מפגש חמישי: כך הולכים השותלים

אפשרות א': כרטיסי תועלת העץ

אפשרות ב': עץ בירושלים" או "על עלה ועל עולה"

אפשרות ג': משממה לגן פורח

אפשרות ד': ניבים, פתגמים, זכויות ואחריות

• להכות שורשים
  
• לרדת לשורש הדברים
  איש תחת גפנו ותחת תאנתו
  
• לעקור מן השורש
  
• התפוח אינו נופל רחוק מן העץ
  
• פירותיו מעידים עליו
  
• גודע את הענף שעליו הוא יושב
  
• צדיק כתמר יפרח
  
• בחור כארז
  
• לא דובים ולא יער
  
• בול עץ
  
• עץ הדעת
  
• לרדת מהעץ
  

אפשרות א': גלגולו של ט"ו בשבט

1. תקופת המקרא: ראש השנה לאילן – מעשרות.
   
2. ט"ו בשבט אצל מקובלי צפת ובגלות.
   
3. ראשית הציונות: חג נטיעות, יום יסוד כנסת ישראל.
   
4. חג שמירת הטבע.

• מה אפשר ללמוד מתוך "גלגולו של החג ט"ו בשבט"?
  
• מהם הערכים המרכזיים של החג שנשתמרו לאורך התקופות?
  
• מדוע השתנו דגשי החג לאורך השנים?
  
• אילו מהתכנים של החג רלוונטיים לחיינו כיום?
  
• אילו ערכים תרצו לאמץ?
  
• איך הייתם בוחרים לחגוג את החג? מה תאמצו מהעבר? מה תחדשו?
  
• מפה אפשר לקחת את הדיון לכיוון של "לקדש או לחדש?" המתח בין שמירה על מסורת ומנהגים מחד והתאמתם "לצורכי השעה" והתקופה מאידך:
  o מהי מסורת? מהם מקורותיה?
  o איך נוצרת מסורת?
  o האם חשוב שתהיה ותישמר מסורת? לשם מה?
  o האם חשוב לך לחיות במשפחה/קהילה /סביבה שיש בה מסורות משותפות?
  o האם אפשר לייצר מסורת? איך?
  o האם נכון לצקת תכנים חדשים לחגים ובכך לשנות לפחות חלקית את המסורת? למשל – ליל סדר ברוח אחרת.
  o ומה באשר למנהגים מסורתיים כמו בר מצווה, חתונה...?
  o כמנהיגים לעתיד, מה תפקידנו – לשמור על הקיים או לחדש ולפעול למען התאמתו לתקופה? האם אפשר לשלב ישן וחדש?
  o אילו תכונות מנהיגותיות נדרשות כדי לשנות מסורות קיימות?
  דגש חשוב למדריכים: אין לשאלות אלו תשובה מוסכמת נכונה או שגויה. יש פנים רבות לכאן ולכאן ואם מעלים את הנושא – חשוב להעלותו כשאלה למחשבה ולאפשר דעות שונות.
  אפשר להרחיב ולספר לתלמידים על ר' זאב יעבץ (1924-1847) , רב, היסטוריון וממחדשי הלשון העברית, אשר היה מצד אחד אורתודוקסי אדוק ומצד שני משכיל מודרני. מיוחסת לו הפיכת ט"ו בשבט לחג נטיעות ארצישראלי.
  בדמותו של זאב יעבץ מתגלם השילוב בין אמונה לקדמה, בין דת להשכלה, בין מסורת לתרבות מתחדשת.
  סיכום: ט"ו בשבט מדגים בתולדותיו כיצד צומחת ומתפתחת מסורת תרבותית חיה ומתחדשת. מסורת המגיבה לצרכיו של הציבור החוגג אותה, ומעניקה לו את המסרים והערכים שהתגלמו במרכיביה השונים ושנאגרו במהלך הדורות.

אפשרות ב': בחירת העצים

מניחים במרכז הכיתה סלסילה ובה פאזלים עם תמונות ומידע על 6 עצים.
כל תלמיד לוקח חלק פאזל מהסלסילה, ומוצא את שאר חברי קבוצתו המחזיקים בחלקים המשלימים.
כל קבוצה מרכיבה את פאזל העץ שלה, הופכת ומוצאת את המידע על העץ.
שואלים את התלמידים איזה עץ מהעצים ראוי שיישתל בחצר בית הספר.
כל קבוצה תלמד על העץ שלה מדף המידע + מידע זמין – אינטרנט / ספריית בית הספר (אם אפשרי). כל קבוצה תכין נאום / הצגה / שיר שכנוע וכרזת תעמולה שבעזרתם תסביר ותנמק מדוע דווקא העץ שלה ראוי להישתל בחצר בית הספר.
למדריך: ייתכן שזמן הפעילות לא יספיק ללימוד מעמיק על אודות העץ. במקרה כזה אפשר להמשיך את הפעילות בבית עד למפגש הבא.
בהצגת העצים כדאי לעודד ויכוח בין הקבוצות כשלכל קבוצה יתאפשר להעלות טיעונים בעד ונגד. חשוב שהטיעונים יכללו שיקולים שונים מעולמות תוכן שונים, כולל סגולות העץ עצמו, זמן הגידול שלו, תועלתו לאדם, תרומתו לבית הספר, התאמתו לתנאים הסביבתיים ולצורכי בית הספר ועוד.
שופט או שופטים שנבחרו מראש יקבעו וינמקו מיהו העץ המתאים ביותר להישתל בבית הספר. (אפשר להעלות את חשיבות התחרות בעזרת שילוב מנהל/רכז/מורה כחבר בצוות שופטים.)
בסיכום כדאי להפנות את תשומת לב התלמידים לנקודות הבאות:

• אופן קיום הדיון בקבוצה.
  
• השיקולים השונים שהועלו, הרלוונטיות שלהם.
  
• השיקולים שעמדו לנגד עיני המנהיג בבחירת העץ.
  
• הצורך בראייה רחבה ושקלול מגוון מרכיבים שונים.
  
• מנהיג לא חייב לדעת הכל, אלא להיעזר במומחים לנושאים השונים (=העצים השונים) שפורסים את המידע בפניו.

אפשרות ג': ניסוי מדעי – עלייה נימית

מתאספים סביב עץ לדוגמה ומסבירים מעט על חלקיו השונים. עורכים ניסוי מדעי בנושא עלייה נימית, שממחיש את הדרך שבה המים והמומסים מתקדמים מהשורש לעלים באמצעות כוח המשיכה:

1. צובעים וגוזרים פרחים מנייר.
   
2. מקפלים בעדינות את עלי הכותרת של הפרח פנימה.
   
3. שופכים מים לתוך קערה.
   
4. מציפים את הפרחים בקערה.
   
5. אט אט נפתחים עלי הכותרת מעצמם.
   

הסבר: תאי הצמחים עטופים בדופן שעשויה מתאית. התאית מלאה בנקבוביות זעירות החדירות למים, בדומה לספוג. מהתאית מייצרים בסופו של דבר את הנייר ולכן הנייר סופג את המים ומתנפח. מולקולות המים דוחפות זו את זו, והנייר נפתח. ניסוי זה מדגים עלייה נימית בקפילריות (צינורות קטנים) המצויות בתאית. מולקולות המים נוטות להימשך חשמלית זו לזו מחד, ומאידך יש להן נטייה להיצמד למשטחים מוצקים. לכן, בצינורות דקים מאוד (נימים) מולקולות המים שנוגעות בדופן תימשכנה למשטח ותמשוכנה אחריהן את המולקולות שאינן נוגעות בדופן. וכך יטפסו המים למעלה בניגוד לכוח המשיכה ולחוק כלים שלובים. ככל שהצינור דק יותר, המים יעלו גבוה יותר.

כיצד מתבטא בטבע: המים נמשכים אל התאית יותר מאשר אל עצמם, ולכן צמחים ועצים מצליחים בדרך זו לשאוב מים מהקרקע אל שורשיהם ואל שאר חלקי הצמח.
מצורף דף לגזירה>>

אפשרות ד': תעודת זהות לעץ

הכנת תעודת זהות לעץ – כל קבוצת תלמידים בוחרת בעץ בחצר בית הספר. אפשר לחלק את התלמידים על ידי חלוקת חידות או רמזים לעצים השונים הנמצאים בבית הספר. כל תלמיד שפענח את החידה יגיע לעץ הרלוונטי ויצטרף לחבריו שמצאו את העץ.
הקבוצה תחקור את העץ ותכין לו תעודת זהות, הכוללת ציור שלו, שמו, גילו, גובהו ועוד נתונים לפי ההנחיות הבאות:

1. ציירו את העץ, מדדו את היקפו ואמדו את גובהו.
   
2. בדקו את סביבת העץ, גם בזכוכית מגדלת – צמחים עשבוניים בסביבתו, פרחים, ניצנים ואבנים, בעלי חיים החיים בסביבתו (רצוי לצייד את התלמידים בזכוכית מגדלת אם אפשר).
   
3. פרחים / ניצנים או פירות על העץ – רעננים ויבשים.
   
4. האם יש סימנים לבעלי חיים על העץ?
   
5. מה מרקם גזע העץ? האם יש לו קליפה שאפשר להפריד מהעץ? אם כן, אפשר להדביק חלק ממנה בתעודת הזהות...
   
6. עלי העץ (רעננים, יבשים או מתייבשים) – מאפיינים, ריח, מרקם בשני צידי העלה.
   

מומלץ לבדוק לפני הפעילות אילו עצים יש בבית הספר ולהכין את החידות ודפי מידע רלוונטיים לעצים הללו. אחרי עבודת החקר- התלמידים יקראו את דף המידע על העץ וישוו למה שראו.
כל קבוצה תציג את העץ שלה בפני שאר הקבוצות. בסיום הניסוי והצגת התוצאות אפשר לקשר לאדם, למנהיגות ולמשמעות של יניקה מהשורשים.

אפשרות א': חידון תחרותי

אפשרות ב': העץ נותן– אני נותן

• מציגים את כרטיסי תועלות העץ (אפשרות א' של פעילות הפתיחה אם לא בחרתם בה).
  
• מקריאים את "תפילת האילן" (אפשרות א' של פעילות הפתיחה).
  

אפשרות ג': כי האדם עץ השדה

1. שתילת עצים בסביבת בית הספר וטיפול בהם.
   
2. הכנת כרזות לעידוד וקידום השמירה על העצים.
   
3. יצירת פרופיל לאחד העצים מאפשרות ב' בגוף הפעילות ולמידתו. עריכת דיבייט בין התלמידים.
   
4. השלמת המשימה "כי האדם עץ השדה" באפשרות ג' בסיכום.
   
5. בחירות עץ השנה:
   • כל כיתה תבחר עץ שאותו היא תייצג.
   • כל כיתה תכין מסע בחירות עבור העץ – ג'ינגלים, כרזות וכדומה.
   • קבוצת המנהיגות תארגן בחירות "עץ השנה" בעזרת קלפי שמכינים מארגז קרטון.
   • מכריזים על עץ השנה בביה"ס.
   
6. כל קבוצת תלמידים "תאמץ" עץ באזור בית הספר. במסגרת האימוץ הקבוצה:
   • תעקוב ותדווח על השינויים המתרחשים בעץ לאורך השנה בגיליון מעקב – האם הוא פורח? האם יש לו ניצנים? יש לו פירות? מהם צבעי העלים? האם עליו נושרים? ועוד. הממצאים יוצגו בציור, צילום, מלל, הדבקת פריטים שנשרו מהעץ ונאספו בסביבתו.
   • תיצור ותתקין שילוט לעץ (שם העץ – שם עברי ומדעי, מי נטע, סיפור מיוחד של העץ אם יש).
   • תטפל בעץ – השקיה, דישון, ניקוי הסביבה, עישוב מסביב לעץ, גיזום ענפים יבשים או המפריעים לעוברים ושבים וכו'.
   
7. ארגון סדר ט"ו בשבט כתתי.

1. פעילות יצירה בחומרי טבע שמקורם בעצים שבחצר בית הספר.
   
2. הנבטת זרעים והכנת גינת ירק.
   
3. פעילויות מתוך חוברת "עצים בארץ התנ"ך".
   
4. הכנת תה צמחי תבלין.
   
5. סיפורים ושירים מתוך חוברת "פריחת השקד".