נספח: שמח"ה כדרך חיים

שמח"ה הם ראשי תיבות של המילים: שימוש חוזר, מִחזור, חשיבה והפחתה. כל אחת מהן מייצגת תחום אחר של תפיסה מקיימת לשמירה על הסביבה ולהקטנת נזקי האדם

שימוש חוזר:

שימוש נוסף במוצר קיים, ללא התערבות או שינוי, ובכלל זה שימוש זהה, דומה או שונה במוצר לעומת ייעודו המקורי. לדוגמה, לבישת בגדים שהם "יד שנייה". נשאל תמיד – האם אפשר לתקן את המוצר שרוצים להחליף?
 

מִחזור:

עיבוד והפיכה של חומרי פסולת לחומר גלם שמשמש לייצור מוצרים חדשים. חומרים שאפשר למחזר אותם נחלקים למספר קטגוריות מרכזיות: חומר אורגני, נייר וקרטון, פלסטיק, זכוכית, גזם, מתכת. דוגמה למִחזור: גריסת בקבוקי פלסטיק והפיכתם לחומר גלם לייצור בד פליס.

חשיבה:

חשיבה סביבתית נכונה מובילה לצרכנות מודעת, המכירה בנזקי הייצור והצריכה של חברת השפע לסביבה. על פי תפיסה זו, לפני שרוכשים מוצר חדש – חושבים: האם הוא באמת נחוץ? האם אפשר להשתמש במוצר קיים לאותו צורך? האם יש חלופה שהיא ידידותית יותר לסביבה?

החשיבה צריכה להיעשות טרם הקנייה, במהלכה וגם בזמן השלכת המוצרים וסיום השימוש בהם. דוגמה לחשיבה: "אולי אין צורך לקנות מגן נוסף לטלפון הסלולרי, אלא אפשר לקשט ולעצב את הישן"?
 

הפחתה:

הפחתת הצריכה של מוצרים ואנרגיה על ידי הגברה של שימוש חוזר ומִחזור מאפשרת להפחית משמעותית את כמות הפסולת ובכך להקטין את זיהום הסביבה. על פי גישה זו, מחפשים חלופות שיאפשרו להגדיל את המִחזור ואת השימוש החוזר במוצרים. גישת "אפס פסולת" מיישמת את עקרון ההפחתה ברמה האישית, ברמה הקהילתית וברמה העירונית. בין היתר, גישה זו מעודדת עיצוב מחדש של מַחזור חיים של מוצרים ומשאבים, כך שיבוצעו בהם שימוש חוזר ומִחזור מלא או כמעט מלא, במטרה שכמות האשפה שתישלח למזבלות תהיה קטנה בהרבה.