שביל האלונים בכוכב יאיר

  • בסיסית
  • כל השנה
  • 1.2 ק"מ
  • מרכז השרון
  • 1-2 שעות
  • עומס קל
מראה כללי של הנוף בשביל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קקל
מראה כללי של הנוף בשביל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
  • סוג המסלול

שביל טבע קצר בפאתי היישוב כוכב יאיר חושף פריחת חורף, שרידי יישוב קדום ושדרה מפוארת של אלון התבור.

איך מגיעים?

הכניסה לשביל משני קצוות שביל האורנים (סימון כחול), על פי שילוט ההכוונה.

כניסה מזרחית: מרחוב דרגות. צועדים בשביל בחורשת קק"ל ובצד הגדה הדרומית של נחל אלכסנדר, לאחר כקילומטר מגיעים לראש שביל האלונים (יש שילוט הכוונה). 

כניסה מערבית: מרחוב הגלעד 46. צועדים בשביל בפאתי כוכב יאיר כ־600 מ' ומגיעים לראש שביל האלונים.

סיפורי דרך

אורך המסלול: 1.2 ק"מ  (ללא ההליכה בשביל האורנים). 
משך הטיול: שעה עד שעה וחצי.

שביל האלונים מסתעף משביל האורנים ומסומן בעמודי קק"ל הנושאים חיצים ירוקים. תחילה עוברים בחורשה שבה צומחים עצים ותיקים בדלילות, "מחוזקים" בנטיעות חדשות. לאחר כ־150 מ', מעבר לדרך העפר, מתרוממת הגבעה הקטנטונת של ח'ירבת מזרעה. בור מים עתיק, מכוסה בקמרון אבן ששרד בחלקו, מרמז על החורבה שלא הותירה אחריה שרידים מרשימים.

כ־150 מ' הלאה משם נגלה עוד שני שרידים מהחורבה – באר שפיה מכוסה בשבכה (משמאל) ומאגר מים (מימין). במאגר נותרו שני נדבכים המעידים על קמרון שכיסה אותו בעבר.

כמה צעדים ואנו בדרך רחבה, שמעבר לה מטע אבוקדו. נפנה ימינה ומיד שוב ימינה בעקבות הסימון הירוק ונגיע לשדרה יפה של עצי אלון התבור שניטעו כאן. אורך השדרה כ־100 מ'. השביל מתקרב למעבר נחל אלכסנדר, שערוצו כאן רדוד וכמעט בלתי מורגש. עוד כמה צעדים ואנו פונים ימינה בחזרה לחי'רבת מזרעה ומשם שבים לנקודת המוצא.

אבני דרך במסלול

חורשת כוכב יאיר

חורשה שבה צומחים בדלילות עצי אורן וברוש. קק"ל מחזקת את החורשה בנטיעות חדשות של עצים רחבי עלים כגון חרוב ואלה. בין העצים עולה בחורף פריחה ססגונית של כלנית מצויה, רקפת מצויה, עירית גדולה ומינים רבים אחרים. בראשית החורף פורחים כאן נרקיס מצוי וסתוונית היורה, כרכום חורפי ואיריס ארץ ישראלי. האביב הוא עונתם של הפרחים הוורודים פשתה שעירה, הקוץ היפה קוציץ סורי ועוד רבים אחרים.  סקר שערכה קק"ל בעבר גילה מגוון רב של חיות בר שמשוטטות בסביבה ובהן צבי ישראלי, צבוע מפוספס, תן זהוב, דורבן, חזיר בר, קיפוד מצוי, שפן סלע וכמובן – מינים רבים של עופות.

ח'ירבת מזרעה

הפירוש המילולי של המילה מזרעה בערבית הוא חווה. בדרך כלל הכוונה להתיישבות עונתית של תושבי כפר סמוך. לעיתים מזרעה עשויה להתפתח לכפר, המסונף לכפר האם שממנו יצאו תושביו ויש גם שהמזרעה צמחה וגדלה אף יותר מהכפר המקורי שממנו התפתחה. נראה כי במזרעה שלפנינו התפתח במאה ה־16 כפר קטן, שמקורו באחד מכפרי שומון ששכן כאן עד המאה ה־19.

נחל אלכסנדר

נחל אלכסנדר, שאורכו כ-32 קילומטרים, הוא מהגדולים בנחלים שחוצים את השרון. יובליו של הנחל מתחילים את דרכם באזור שכם, בין הר גריזים להר עיבל. הנחל יורד משם במורדות המערביים של הרי שומרון ופורץ לשרון בין כוכב יאיר לטייבה. מכאן משנה הנחל את כיוון זרימתו. הוא פונה בקשת גדולה צפונה ונשפך לים התיכון ליד מכמורת.

מנקז שטח גדול, המשתרע על כ-550 קמ"ר, ועל כן זורמים בו בחורף כמויות גדולות של מים. בעבר היה אפיקו צר והמים הגואים יצרו בסביבתו ביצות גדולות, שהציפו את עמק חפר כולו. הביצות הללו נוקזו בשנות ה- 30 של המאה ה-20, עם ראשית ההתיישבות העברית באזור.

שביל האלונים מתקרב מאוד בחלקו הצפוני לנחל אלכסנדר, מרחק של כמה צעדים ממש. הנחל יוצר כאן ערוץ רדוד מאוד, כמעט בלתי מורגש. יש הסבורים ששמו של הנחל מנציח את זכרו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שכבש באזור ערים נוכריות. אולי. מכל מקום, חלקו התחתי של הנחל, הקרוב לשפך הים, נקרא בערבית ואדי איסכנדר, על שמו של איסכנדר אבו-זבורה, ששלט בשלהי המאה ה-19 על הרפסודות שהשיטו בנחל אבטיחים לנמל הקטן שליד מכמורת.

לקריאה נוספת והעשרה

אלון התבור

בעבר כיסו יערות אלון התבור חלקים נכבדים מהשרון. שרידים ליער המפואר הזה נמצאים כיום בח'ירבת צ'רקס שליד קיבוץ גן שמואל, בשמורת קדימה, בין בתי פרדס חנה ובמקומות נוספים. יערות יפים של אלוני התבור נמצאים בגבעות אלונים שבגליל התחתון ובשמורת יהודיה שבגולן. 

אלון התבור הוא עץ נשיר חורף, שמפתח גזע אחד. עצים קשישים עשויים להצמיח גזע מרשים בממדיו. אלון התבור מצמיח בלוטים גדולים, כנראה הגדולים ביותר מבין מיני האלונים של העולם הישן. הבלוטים האלה הם מחסני אנרגיה המשמשים מזון לבעלי חיים רבים -  צבאים, דורבנים, חזירי בר ועורבנים.

במשך השנים נכרתו עצים רבים, אם על ידי השלטונות העות'מאניים ואם על ידי המתיישבים היהודים במושבות. קק"ל נוטעת עצי אלון התבור כדי לחדש, ולו במעט, את תפארתו של העץ היפה הזה.
קרדיטים
 
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
פורסם בתאריך: 21.1.2026
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל