מפגש רביעי: י"ט בטבת – מי היא קק"ל

• היכרות עם סיפור הקמתה של קק"ל.
  
• היכרות עם אישים מרכזיים בסיפורה של קק"ל ועם דרכי המנהיגות שלהם.
  
• הבנת השינויים והגלגולים שעברה קק"ל לאורך שנות קיומה.
  
• העמקת ההיכרות עם תחומי הפעילות של קק"ל כיום.
  
• הנעה לפעולה, אחריות סביבתית, מנהיגות.

אפשרות א': משחק חום ירוק כחול

אפשרות ב': כרטיסי חלום

• אירגון יום כיף לילדי השכבה
  
• התקנת מתקני שעשועים חדשים בחצר בית הספר
  
• פתיחת קיוסק בחצר בית הספר
  
• הוצאת משלחת תלמידים לכנס בתי ספר באילת
  
• שוק קח-תן בחצר בית הספר
  
• פעילות התנדבות בבית אבות/בית חולים... סמוך לבית הספר.
  
• מספרים את סיפורה של קק"ל ומנתחים אל מול הדיון והתהליך שעברו החוליות בפתיחת הפעילות.

נקודות לדיון אחרי העבודה בקבוצות:

• מה צריך לעשות כדי שרעיון "יתפוס"?
  
• האם כל מטרה, חלום או פעילות יזכו לשיתוף פעולה של התלמידים? של המורים? של ההורים? האם צריך הסכמה גורפת?
  
• איך אפשר להתגבר על התנגדויות בתהליך ההגעה למטרה?
  
• האם היה קשה לכם "לשווק" את החלום שקיבלתם? אם הייתם יכולים להמציא חלום משלכם – האם היה קל יותר? (כאן לדבר על החשיבות של האמונה ברעיון כדי להוביל אותו.)
  
• איך אפשר לסחוף אחרים לטובת רעיון?
  
• ממשיכים ומספרים על יונה קרמניצקי, יושב הראש הראשון של קק"ל(1907-1902) והוגה מפעליה הציוניים הבולטים של קק"ל, כולל אמצעי איסוף הכספים שלה. יוצרים אנלוגיה בין פעילותו של יונה קרמניצקי לפעילות שתכננה הקבוצה:

חשיבות המטרה – מטרה מוצדקת, מועילה, חשובה, רלוונטית לכל היהודים: גאולת קרקעות כדי ליישב יהודים בארץ ישראל.
דרכים מעשיות לגיוס כספים להגשמת המטרה ותוך כדי כך לשכנוע הקהל בצדקתה ובחשיבותה: מפעל הבולים, קופסה כחולה, ספר הזהב.
כל זה יחד מוביל להפיכת החלום למציאות
כאן המקום להדגיש את הערך המוסף החשוב של הכלים שיצר קרמניצקי לאיסוף הכספים – חינוך, הפצת ידע על הארץ, קירוב הלבבות וגיוס כל יהודי בארץ ובתפוצות כך שיחוש חלק ויפעל למען הגשמת המטרה.

אפשרות ג': פרופסור צבי הרמן שפירא

מציגים את איורו של הצייר יזהר כהן של פרופסור צבי הרמן שפירא.
יזהר כהן צייר את פניו של צבי הרמן שפירא כחלק מנופה של הארץ – פניו נראים כגבעות, שיערו נראה כעצים. הציור מסמל את הקשר בין דמותו של הרמן שפירא ובין פעילותה של קרן קימת לישראל, שהוקמה ביוזמתו.
מספרים לתלמידים על פרופ' צבי הרמן שפירא ויוזמתו להקים את קרן קימת לישראל בשנת 1901.
זה המקום לספר לתלמידים איך צבי הרמן שפירא העלה את ההצעה ושכנע את החברים, אך בסופו של דבר לא זכה לראות בהקמת קק"ל כי נפטר לפני כן. צבי הרמן שפירא באתר "חלון ירוק">>

שאלות לדיון:

• מדוע לדעתכם צייר יזהר כהן כך את פרופ' צבי הרמן שפירא?
  
• האם אתם מכירים עוד דברים גדולים שקמו כיוזמה של איש אחד? אילו דברים?
  
• האם לדעתכם לצבי הרמן שפירא היה קל ליזום מפעל שכזה ולהביא להקמתו? אילו קשיים עמדו בפניו? האם הוא היה יכול להיכשל?
  
• מה גרם לכך שצבי הרמן שפירא הצליח במשימה והרעיון שלו הפך למציאות?
  
• מה צריך כדי להפוך רעיון למעשה? אילו תכונות נדרשות כדי להפוך מבעלי רעיונות יפים למנהיגים? (אמונה, נחישות, כריזמה, רתימת אנשים לרעיון, התמדה...)
  
• היזכרו שוב באיור – איך אתם הייתם רוצים שיציירו אתכם בעוד 118 שנים?
  

נותנים לכל תלמיד דף ומבקשים ממנו לצייר עליו את דיוקנו בהתאם לצורה שבה היה רוצה שיזכרו אותו (אפשר לשלב בדיוקן העצמי חומרים מהטבע, אפשר גם להרחיב ולהפנות לאיורים של הצייר חנוך פיבן, שבחירת המרכיבים לדיוקנאות שהוא יוצר מספרת חלק מהסיפור של הדמות שבדיוקן.

אפשרות א': הכנת כרזות

• האם מנהיג צריך חזון ברור ומוחשי לפני "יציאה לדרך"?
  
• האם גמישות והתאמת החזון לנסיבות היא תכונה נדרשת למנהיג ומוביל דרך? מזמינים את התלמידים לתת דוגמאות משלהם.

• לאחר ההקראה חשוב לפרש ולהסביר את הטקסט במילים פשוטות יחד עם התלמידים.
  
• עורכים סבב: מבקשים מכל התלמידים להשלים את המשפט: ''ציונות בשבילי היא''... ולתת דוגמה לעשייה ציונית היום.

מסכמים: כשם שקק"ל התאימה ומתאימה את אפיקי פעילותה לצרכים המשתנים של העם, המדינה והחברה, כך גם הציונות היום – כשיש לנו מדינה מבוססת, שונה ממה שהייתה לפני קום המדינה.
מנהלים דיון על ציונות, על משמעותה כיום ועל מעשים ציוניים במאה ה-21.

שאלות לדיון:

• יש הטוענים כי הקמת מדינת ישראל הגשימה את מטרות הציונות, ולכן כיום אין לציונות משמעות. מה דעתכם על טענה זו?
  
• האם, לדעתכם, בהתאם לתקופה ולצרכים המשתנים, גם הציונות היום מקבלת משמעות אחרת משקיבלה בתחילה?
  
• בהמשך למה שלמדנו בפעילות היום – באילו תחומים שינתה קק"ל את פעילותה והתאימה אותה ובאילו תחומים המשיכה באופן דומה מאז הקמתה?
  
• מקשרים את הדיון למעורבות חברתית, אחריות אישית, אחריות סביבתית, והיכולת של כל אחד מחברי הקבוצה להפוך את המדינה שלנו לטובה יותר, כדי להקים חברת מופת לאור חזונו של הרצל.
  
• מביאים את סיפורה של יעל ברזילי מ"כנפיים של קרמבו", כדוגמא לציונות היום ושכל אחד יכול להיות מנהיג.
  

משימות המשך

1. יצירת קופסאות כחולות מחומרים ממוחזרים: התלמידים יצרו קופסאות כחולות מחומרים ממוחזרים – אחת לכל כיתה בביה"ס. תלמידי כל כיתה ישלשלו במהלך השנה רעיונות לפעילויות ערכיות משמעותיות שירצו לקדם בבית הספר במהלך השנה (הקמת גינה בית ספרית, הקמת פינת מחזור, אירוע בבית אבות, מתנות לילדים בבית החולים...) לאחר חודש, ולפני המפגש הבא, כל כיתה תבחר את הפרויקט שתרצה לקדם. בתחילת המפגש הבא יציגו תלמידי המנהיגות את הפרויקטים שבחרו כל הכיתות.
   
2. כל תלמיד יראיין מישהו מבני משפחתו הבוגרים (הורים/סבים/דודים) בשאלה – "מהי הקופסה הכחולה בשבילי?" מהראיונות יפיקו עיתון/מצגת/סרטון (בהינתן גילי הילדים והעזרים הקיימים), שימחיש להם את משמעות הקופסה הכחולה לדור הוריהם שגדלו והתחנכו על הקופסה הכחולה, ויציע מבט לעתיד לגבי הקופסה הכחולה ומשמעותה עבורו. התוצרים יישלחו לחלון ירוק ויוקם מדור שיספר על הקופסה הכחולה של דור ההורים. יש לשלוח לכתובת: edvak@kkl.org.il

1. פעילות יצירה בחומרים מהטבע – עצים, אבנים, עלים.
   
2. הכנת קולאז' דמויות היסטוריות הקשורות לסיפור קק"ל.
   
3. הכנה של "מתנת יום הולדת" לקק"ל לכבוד י"ט בטבת – הכיתה תכתוב מכתב/תצלם צילום/תכין יצירת אמנות ותשלח לאתר חלון ירוק.
   
4. מעשים כיתתיים למען הסביבה מתוך חוברת "קופסה כחולה – קטנה אבל גדולה" .

מבחר רעיונות לפעילות: