אנחנו מספרים לכם כאן בבלוג פעמים רבות על חשיבות מעורבות הציבור בהתמודדות עם שינויי האקלים, החל בעשייה אישית במרחב הפרטי (מחזור, חיסכון באנרגיה ועוד) וכלה בהפעלת לחץ על תאגידים בין-לאומיים ועל משטרים. הפעם אנחנו שמחים לספר לכם על אפשרות נוספת, הפונה למדענים ולמפתחי קוד המחשב שבכם.
אחת הבעיות המרכזיות בפיתוח מתקן הפקת אנרגיה מגלי הים היא פיתוח מתקן הפועל ביעילות בתנאים מגוונים, והעלות הגבוהה של הניסויים הנדרשים לשם פיתוח מתקן שכזה. אז למה לא להשתמש בסימולציה, מודל ממוחשב, לבחינה ראשונית של רעיונות חדשים? גם פיתוח סימולציה שכזו אינו פרויקט פשוט וכלכלי לכל אוניברסיטה או לסטארט-אפ המתחיל בדירה קטנה כזו או אחרת, וכאן נכנסת היוזמה החדשה.
NASA, המשקיעה יותר ויותר בחקר מדעי כדור הארץ – וטוב שכך – פונה לעזרת הציבור במשימות פיתוח מורכבות כבר שנים אחדות. הפעילות מרוכזת ב-
NASA Tournament Lab) NTL), ושותפה לה גם אוניברסיטת הרווארד הנודעת. הסיבה המקורית הייתה הצורך לגשר על פערי תקציב למחקר ולפיתוח, אבל בפרויקטים שונים בעבר חכמת ההמונים הפתיעה גם את מומחי NASA – כאשר רעיונות יצירתיים הביאו לתוצאות שעלו על המצופה.
האתגר הנוכחי נקרא OpenWARP Challenge:י(Open-Source Wave Analysis and Response Program), ואתם מוזמנים לצפות ב
סרטון הסבר או ללמוד עליו עוד. זה נראה מורכב, ובצדק, אבל מתברר שמוסדות אקדמיים ואף עסקיים רבים תורמים למאמצים לפיתוח קוד חופשי, דוגמת מאמץ זה. את האתגר מנהלת חברת
TopCoder, שתחתיה רשומים יותר מ-600,000 אנשים שתורמים לפיתוח.
ובהזדמנות זו עדכון נוסף בנושא – מתברר
שסקוטלנד משקיעה 4 מיליארד ליש"ט לפיתוח אנרגיה מגאות ושפל. אנרגיה מגאות מנצלת מפרצים צרים יחסית, שבעת גאות ושפל יש בהם זרימה חזקה יחסית. ההספק הצפוי מהתחנות המוקמות הוא 1.2 גיגה-ואט – יותר מפי 10 מההספק של פרויקטי עבר להפקת אנרגיה מהים. רק כדי לסבר את האוזן, בישראל הספק כזה היה ממלא 10% מכלל הביקוש לחשמל, אבל בכל מקרה קו החוף בישראל בפרט והים התיכון בכלל אינם מתאימים להפקת אנרגיה מגאות ושפל. אגב, לא ברור בשלב זה אם התוכנה החדשה מארצות הברית תעזור לסקוטלנד לפתח מתקנים טובים יותר, אבל נאחל להם בהצלחה בכל מקרה.