו זוכות לפחות שעות שמש, מצטרפים אליהם נציגי החורש הלח, ובראשם ער אציל ("דפנה") ואשחר רחב עלים. על העצים משתרגים הגבעולים הדקים של הקיסוסית הקוצנית, הניכרת בעליה דמויי הלב. לפעמים היא מואילה להראות גם את פירותיה – כדורים עסיסיים אדומים, הנאכלים בידי ציפורים.

לאחר שלושת-רבעי שעה של הליכה נגיע למערת שרך, שפיה פעור מעל לגדה הימנית של הנחל. המערה חשוכה לגמרי והטיול בה כרוך בזחילה. אם הצטיידנו בפנסים, נוכל לטייל במערה ללא חשש (אין להשתמש בנרות). לקירות המערה מוצמדים מחזירי אור המקלים על ההתמצאות. מחזיר אור בצבע אדום פירושו – אין כניסה. צבע לבן – המשיכו להתקדם. צבע כתום מכוון לעבר היציאה.

אפשר לטייל בשני מסלולים: מסלול קצר, שנמשך כעשר דקות, ומסלול ארוך, שנמשך כחצי שעה.

בשני המקרים נכנסים דרך הפתח הראשי של המערה. כמה מטרים מהפתח ישנה פנייה למסלול הקצר. למסלול הזה יש גרסה קצרה נוספת: כאשר מגיעים לחלל הראשון אפשר לפנות ימינה לפתח שמוביל ליציאה.

המסלול הארוך מאתגר יותר: מטפסים למדרגה גבוהה יותר מהמפלס התחתון של המערה וזוחלים במורד מדרון לפתח שנמצא מעל לפתח הכניסה.
זחילה עם פנסים במערת שרך. צילום: נעם תמיר

נחל בצת

לאחר הביקור במערה ממשיכים במורד נחל שרך עד למפגש עם נחל בצת. כאן פונים בשביל נוח ועד מהרה מגיעים לעינות כרכרה ולעצי דולב ענקיים המפארים את הערוץ. כדי להציל את הדלבים הקשישים, מזרימה רשות הטבע והגנים מים לנחל.

בקיץ פורחים כאן שיחי אברהם ובעיקר הרדוף הנחלים, שיוצר יער גדות נחלים של ממש. אליהם מצטרפים מיני צמחים אחרים חובבי מים ובהם נענה משובלת ופטל קדוש. מעל למים מרחפות שפיריות ושפריריות ומחפשות חרקים למאכל. בתוך המים חי השבלול שחריר הנחלים ועם קצת מזל אפשר אולי לגלות את הסלמנדרה המצויה. פרטים בוגרים של סלמנדרה עשויים להגיע לאורך 20 ס"מ ולעתים יותר, וניכרים בכתמים צהובים-אדמדמים על רקע צבע שחור כללי. אלה הם צבעי אזהרה, המזהירים טורפים שגוף הסלמנדרה מכיל רעל.

צועדים במורד נחל שרך עד שמגיעים לבית משאבות ולצינור עבה שיוצא ממנו. עכשיו "נשלם" על כל המורד שירדנו ונעלה בדרך סלולה ותלולה. נעשה זאת לאט לאט ונתגבר על הדרך תוך 20-15 דקות. נסיים בקיוסק, ואם הוא פתוח – נוכל להתפנק במשקה קר או בארטיק צונן.
הליכה בשביל מוצל בנחל בצת. צילום: נעם תמיר