כל לגימת מים, אכילת מלפפון והטענה של טלפון נייד גובות מחיר מהטבע ומגדילות את החוב שלנו לדורות הבאים. החוב הזה גדל והולך עם הגידול המהיר באוכלוסיית העולם, וביחד כולנו מכלים במהירות את משאבי הטבע שלנו. האם וכיצד אפשר עוד לתקן את המצב – ואיך כל זה קשור לטביעת רגל אקולוגית?
בכל שנה מאבד העולם כ-100 מיליון דונם יער לתעשייה, לחקלאות ולשימושים אחרים. אחת התוצאות הדרמטיות של האובדן הזה היא האצת קצב ההתחממות העולמית. איך בירוא היערות תורם לשינוי האקלים, על מי מוטל האשם לכך ומה אפשר לעשות?
למה הדגים מתכווצים, למה מחמיצות ציפורים נודדות את עונת השיא של בית הגידול שלהן ולאן נעלמים דובי הקוטב? ככה משפיעים שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית על בעלי החיים שעל הכדור שלנו
מבט חטוף סביבכם יגלה לכם סוד לא מאוד שמור: המון חפצים בעולם שלנו עשויים מפלסטיק. מבט נוסף יגלה לכם שאותו פלסטיק הוא גם מקור להמון לכלוך וזיהום באותו עולם. העולם שלנו הופך להיות עולם של פלסטיק וזיהום סביבתי, והתחזיות לעתיד אינן אופטימיות
בכל יום אנו מכלים עוד משאבי טבע החיוניים להמשך קיום המין האנושי. לפי מדד טביעת הרגל האקולוגית כל אדם אמור להשתמש ב-18 דונם במהלך חייו, אבל בפועל, האמריקאים מכלים 81 דונם והישראלים "רק" 55. מה עושים? שינויים קטנים-גדולים
צמצום הייצור ונפח התחבורה והפחתת הטיסות בזמן סגר הקורונה הראשון גרמו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר. הבשורה הרעה היא שהעולם חזר לסורו במהירות. התקווה היא שלמדנו לקח חשוב לעתיד
פעם פעילות סילוק אשפה מהבית הסתכמה בהוצאת שקית גדושת כל טוב היישר אל הפח הירוק השכונתי. היום הפח הזה כבר הפך ל"עמדת מיחזור", וכל פח מקבל את החומר המגיע לו. אז מה קורה לשקיות הניילון עד שהן מגיעות לפח המיחזור ואחרי שהן נאספות ממנו?