כשחושבים על יערות חושבים לרוב על עצי אורן, ברוש, ארז ואיקליפטוס; וכשחושבים על צמחים למאכל חושבים על שדות חקלאיים. ואולם, במקום לגדל את המזון בשדות חקלאיים ולנטוע ביערות עצי סרק, מתברר שאפשר לנטוע ביערות גם עצי מאכל – יערות מאכל. אלה מגדילים את התועלת שאנחנו יכולים להפיק מן הטבע וגם תורמים לטבע בו-זמנית. למעשה גידול יערות מאכל הוא פעולה שהאדם מבצע כבר אלפי שנים – ובהצלחה רבה.
אם כן, מהו בעצם יער מאכל? מדובר במערכת חקלאית בת קיימא שבה מיוצר מזון ואף מתרחש בה שיקום אקולוגי. חקלאות זו כוללת שיטות מסורתיות וכן שיטות מודרניות שנועדו לאפשר קיימות תוך שימוש בעקרונות אקולוגיים. בניגוד לחקלאות התעשייתית, החקלאות הבת קיימא אינה מסתמכת על משאבים מתכלים, אינה מכלה משאבים ביוטיים החיוניים לקיומה (כמו קרקע) ואינה מזהמת – ועל כן היא מבטיחה ביטחון תזונתי לטווח ארוך, סביבה בריאה יותר ושומרת על משאבי הטבע החיוניים לנו. מערכת זו דורשת תחזוקה נמוכה מאוד, היא יכולה לתפקד עצמאית לאחר ביסוסה והיא אף מפגינה עמידות גבוהה לתמורות ולכוחות חיצוניים.
יער המאכל שואף את השראתו מיערות הגשם, מחורשים טבעיים ומיערות ירוקי-עד. ביער נוצרת נישה אקולוגית למינים רבים של בעלי חיים, צמחים, פטריות ויצורים אחרים, ונוצרים בו משאבי טבע חיוניים כמו בריכות מים, מזון, מחסה, אנרגיה, חומרי בנייה והסקה. בכך היער מספק לא רק מזון וחומרי גלם, אלא גם שירותי טבע, ומשמש מערכת אקולוגית מתפקדת המאפשרת קיום למינים רבים.
יערות מאכל הם נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא: הם מספקים תוצרת בת קיימא ומקומית, עבודה מלאת משמעות, בית גידול למגוון מינים ושירותים אקולוגיים חיוניים אחרים. לאחר ביסוסה היא כמעט אינה דורשת תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן משמשת אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר עתידי מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.
למעשה, השקעה ביערות מאכל ונטיעתם היא כמו השקעה בפנסיה ירוקה למדינה ולתושביה. פנסיה ירוקה (או פנסיה בת קיימא) היא פנסיה שפועלת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של כספי הפנסיה של החוסכים ולשמור על החוסן של החברה ושל הסביבה גם לטווח הארוך, כך שהשקעה ביערות מאכל כמוה כהשקעה ריאלית בקרן לביטחון תזונתי. בעת משבר מזון יזכו השותפים ביער כזה לביטחון תזונתי; אך מי שישקיע רק בקרן פנסיה רגילה, שהיא קרן המבוססת על כסף, יגלה כי הכסף שחסך לא יספיק לקניית מזון, שכן הוא עלול להתייקר באופן ניכר.
ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. בעולם הבינו כי הרעיון פשוט ואלגנטי: באמצעות יישום עקרונות אקולוגיים בחקלאות אפשר לעצב מערכת שמתנהלת באופן בר קיימא, כמו מערכת אקולוגית טבעית, ועם זאת מניבה תוצרת מועילה לאדם, כמו מערכת חקלאית. יערות מאכל פזורים בכל רחבי הגלובוס, למשל באנגליה, בסין ובבורנאו. היער העתיק ביותר נמצא באי טיקופיה, וכבר 3,000 שנה הוא משמש כמקור התזונתי של תושבי האי.
ג'ארד דיימונד מתאר בספרו "התמוטטות" את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב-שכבתי (כלומר עשבים ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, של שיחים גבוהים, של עצים וכו') – וכל הצמחים בו אכילים. תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי, בצד צעדים של ייצוב אוכלוסייה, אפשרה להם להיות אחת הדוגמאות לכלכלה בת קיימא חקלאית משגשגת.
בישראל יש מאות דונם של יערות מאכל בעשרות מיקומים שונים. אפשר למנות את מושב קדרון, את מושב בן שמן, את כפר בן-נון ואף יער מאכל עירוני בקהילתי בשכונת מעוז אביב בתל אביב. מקימי היער במושב שדמה גייסו השנה במימון המונים 48,000 ש"ח לשם הקמתו. ביישוב קדיתא שבגליל יש יער מאכל בן 30 דונם בניהול קק"ל. מדובר באזור מרעה אשר גודר ולאחר מכן הוסב ל"יער פארק" לשם שיקום. באתר יש מאות שתילי עצי ושיחי חורש, מאכל ורפואה, מערכת השקיה, קומפוסט ועוד.
יערות המאכל בישראל מגובים בקהילה שוקקת של מאות פעילים אשר מחליפים מידע ומשתפים פעולה באינטרנט ומחוצה לרשת, אשר גם מקיימים קורסים, הרצאות סיורים, ימי עיון וכנסים.
== == == == ==
== == == == ==
לעיון נוסף: