מדינת ישראל גובלת בים התיכון לאורך כ-196 ק"מ של רצועת חוף – 196 ק"מ, הרבה מהם מיושבים, שעלולים להיפגע מעליית פני הים ומאסונות סביבתיים שיובילו להצפות. כבר ב-2005 העלתה הוועדה הבין-ממשלתית לאוקיאנוגרפיה של אונסק"ו (UNESCO) את הסכנה שאורבת לחופינו, שכן הים התיכון נמצא במקום השני בעולם מבחינת כמות אירועי הצונאמי שהתרחשו ב-3,000 השנים האחרונות.
כדי לעזור להעריך את הנזקים הצפויים לאזורים פגיעים אלו הקימו במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית מערכת מיפוי דינמי של קו החוף של ישראל. המערכת מורכבת משלוש הדמיות שונות – מדד רמת הפגיעות החברתית-כלכלית של התושבים, האוכלוסייה שעתידה להיפגע והנכסים שעלולים להיפגע. בכל שלושת המדדים אפשר לראות מה תהיה הפגיעה אם גובה פני הים יעלה ב-1 מ', ב-2 מ' וכן הלאה עד 10 מ'.
המערכת מספקת המחשה חזותית של המידע, ובכך הופכת אותו לנגיש יותר ולברור יותר, גם לציבור הרחב וגם לקובעי המדיניות, שתפקידם להכריע בשאלות של התגוננות (מתקנים ועלויות) ושל התרעה, כמו מערכת ההתרעה הישראלית לצונאמי "מים אדירים", שעתידה לקום. באמצעות כלי המיפוי הדינמי קל לראות, למשל, שאזור מפרץ חיפה פגיע מאוד בכל המדדים, וראוי להקדיש מחשבה למתקנים רגישים שממוקמים בו, כמו מכלי האמוניה.
לא רק אסונות
אמנם המערכת של האוניברסיטה העברית נועדה להנגשת מידע על הצפוי להתרחש בתרחישי קיצון ואסונות סביבתיים, אך אפשר להיעזר בה כדי לבדוק את ההשלכות של עליית פני המים הנובעת מההתחממות הגלובלית ומהמסת כיפות הקרח. דב רוזן, מנהל המחלקה לגאולוגיה ימית ותהליכים חופיים במכון לחקר ימים ואגמים, סיפר לנו שבשנת 2100 צפויה עלייה של לפחות 1 מ' בגובה פני הים. בעלייה שכזו מערכת המיפוי מתריעה על נזק לנכסים בשווי 7,862 מיליוני שקלים ועל אלפי תושבים ברמות סיכון שונות.
כעת, כשכל המידע נמצא ממש בהישג ידכם, תוכלו לבדוק בעצמכם מה תהיה ההשפעה על אזור מגוריכם.
(תמונה בראש המאמר: מתוך המערכת של האוניברסיטה העברית)