לקראת הקיץ המגיע (ויש שיגידו שהוא כבר כאן), קשה לדמיין את חיינו ללא מזגנים, ואין כמו חשבון החשמל שלנו כדי להעיד על כך. עם זאת, כדי להקל מעט את החור בכיס, יש דרכים לצמצם את צריכת החשמל של המזגנים.
נתחיל בהתחלה, בקניית המכשיר: כדאי יש לתת את הדעת לדירוג האנרגטי של המזגן ולפרמטרים נוספים המשפיעים על צריכת החשמל שלו והתאמתו לצורכי הבית, ואפשר להיעזר במדריך בנושא באתר משרד התשתיות, האנרגיה והמים. בהמשך, בהפעלת השוטפת של המזגן ביום-יום, יש להקפיד להפעיל אותו רק במידה הנדרשת, ואפילו לכוון מעלה אחת יותר מכפי שאנחנו רגילים. בחברת החשמל ממליצים לכוון את התרמוסטט ל-25 מעלות. זאת עד שמוצרים חכמים כגון אלו שמפתחת חברת ההזנק הישראלית sensibo (אל תפספסו את סרטון השיווק שלהם) ידאגו להפעלת המזגן בדיוק במידה לנוחותנו.
צמצום חדירת חום הביתה באמצעות חסימת שמש ישירה, ועדיף להשתמש בתריס חיצוני מאשר בווילון פנימי. תשומת לב מיוחדת יש לתת לגג – סיוד הגג בלבן ואוורור עליות גג תחת רעפים ההופכות למלכודות חום ומקרינות על הבית.
הוצאת חום מהבית באמצעות אוורורו בשעות הקרירות יותר של היום. מומלץ לפתוח חלונות נמוכים בכיוון כניסת הרוח ולפתוח חלונות גבוהים בכיוון הנגדי, וכך משב הרוח יאסוף את חום הבית ויוציא אותו החוצה (לפחות בחלקו …).
הימנעות מיצירת חום בתוך הבית על ידי מכשירי חשמל שונים בשעות שבהן המזגן מופעל. תנור, נורת להט בזבזנית ומכשירים נוספים יחממו את הבית בעוד אנו מנסים לקררו.
חוק אצבע רביעי חשוב במיוחד לעסקים – להימנע מבריחת קור החוצה. מצד אחד המשב הקריר מדלת פתוחה יכול למשוך לקוחות פנימה, אבל הבזבוז עלול להגיע ל-25% מצריכת האנרגיה, ובניו יורק למשל יש חוק עזר עירוני שמחייב עסקים למנוע ממיזוג האוויר לזלוג לרחוב.
על פי סקר מיזוג אוויר בישראל של מוסד שמואל נאמן מהטכניון, צריכת החשמל הביתית למיזוג אוויר עלתה בין 1990 ל-2002 באופן דרמטי עקב הפיכת המזגנים למכשיר עממי. ואכן, ב-1990 לעשירים בלבד היה מזגן בבית, והיום יש מזגן כמעט בכל דירה וחדר. המזגן כבר לא נתפס כמכשיר נוחות, אלא כצורך הכרחי.
אנו מתייחסים למיזוג כאל מצב טבעי, ולא מודעים עד כמה הצורך במזגן והזמינות של מיזוג אוויר שינו את חיינו, כך טוען המדען סטן קוקס (Cox
) בספרו Losing Our Cool
, ותוכלו לקרוא את תמצית הדברים בריאיון עם המחבר.
אחד הטיעונים המרכזיים בספרו של קוקס עוסק במה שניתן לכנות המלכוד של מיזוג האוויר. כאמור, רק לפני כ-25 שנים גרנו בבתים לא ממוזגים ונסענו במכוניות לא ממוזגות – והסתדרנו. היום זה נדמה לנו כמשימה בלתי-אפשרית, משום שהתרגלנו לאפשרות לשנות את האקלים סביבנו. ובמילים אחרות – נלכדנו במלכוד של מיזוג האוויר. זה לא רק שהגוף שלנו התרגל: גם הבתים שלנו תוכננו בהנחה שיש מיזוג אוויר, מגדלי משרדים מוקמים עם חלונות שלא נפתחים וכו', ועכשיו אי-אפשר להסתדר במקומות האלו בלי מזגן.
ואולי המלכוד הגרוע מכולם הוא שהפקת חשמל למען מיזוג האוויר בבית במכונית ובמשרד מובילה לעלייה בגזי החממה, להחרפת ההתחממות הגלובלית ולדרישה גוברת למיזוג אוויר. וזה כבר מלכוד אמיתי, כזה שמשפיע על איכות החיים על פני כדור הארץ כולו, היום ובדורות הבאים.