דצמבר 2022: אל תל נגילה

תל נגילה והמרחבים שסובבים אותו. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
טיול רגלי קצר במרחבי הנגב המערבי: טיפוס משמורת פורה לתל נגילה העתיק וחזרה בדרך נוף שקמה. לאורך הדרך ילוו אותנו נוף מרהיב ושרידים מתרבויות עתיקות

מידע על המסלול

אופי המסלול: מסלול מעגלי, מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10. המסלול כולל מעלה תלול, אך קצר, לראש תל נגילה. לאחר גשם עלול הקטע הרגלי ליד גשר פורה להיות בוצי. הדרך עד לגשר פורה עבירה לרכב פרטי, גם אם נקוות בה שלוליות.
אורך המסלול: ארבעה קילומטרים.
משך הטיול: שעתיים-שלוש.
נקודת מוצא וסיום: גשר הרכבת הטורקי בנחל פורה.
גישה לנקודת המוצא: נוסעים בכביש קריית גת-צומת קמה (כביש 40) ופונים מערבה ליד ק"מ 215, על פי השילוט "שמורת פורה". הפנייה אפשרית לבאים מצפון בלבד (מכיוון קריית גת). מגיעים לרחבה גדולה.

התחלה: הגשר הטורקי

הטיול מתחיל בנסיעה מרחבת החניה של שמורת פורה על פי השילוט של דרך נוף נחל שקמה. לאחר כ-200 מטר נגיע לרחבת חניה נוספת, שממנה יוצא שביל רגלי לשמורת נחל פורה. מי שזמנו בידו, מוזמן לטייל בשבילי השמורה הזעירה. אנחנו נמשיך בנסיעה, כעבור 900 מטר נחלוף על פני סכר מאגר פורה, ולאחר כקילומטר וחצי נגיע לרחבת החניה של שרידי גשר הרכבת הטורקי (מימין). כאן מתחיל טיולנו הרגלי.

מרחבת החניה יורד שביל קצרצר בשולי יער קק"ל ומגיע לנחל פורה. בגדות ערוץ הנחל נותרו שרידי גשר אבן שבנו הטורקים במלחמת העולם הראשונה, כחלק מתוואי המסילה שסללו לעבר באר שבע וסיני, בניהולו של המהנדס הגרמני רב היכולת היינריך מייסנר. בניית המסילה נעשתה במהירות אדירה, אולם כשהטורקים הגיעו לכפר הבדואי אל קוסיימה שבקדמת סיני (ליד קדש ברנע), הם נחלו מפלה צבאית בקרב עם הבריטים (קרב רומני, אוגוסט 1916), ונאלצו לסגת ולייצב קו הגנה חדש בין עזה לבאר שבע.

שרידי הגשר הטורקי על נחל פורה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

לאורך נחל פורה

נמשיך בגדה הצפונית של הנחל, בשביל בסימון שביל ישראל וסימון ירוק. השביל מגיע חיש קל לנקודה שבה נחל פורה נשפך לנחל שקמה. גבעולי הקנים שנמצאים כאן בשפע מעידים על נביעות, או לפחות על מי תהום גבוהים שנמצאים בערוץ הנחל. נראה כי זה היה מקור המים של התושבים הקדמונים שהתגוררו בתל נגילה, התל הענק המתנשא מעבר לנחל, כפי שמעיד עליו שמו הערבי תל נג'ילה, התל עם העשב.

במקום להתמודד עם המים שעשויים להימצא במפגש הנחלים השביל המסומן , פונה בחוכמה ימינה וחוצה את הנחל כ-100 מטר משם, במקום נוח יותר. נעקוב אחר השביל העולה לראש תל נגילה שממערב לנחל שקמה. לקראת ראש התל השביל נעשה תלול למדי ויש לעלות בו בזהירות ואף להיעזר בידיים.

שולחנות נגישים בחורשה ליד מאגר פורה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

תל נגילה: בעבר הייתה כאן עיר גדולה

תל נגילה הוא אתר ארכיאולוגי המשתרע על פני כ-40 דונם. האתר היה מיושב לסירוגין מאז התקופה הכלקוליתית (האלף החמישי לפני הספירה) עד ימי הביניים. בתקופה הכנענית התיכונה (1750¬-1550 לפני הספירה) שכנה כאן עיר גדולה ומבוצרת, שחומותיה האדירות מעניקות לתל את קווי המתאר שלו עד ימינו.

בימי מלחמת העצמאות הפך המקום למשלט שמילא תפקיד במערכה נגד המצרים. עץ האשל הגדול, שהיה אחד מסימני ההיכר של התל, קרס בסערה שהתחוללה במקום בשנת 2020. בקיץ 2022 נטעו אנשי קיבוץ רוחמה עץ אשל אחר במקומו. התצפית מראש התל מרהיבה.

התל כשעץ האשל עוד עמד עליו. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

חזרה בדרך הנוף

נרד מהתל במורד המערבי, שעובר ליד שלד האשל הגדול, נצא לדרך הנוף (סימון כחול) ונפנה שמאלה. הדרך נוחה ונעימה להליכה בחורף ובאביב. לאחר כקילומטר, הדרך מתעקלת שמאלה ליד חורשה נטועה, אחת מהחורשות שנטעה קק"ל לאורך נחל שקמה.

כ-100 מטר משם הדרך יורדת לערוץ נחל שקמה ועוברת ליד באר שניצלה בעבר את מי התהום הגבוהים שבמקום. מעבר לבאר נראית הסוללה ששימשה מסד למסילת הברזל הטורקית. בשלהי התקופה העות'מנית, וביתר שאת בתקופת המנדט הבריטי, נהגו השלטונות לחפור בארות כדי לרכז סביבן את הבדואים החיים באזור. הבארות שימשו גם מקומות מפגש בין נציגי השלטון לבדואים. פי הבאר מכוסה בבטון ובסבכה, ומסביבה נוצקו שקתות כמו בימיה הטובים. אנחנו ניפרד כאן מהתל ונמשיך עם הדרך עד שנגיע בחזרה לרחבת החניה של הגשר הטורקי.

פריחת כלניות ליד תל נגילה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל