כיום יש פחות ופחות שטחים פתוחים, המהווים בית גידול טבעי למינים רבים של בעלי חיים. ייתכן שדווקא העופות הדורסים יוכלו לעזור לנו להבין את חשיבות שמירת הטבע וההגנה על השטחים הפתוחים, הודות למחקר חדש, שקק"ל שותפה בו.

המחקר של גלעד פרידמן, דוקטורנט במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, נערך בשיתוף מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל, קרן סמולר-ויניקוב, רשות הטבע והגנים ובית ספר שדה כפר עציון. מנחים את המחקר ד"ר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב ופרופסור עדו יצחקי מאוניברסיטת חיפה. המחקר בוחן תופעה מסקרנת: המעבר של עופות דורסים ממין עַקָּב עיטי מהמצוקים בהרי יהודה לעצים ביערות שבשפלת יהודה, והתחרות שנוצרה בין מין זה לבין החוויאי – עוף דורס אחר. פרידמן עוקב אחר הפעילות של הדורסים לאורך תקופת הקינון – בניית הקן, הדגירה, הטיפול בגוזלים ופריחת הגוזלים מהקן. מעולם לא נערך מחקר כה מעמיק על מינים אלה בארץ או בעולם.

העופות הדורסים, שנמצאים בראש פירמידת המזון, משמשים אינדיקטור טוב למצבו של בית הגידול. "אם הדורסים נמצאים בשטח, זה סימן שיש גם יונקים, נחשים ועופות נוספים", מסביר פרידמן. "אם נבין מה צריך לעשות בשביל לשמור על הדורסים הללו וכיצד להגן על בתי הגידול שלהם, נדע גם על אילו שטחים חובה לשמור, ואיפה הטבע יכול לוותר לטובת פיתוח ובנייה".

עד כה איתר פרידמן באזור חבל לכיש 30 קִנים של עקב עיטי ו-51 קינים של חִוְיָאִים. רבים מהקנים הללו נמצאים ביערות קק"ל. הדורסים בוחרים בדרך כלל בעץ בפאתי היער, וכך היער מספק להם הסוואה טובה לקן, תוך שמירה על גישה נוחה לשטחי הציד בשדות הפתוחים.

המעקב אחר הדורסים מתבצע בעזרת משדרי GPS קטנים, המותקנים על גב העופות הבוגרים. המשדרים המתוחכמים יודעים להעביר תמונת מצב על פעילות הציפור: האם היא עפה או ישנה? עסוקה בציד או מאכילה את הצאצאים? קרובה לקן או נודדת למרחקים? המשדר מעביר את המידע בטכנולוגיה אלחוטית, כך שאין צורך ללכוד מחדש את העופות. עד כה מושדרו ארבעה עקבים ושלושה חוויאים.

מידע נוסף מתקבל מטיפוס לקנים ומעקב אחר התפתחות הגוזלים: מה הם אוכלים? כמה הם שוקלים? מה גודלם? איך משפיעים בית הגידול והמזון על התפתחות הגוזלים? פרידמן מגיע לכל קן פעמיים במהלך העונה, מוציא את הגוזלים, שוקל, מודד ומתקין טבעות סימון ברגלי הציפורים.

"מובן שעצם ביצוע המחקר מטריד את העופות", מודה פרידמן, "אבל אנחנו עושים כל מאמץ לצמצם את ההפרעה למינימום. אם לא נלמד איך להגן על בתי הגידול, המינים הללו עלולים להיכחד בישראל".

לסיכום אפשר לומר כי העופות הדורסים חולקים את אותו מרחב מחיה. מיפוי השטחים הללו והבנת האינטראקציה בין המרכיבים השונים במערכת לא רק תתרום לידע שלנו, בני האדם, אלא גם תיתן לנו כלים לשמור טוב יותר על היצורים האחרים שמאכלסים את הארץ.

צילומים באדיבות גלעד פרידמן