לנצח את המדבר

המלחמה במדבור מלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה, וכיום נחשבת ישראל לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בתחום המלחמה במדבור. ביוני 2015 קבע האו"ם כי ישראל היא מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור.

מהו מדבור? מדבור הוא תופעה שבמסגרתה אדמות פוריות הופכות לאדמות מדבר שאי אפשר לגדל בהן גידולים חקלאיים, שבעלי חיים רבים אינם יכולים להתקיים בהן, והן גם לא נוחות להקמה של יישובים לבני האדם. אדמות הנגב, המקבלות מעט מאוד גשם, פגיעות במיוחד לתהליך הזה, וההתחממות הגלובלית (עליית הטמפרטורות בכל רחבי העולם) גורמת למעט המים שכן נאגרים באזור להתאייד ברובם.

קק"ל עוסקת בפרויקטים רבים שנועדו לצמצם את התופעה: בין היתר מוקמים בנגב "לימנים" – מאגרי מים מוקפים בסכרי עפר שנועדו להחדיר מים לקרקע ולהפוך אותה לפורייה. במישור הבינלאומי הצטרפה ישראל לאמנה למלחמה במדבור שמטרתה לאסוף ידע בתחום, לפתח אמצעים לניטור אזורים פגיעים למדבור ובצורת, לפתח פתרונות לשימור קרקע, לקידום ייעור ולביעור העוני, וכן לפתח פתרונות למקורות מחייה חלופיים לאוכלוסייה הנפגעת, לטיפול בפליטים סביבתיים ולעידוד האוכלוסייה המקומית להשתתף במלחמה במדבור.

אחד הצעדים שישראל נוקטת כדי להילחם בתופעה הוא פשוט... נטיעת עצים! קשה להאמין, אבל ישראל היא אחת המדינות המעטות שבהן עדיין נהוג לנטוע יערות חדשים ולהרחיב את היערות הקיימים. לנטיעות האלה יש תפקיד חשוב גם במלחמה במידבור: הם עוצרים את נדידת חולות המדבר וההשפעה שלהם על קרקעות פוריות, מספקים צל, ומשחררים חמצן לאטמוספירה, דבר שמקטין את תופעת ההתחממות הגלובלית. יוזמה של האו"ם בשם "נוטעים את העולם" ("Plant the Planet") מעודדת מדינות רבות ללכת בעקבות ישראל ולנטוע עוד עצים.

אחת הדוגמאות המרשימות ביותר להצלחה של נטיעת העצים כדרך לעצור את המדבור היא יער יתיר. זהו היער הגדול ביותר בישראל, שטחו כ-30,000 דונם, העצים הראשונים שבו ננטעו על ידי קק"ל בשנת 1966 והוא מאכלס מינים רבים של יונקים וציפורים.

יער יתיר נמצא באזור הספר המדברי בישראל – בין מדבר הנגב, מדבר יהודה והחבל הים תיכוני, הפורה יותר. מאז נטיעתו, הוכיח היער את עצמו כאמצעי מצוין לעצירת נדידת החולות המדבריים לאזורים הפוריים: המדבר בארץ ישראל "נעצר" במקום שבו ננטע היער, ונצחונה של המדינה על המדבר הביא אל היער חוקרים רבים מרחבי העולם, שביקשו גם הם להילחם בתופעת המדבור.
בשנים האחרונות הפך יער יתיר למוקד התעניינות של חוקרים מסיבה נוספת: מתברר שהיער מגלה יכולת מרשימה בהתמודדות עם תופעת ההתחממות הגלובלית. פרופסור דן יקיר, מדען ממכון ויצמן, גילה כי דווקא מיקומו של היער קרוב למדבר ומיעוט המים שבסביבתו, גורמים לעצים שבו למצוא דרכים אחרות להזין את עצמם – בין היתר הם סופגים יותר פחמן דו-חמצני רעיל שנוצר כתוצאה מפעולת התעשייה העולמית. כך הפך המאבק בהתפשטות המדבר גם למאבק בהתחממות הגלובלית, ושני המאבקים מוכיחים את חשיבותם של העצים והיערות לחיי האדם – בישראל ובעולם.