מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קנט בבריטניה מצא שדי בעלייה של 10% בנוכחות עצים בעיר בינונית כמו לסטר, אנגליה, כדי לקלוט כ-12% אחוזים מכלל פליטת הפחמן, ולתרום לאוויר נקי יותר. המחקר מחזק את הטענה כי כל תכנון עירוני רציני או מדיניות לשיפור איכות האוויר חייבים לכלול בתוכם מרחבים ירוקים.

כדי להגיע למסקנה זו, חישבו המדענים את צפיפות העצים והצמחייה במרחב העירוני, ומזה גזרו את פוטנציאל לכידת ואחסון הפחמן בכל קטגוריית צמחייה. על פי החישובים שלהם, מצאו החוקרים כי מעל פני הקרקע "מאחסנת" הצמחייה 231,521 טונות של פחמן, ש-97.3% מתוכן מאחסנים העצים. החוקרים מדגישים את החשיבות של משאב יקר ערך זה לאיכות האוויר של העיר.

"אף שכמויות הפחמן שהצמחייה של לסטר לוכדת ומאחסנת אינן טריוויאליות, אין זה 'מחסן' קבע. פחמן שנלכד כשהצמח גדל, ישוחרר בסופו של דבר לאוויר כשזה ימות או ייהרס, ולכן יש לדאוג לתחליף במטרה לאזן את כמות הפחמן הנפלטת מצמחייה שאבדה. במקרים מסוימים, עצים שאבדו בסביבה עירונית יוחלפו בתהליך התחדשות טבעי, אבל לרוב תידרש נטיעה מחדש לצורך שמירת האיזון. יש לכך חשיבות מיוחדת באזורים הנמצאים ומנוהלים בבעלות ציבורית, שבהם עצים נכרתים לעתים קרובות, בין השאר בשל שיקולי בטיחות".

המחקר מתפרסם בזמן שהרשויות בבריטניה קבעו רף של 80% הפחתה בפליטת גזי חממה עד 2050, בהסתמך על רמות הפליטה ב-1990. לאור המחקר והמציאות של ניהול פליטת גזי חממה, החוקרים מדגישים את החשיבות של השתתפות הרשויות המקומיות בהשגת היעדים הלאומיים השאפתניים.

"הרשויות המקומיות הן שחקן מרכזי במאמצים הלאומיים להפחית את פליטת הפחמן, אף שההפחתות הנדרשות במרחב העירוני עדיין לא נקבעו. יש צורך במידע אמין שיעזור לבסס אחוזי הפחתת פליטה ריאליים, לצד מדיניות יציבה להשגת היעד. כאן שרטטנו את הפוטנציאל הגלום בניהול הייעור העירוני, הלוכד את הפחמן, אפילו באזורים בעלי צפיפות עירונית גבוהה".

מתוך: The City Fix
תרגום: שירי פורר

Photo: Trey Ratcliff, cc