תחקיר שנערך בארצות הברית בשנה שעברה עורר הדים בכל העולם וגרם לזעזוע רב בקרב צרכני הדגים. כ-1,200 דגימות דנ"א נלקחו מ-674 חנויות ברחבי ארצות הברית ונשלחו לבדיקה. על פי התוצאות כ-33% מן הדגים שנמכרים לצרכנים וגם למסעדות הם אינם הזנים שעליהם מצהירים הספקים. לחשיפת השערורייה הזו יש כמובן השלכות רבות. בהיבט הצרכני מדובר בהונאה לכל דבר ועניין שכן אם שילמתם בחנות על נתח לוקוס שנחשב יקר מאוד ובתמורה קיבלתם דג אחר, הרי שרימו אתכם. בהיבט הבריאותי הבעיה אף גדולה יותר. התחקירנים גילו שמקצת הדגים שנמכרו כדגי ים הם בעצם דגי בריכות מתועשות שגדלו בתנאים לא תנאים ושרמות המתכות הכבדות בבשרם גבוהות הרבה יותר מן המותר. אך ההיבט הסביבתי הוא המטריד ביותר, שכן באין פיקוח, ייתכן מאוד שחברות הענק דגות למעשה דגים שאינם מורשים בדיג או בכמויות שאינן מורשות ובכך מאיימות על זנים שלמים בסכנת הכחדה. עוד טרם פרסום התחקיר הזה היה ידוע כי כמויות הדגים בים מידלדלות בצורה מסוכנת, ועתה אנו מבינים שחלק מספקי הדגים ויצרני מוצרי הדגים מנסים לפצות על החוסר והקיצוץ במכסות באמצעות הונאת צרכנים, פגיעה פוטנציאלית בבריאות הציבור וגרימת נזק סביבתי.