רובנו – או לפחות רוב מי שקורא את הבלוג הזה, אפשר להניח – דואגים לסביבה ותוהים איך אפשר לעזור, לשפר ולמתן את הסיכונים הצפויים לנו לו נמשיך בדרכים הרסניות. עם זאת, כנראה לא נחטא לאמת אם נאמר שהפעולות של רובנו קטנות יחסית וסובבות את חיי היום-יום שלנו: ממחזרים בקבוקים ונייר, משליכים פסולת רק במקומות המיועדים לכך, ממעיטים עד כמה שאפשר בשימוש במכונית פרטית ואולי אפילו מכינים לבד קומפוסט לגינה.
מבלי להמעיט בחשיבות של פעולות אלה, יש מי שפועלים עבור הסביבה בצורה נרחבת יותר – גיבורי סביבה אמיתיים. באפריל השנה הוענק פרס גולדמן לסביבה לשישה פעילים סביבתיים מכל רחבי העולם. הפרס מוענק זו השנה ה-25 לאזרחים – כלומר לא פוליטיקאים – על מאמצם להגן על הסביבה באמצעות יזמויות קהילתיות ומקומיות שונות; והם זוכים ב-175,000 דולר כל אחד על מנת להמשיך את הפרויקטים שלהם.
ששת הזוכים השנה מעוררים השראה במיוחד: ריימונד ד'סה מדרום אפריקה הוביל מחאה ציבורית שהביאה לסגירת מזבלה לפסולת רעילה שסיכנה את בריאות תושבי הסביבה; ראמש אגרוואל מהודו איגד את תושבי כפרו בדרישה לקבל מידע על פרויקטים תעשייתיים בסביבתם; זורן גזריין מרוסיה הוביל קמפיינים לחשיפת שחיתות ופעילות בלתי-חוקית ביערות מוגנים;רודי פוטרה מאינדונזיה פועל נגד בירוא יערות לא חוקי; הלן סלוטיה מארצות הברית היא עורכת דין שהעניקה שירותים ללא תשלום לעיירות במדינת ניו יורק שרצו לשמור על שטחן מפני חברות גז ונפט; ורות בואנדיה מפרו הובילה אנשי שבט פרואני במאבקם בסכרים שהיו מאלצים קהילות שלמות להגר.
ומה קורה בישראל? אמנם עוד לא היה ישראלי שזכה בפרס גולדמן, אבל זה לא אומר שחסרים לנו גיבורים. זה 12 שנים שמרכז השל לקיימות וקרן פראט מעניקים את פרס פראט על עשייה עיתונאית מצטיינת בנושאי סביבה. לצד עיתונאים מגופי תקשורת גדולים ומוכרים – כגון נטע אחיטוב ואבנר הופשטיין מעיתון "הארץ", גיל קליאן מ"כלכליסט" ויאיר קראוס מ"מעריב" – בחודש שעבר ניתן הפרס גם לבלוג העצמאי הרוכב לאוטובוסים, העוסק בתחבורה ציבורית, שהיא מקיימת וטובה לסביבה הרבה יותר מתחבורה פרטית, ולאתרים ואפליקציות נוספים.
אזרחים נוספים שזכו להוקרה ולתמיכה כספית צנועה לעידוד המשך פעילותם הסביבתית הם גיבורי הסביבה של קק"ל ושל קבוצת ידיעות אחרונות, שנבחרו בתחילת החודש. הציבור שלח אלפי טפסים עם המלצות על אנשים פשוטים שפועלים בקהילה למען רעיון סביבתי, ומתוכם נבחרו חמישה: עופרי משה, בת 8.5, שיזמה בבית ספרה פרויקט מחזור טלפונים סלולריים ישנים; אריק הר זאב, שהקים מגמות ללימודי הסביבה בישיבות ובאולפנה; ד"ר גליה רועה, שהקימה התארגנות גינות קהילתיות; ד"ר אמיר יחיאלי, שייסד מיזם מחזור מים שפועל היום ב-130 בתי ספר בכל הארץ; וסוהא אבו-עיטא, מורה למדעים שפועלת להעלאת המודעות לנושאי איכות הסביבה בקרב תלמידים במגזר הערבי.
בארץ ובחו"ל, כולנו יכולים לשאוב השראה מאנשים שהאג'נדה הסביבתית היא בראש מעייניהם ויוצאים החוצה לעולם במטרה לפעול, לתרום ולהעביר את הלאה את הנושאים שכה חשובים להם – למען עתיד טוב יותר לכולנו.