ממגדל התצפית ממשיכים לצעוד בשביל המסומן כחול. השביל יורד במדרון, מתחיל להתעקל שמאלה ומגיע למקום שממנו מסתעף ימינה שביל מסומן אדום, היורד לכפר אום אל קוטוף. בתי הכפר נראים היטב מהשביל שלנו.
בהמשך, השביל עובר מעל למחצבת ורד הגדולה ויורד בין עצי מחט אל עץ אלון התבור נהדר, הצומח ליד דרך היער הראשית. השביל "הכחול" חוצה את דרך היער ומגלה אלונים יפהפיים נוספים. אם העצים נראים לכם מוכרים, אולי זה מפני שהם מככבים בסדרת הילדים "השתולים", שהפיקה החטיבה לחינוך של קק"ל.
יפה עשו היערנים שהותירו את עצי אלון התבור האלה על עומדם. ראשית, הם שימרו כמה מהעצים היפים בארצנו. שנית, יכול להיות שהם ניצלו מצרה. על פי מסורת הכפרים בסביבה, בעצים האלה מסתתרים שדים מסוכנים ממש, ואוי לו למי שיפגע בעצים. השדים המסתתרים בהם יתנפלו על הפוגע ויתנקמו בהם.
מסורת נוספת אמרת שלעצים האלה יש כוח לרפא מחלות. בעבר נהגו תושבי הסביבה לקחת קמץ עפר מתחת לאחד העצים ולשרוף אותו. התוצר שימש תרופה עממית נגד כלבת, שבעבר לא נמצא לה חיסון. ומה אנחנו אומרים? לפני שאתם פוגעים בעץ, בררו היטב עם מי יש לכם עסק. או מוטב, אל תפגעו בעצים בכלל. למה לכם? אנחנו מאמינים שלכל עץ יש שד משלו.