נושא ההתחממות הגלובאלית ועוד יותר מכך, השאלה אם היא תולדה של פעילות האדם על פני כדור הארץ, הם מסלעי המחלוקת הגדולים במאה ה-21.

חוקרים ומדענים עושים מאמצים כבירים להבין את התהליכים המתרחשים בעשורים האחרונים וחרף העדויות המוצקות באשר לקשר בין זיהום אוויר, תיעוש, בירוא יערות וזיהום סביבתי, לבין התחממות כדור הארץ, ישנם כאלו שעדיין איתנים בדעתם וקובעים כי מדובר בתהליכים טבעיים שקרו כמה פעמים במהלך מיליוני השנים שקדמו לתקופתנו.

כדי לאשש או להפריך את הטענות הללו וללמוד מה צופן לנו העתיד, הקהילייה המדעית מחפשת עדויות עתיקות לאירועים דומים. ישנן דרכים רבות לחלץ מידע שיצביע על תהליכים כאלו – ביצוע חפירות באדמה ובקרח למשל. קידוחים שכאלו המגיעים לעיתים לעומקים של עשרות מטרים, מחלצים ממעבה האדמה או הקרח מעין "קפסולות זמן" שהיו לכודות במשך עידנים תחת רגלנו.

הרעיון העומד בבסיס השיטה הוא שכל שינוי אקלימי מותיר חותם על פני הקרקע. התפרצות געשית למשל, תותיר שכבת אפר. התייבשות של גופי מים גדולים, או לחילופין הצפה של שטח, תותיר כמובן עדויות בדמות יצורי ים צמחים ואדמת סחף אופיינית ואת כל אלו ורבים אחרים, יכולים המדענים לחלץ מאותה דגימת קרקע ודרכה ללמוד על מה שהתרחש באותה תקופה. בנוסף, בקרקע עצמה נלכדים גזים וחומרים אחרים שיכולים להעיד על הרכב האטמוספרה והפעילות שאפיינה אותה.

לאחרונה, פורסם מחקר חדש העושה שימוש בדרך ייחודית להבנת תהליכים בעולם העתיק – ניתוח שיניים. ולא סתם שיניים, אלא שיני כרישים.

כרישים הם מבעלי החיים העתיקים בעולם. הם קיימים על פני כדור הארץ מעל 400 מיליון שנה והם לא ממש השתנו במהלך כל התקופה הארוכה הזו (מה שעובד טוב, אין צורך לתקן). גם כיום הם נחשבים טורפי על ואין להם כמעט אויבים טבעיים (למעט בני אדם…) מה שמאפשר להם לשגשג.

המדענית שהובילה את המחקר, מצאה כי שיני הכרישים הן מקור מצוין למידע שיכול לספר המון דברים מעניינים על מה שהתרחש בזמן שאותו כריש שחה בים העתיק לפני יותר ממיליון שנה…

החוקרת התרכזה במין ספציפי – כרישי נמר, וחקרה מגוון שיניים שנמצאו כמאובנים בעיקר באוקיינוס הדרומי בקרבת האי סימור, שהינו חלק מלשון היבשה הגדולה הבולטת מיבשת אנטארטיקה.

מעבר להימצאות בעלי החיים באזור זה (דבר המעיד על נדידת המין, ייתכן בשל עליה בטמפרטורת מי הים באזורי מחייה הקרובים יותר לקו המשווה), מסתבר שתופעות כמו עלייה או ירידה בטמפרטורה של המים, כמו גם ריכוזי גזים כפחמן דו חמצני ואפילו סוגי מזון, השפיעו על מבנה השיניים והרכבן ובעזרת ניתוח ממצאים אלו ממגוון מקומות בהם נמצאו שיניים כאלו והשוואתן לשיניים של כרישים שחיים בימנו, ניתן היה להסיק לא מעט מסקנות באשר לאותן תופעות אקלימיות.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא