אם היה לכם חם במיוחד בשנה האזרחית הקודמת, עכשיו התחושה מקבלת אישוש מדעי; דו"ח האקלים לשנת 2010, שפרסמה לאחרונה סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA), הכתיר את 2010 בתואר הבלתי מחמיא של השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. בדו"ח נמדדו 41 מדדים אקלימיים, כולל טמפרטורות באטמוספרה התחתונה והעליונה, גזי החממה, הקרח הימי, קרחונים, מליחות מי הים, משקעים, לחות, כיסוי העננים ועוד. כל מדד שנבדק הכיל אלפי מדידות אשר סייעו למדענים לזהות את המגמות שנבדקו בדו"ח.
בין השאר התגלה במחקר כי הטמפרטורה הגלובלית באזור הארקטי עלתה בקצב כפול לעומת קווי הרוחב הנמוכים; שנת 2010 הייתה השנה החמה השנייה מאז החלו לאסוף נתוני אקלים לפני יותר מ-100 שנים; תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי איבדה מגודלה; הקרח בגרינלנד נמס במהירות הגבוהה ביותר מאז 1958; קרחוני האלפים המשיכו במגמת ההפשרה (מגמה שהחלה לפני כ-20 שנים); טמפרטורת פני הים הייתה חמה (השלישית בחומה מאז החלה הספירה); גובה פני הים עלה גם בשנה זו; ריכוז גזי החממה המשיך לטפס מעלה-מעלה (ב-2.6 חלקים למיליון) מעל לממוצע הגידול המקובל ב-30 השנים האחרונות; עם זאת, אפשר למצוא נחמה בכך שכיסוי הקרח הימי באנטרקטיקה גדל ב-2010 לשיא של כל הזמנים (הידועים לפחות).
חלק מיוחד במחקר הוקדש לתנודות הארקטיות. מסתבר שאותן תנועות השפיעו ב-2010 על חלקים בכדור הארץ הצפוני, כך שאוויר הארקטי המקפיא הגיע דרומה – ואילו האוויר החם יותר הגיע צפונה. הערך השלילי ביותר של התנודות הארקטיות הגיע לשיא בפברואר 2010. באותו חודש נרשמו כמויות שיא של שלגים בכמה אזורים בחוף המזרחי של ארה"ב.
נתוני הדו"ח נאספו ע"י 368 מדענים ב-45 מדינות ברחבי העולם, בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקאית. את הדו"ח המלא אפשר לקרוא באתר NOAA.