הסיפור של בולי קק"ל

בין הפעילויות הרבות שבהן קרן קימת לישראל עוסקת, היא גם מנפיקה בולים. סיפורם של בולי קק"ל הוא גם סיפורן של הציונות, ההתיישבות ומדינת ישראל

מהם בעצם בולים?

עד לפני זמן לא רב, השאלה הזאת היתה מיותרת, ולא היה ילד בישראל או בעולם שלא ידע את התשובה. בול הוא תווית קטנה עשויה מנייר, שמדביקים על מעטפה, גלויה או חבילה כאשר רוצים לשלוח אותן בדואר. הבולים הופיעו לראשונה באנגליה במאה ה-19, כאמצעי לתשלום עבור משלוח דואר – כדי לשלם לדוורים המביאים את הדואר ממקום למקום, החליטה הממשלה הבריטית לגבות תשלום מכל מי ששולח דבר-דואר כלשהו. התשלום הזה התבצע בעזרת קניית הבול: הדבקתו על המעטפה, או החבילה היתה אישור על התשלום בעבור המשלוח.

בעידן שלפני הדואר האלקטרוני והאינטרנט, מכתבים וגלויות היו האמצעים המובילים ליצירת קשר בין בני אדם ממקומות שונים בעולם. ממשלות ברחבי העולם כולו הלכו בעקבות אנגליה, והחלו להנפיק בולים משלהן. הבולים הפכו מהר מאוד מסתם אמצעי לתשלום על דואר, למשהו שמסמל את המדינה שממנה הם הגיעו. עיצובם של הבולים הפך לצבעוני ומרהיב; ביטוי לגאווה הלאומית של המדינות שהנפיקו אותן על מקומן בין מדינות העולם.

המסקנה המתבקשת, אם כן, הייתה שאם העם היהודי רוצה מדינה, גם הוא צריך בולים – וכאן נכנסה קק"ל לתמונה. שנים רבות לפני הקמתה של המדינה היה מפעל הבולים של קק"ל אחד האמצעים המובילים לא רק לאיסוף כספים עבור פעולותיה, אלא גם דרך להנציח את ההיסטוריה של הקמת מדינת העם היהודי – ולעשות זאת בזמן אמת, כשההיסטוריה הזאת מתרחשת.
בול לציון 120 שנים לקק''ל

בולי קק"ל

בשנת 1902, במשרדי קק"ל בוינה שבאוסטריה, הוחלט על הנפקת בולים. אמנם לא היה להם מעמד חוקי, ואי אפשר היה לשלוח דואר שמודבקים עליו רק בולי קק"ל, אך מאחורי הנפקת הבולים עמד הרעיון שלפיו פעילי הארגון ויהודים רבים ברחבי העולם ישמחו לשלוח דואר שבולי קק"ל מודבקים עליו, לצד הבולים הרשמיים של המדינה שממנה נשלח המכתב, כדי להפיץ את בשורת המדינה לעם היהודי ברחבי העולם. בנוסף, התשלום עבור הבולים יכול היה לשמש כתרומה לקק"ל ממש כמו הכסף שנתרם דרך הקופסה הכחולה. הרעיון הוכח כמוצלח פעמיים: הבולים אכן תרמו להפצת הרעיון הציוני בין היהודים ברחבי העולם, והתשלום עבורם מילא מקום חשוב בגיוס הכספים של קק"ל.
הבול הראשון שהנפיקה קק"ל נקרא "בול ציון", ונראה בו מגן דוד שבמרכזו המלה "ציון" בעברית, והוא מוקף בענפים. את הבול עיצב אפריים ליליין, פעיל ציוני נלהב, שהיה גם צייר רב כישרון. המגן דוד, סמלו של העם היהודי, הפך עם הוצאת הבול להיות סמל לשאיפתו של העם למדינה משלו, מדינה שבוליה יכולים לייצג אותה.
בול ציון - הבול הראשון שהנפיקה קק"ל בעיצובו של אפריים ליליין

בולים מספרים

לא עבר זמן רב, ובולי קק"ל החלו לעסוק בנושאים מגוונים – אישים ומקומות. וכך אפשר לראות על בולי קק"ל המוקדמים גם את פעיליה ומקימיה של התנועה הציונית, כאשר כבר ב-1909 הנפיקה קק"ל בול להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל. בבול נראה הרצל בתמונה המפורסמת שלו על המרפסת בקונגרס הציוני בבאזל כשברקע מופיע נוף ירושלמי (אגב, גם התמונה המפורסמת הזאת צוירה במקור על ידי ליליין). בולים נוספים עם דיוקנאות של אישים גדולים בתולדות הציונות – משה פינסקר, הרמן שפירא, משה הס ואחרים – החלו להופיע זמן קצר לאחר מכן, והן שלחו מסר ברור על גבי המעטפות שעליהן הודבקו: לעם היהודי יש היסטוריה מפוארת של אלפיים שנה, אבל תולדות המדינה המודרנית של אותו עם מתרחשות בימים אלה ממש. בולים מוקדמים אחרים של קק"ל תיארו את נופיה של ארץ ישראל, והיישובים הקמים בה – עוד עדות מרתקת למדינת העם היהודי ההולכת ולובשת צורה.

ההיסטוריה של העם היהודי ידעה גם פרק עצוב במיוחד, בעשורים שלפני הקמת המדינה, עם פרוץ מלחמת העולם השניה ואירועי השואה. סדרת בולים מרגשת במיוחד שהנפיקה קק"ל בשנת 1943 מוקדשת ליהדות התפוצות, ונראים בה בתי כנסת מקהילות יהודיות ברחבי אירופה, רחובות בשכונות ובגטאות יהודיים באירופה ובצפון אפריקה, ויהודים המגורשים ממקומות מגוריהם ונאלצים לנדוד. סדרות בולים אלה, מנציחות את זכרן של קהילות יהודיות שלמות שנספו.

בולי קק"ל ששימשו לתקופה קצרה כבולים הרשמיים של מדינת ישראל

שימוש רשמי בבולי קק"ל

בתקופה שבין החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 ועד להכרזת העצמאות של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, מצאה המדינה את עצמה לפתע במצב שבו היא זקוקה לבולים רשמיים. וכך הפכו בולי קק"ל, בפעם הראשונה בהיסטוריה, לבולים חוקיים לחלוטין המשמשים למשלוח דואר מארץ ישראל לרחבי העולם. מצב זה נמשך זמן קצר, ולאחר הכרזת העצמאות החלה המדינה להנפיק בולים משלה, ובולי קק"ל חזרו להיות בולים ייצוגיים. אך מפעל הבולים של קרן קימת לישראל קיים עד היום, והבולים ממשיכים לספר את סיפורה של קק"ל ומדינת ישראל: הם ממשיכים להציג את נופי הארץ, היישובים והמוסדות שקמו בה, אישים ידועים (ראשי ממשלה, נשיאים ועוד), ואת פעילותה של קק"ל בתחומים מגוונים, כאשר בכל בול ניתן דגש אחר, פעם הוא על נושא סביבתי, נופי, פעם על סמל ציוני ופעם על אישיות חשובה כגון נשיא המדינה.

מאז הקמתה ובמהלך שנות קיומה הנפיקה קק"ל כ-5,200(!) סוגי בולים שונים בכ-1,500 סדרות. בולי קק"ל נחשבים גם לפריט רב ערך בקרב אספני בולים רבים, וגם היום הם ממשיכים להיות מקור לגאווה עבור הארגון.

בול בנושא איכות סביבה – אחד מבין הבולים החינוכיים הרבים שהנפיקה קק"ל

בול לתלמיד

בוודאי פגשתם בבולי קק"ל כאשר ראיתם אותם מודבקים על תעודת בית-הספר שלכם – סימן לקשר הנמשך שנים ארוכות בין קק"ל והחינוך לציונות, לאהבת הארץ ולסביבה. לאנשי תנועת המורים למען קק"ל- אנשי חינוך שרובם פעלו בהתנדבות, היה חלק מכריע בהפצת בולי קק"ל במערכת החינוך והשימוש בהם להפצת הרעיונות והערכים בהם דוגלת קרן קימת לישראל.

רוצים לרכוש בולים מקק"ל?

לרכישת בולים למוסדות חינוך ובתי ספר לחצו כאן לפנייה לנציגי החינוך במרחב שלכם»

למידע נוסף

הצלחנו לסקרן אתכם? אתם יכולים ללמוד עוד על בולי קק"ל בביקור בבית קק"ל בתל-אביב, שם קיימת תצוגה מרהיבה של בולי קק"ל מתקופות שונות.

לחיפוש במאגר הבולים המקוון, לחצו כאן»

לקטלוג הבולים באתר קק"ל, לחצו כאן»

ראיון בנושא בולי קק"ל

לחצו כאן כדי לשמוע ראיון רדיו (99FM) בנושא בולי קק"ל עם ד"ר אריה בן, מנהל המרכז החינוכי ומוזיאון מועצת העם ומינהלתה בית קק"ל ההיסטורי (הראיון נערך ב-01.05.2012).
 
 

מקורות

Jay L. Kaplove, Stamp Catalogue of the Jewish National Fund, Published by Youth and Education Department - Jewish National Fund and the Education Fund - Society of Israel Philatelists, 1973