שנה לאסון בכרמל: מתגייסים למען הטבע

השריפה בכרמל, שפרצה בדצמבר 2010, כילתה כ-35 אלף דונם של יער וחורש טבעי, גבתה את חייהם של 44 אנשים ופגעה ביישובים ובבתי מגורים. בשל הנזק הרב, הוכרזה השריפה כאסון לאומי. מאז פרוץ השריפה הגדולה ולאורך כל השנה שחלפה מאז האסון, קק"ל, בסיוע ידידיה ברחבי העולם, מסייעת לטבע לשקם את עצמו, יוצרת הגנות מפני שריפות חדשות, וממשיכה לטפח את היער.

בזמן השריפה, בעוד השתוללה סופת אש בין עצי היער, נאבקו יערני קק"ל בלהבות, לצד שירותי הכיבוי הישראליים וכוחות הסיוע שהגיעו מכל העולם. יערני קק"ל נלחמו על כל עץ, לעתים ממש תוך סיכון חייהם. אותם יערנים עובדים היום ברחבי היער לשיקום העצים ששרדו, למניעת שריפות עתידיות וליצירת אתרי בילוי ותיירות לרווחת תושבי האזור, המטיילים והתיירים הרבים שפוקדים את היער היפה.

משקמים ויוצרים אזורי חיץ

ועדת מומחים, ובהם פקידי ממשלה, ארגוני טבע, אנשי אקדמיה ונציגי קק"ל, הוקמה במטרה להפעיל בכרמל תוכנית שיקום לאומית. במקביל לפעילות האדם, הטבע כבר החל לשקם את עצמו במלוא המרץ.

מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי וכרמל בקק"ל, מסביר שפעילות השיקום היערני מתמקדת בכריתת עצים שרופים ופינוים מהיער, שיפוץ טרסות, נטיעות חדשות באזור הטרסות ויצירת אזורי חיץ למניעת התפשטות השריפה הבאה.

כריתה נרחבת תתבצע בכל האזורים שעלו באש. "חלק מהעצים התגברו והחלימו, אבל אלה מהם שאחרי שנה עדיין לא מראים סימני חיים, צריך לכרות אותם ולפנותם מהיער", אומר ויינברגר. היות שמדובר בשטח עצום, בלתי נגיש בחלקו, עבודות הכריתה והפינוי צפויות להימשך כמה שנים.

במקביל, החלה קק"ל ביצירת אזורי חיץ סביב יישובי האזור ובתוך היערות – תהליך ממושך ויקר, שכרוך בעבודה רבה ומורכבת. הנוהל כיום הוא שלא כורתים את כל העצים באזורי החיץ, אלא יוצרים מה שמכונה Shaded Fuel Breaks. הטכניקה היערנית הזאת מבוססת על הסרת הצמחייה הסבוכה והעצים הנפולים, שעלולים לתפוס להבות בקלות, והשארת העצים הבוגרים, העמידים יותר בפני האש.

גורם מרכזי בשיקום היער הוא הטבע עצמו. פרחי החורף כבר החלו לפרוח ביער השרוף, והצמחייה העשבונית מתחילה לצבוע אותו בירוק. הפגיעה בשכבת האדמה ובמאגר הזרעים כתוצאה מהחום הגבוה של השריפה אמנם מקשה על העשבים והפרחים, אבל לחיים יש את הכוח שלהם, והטבע מתעורר לחיים גם באזורים השרופים.

מובן שתהליך התחדשות העצים ממושך הרבה יותר. העצים רחבי העלים, כגון אלון, אלה וכליל החורש, צומחים מחדש מהשורש, שבדרך כלל לא נפגע מהאש. מכל שורש עשויים לצמוח כמה גזעים, ועולה צורך לגזום ולטפל בעצים האלה. העצים המחטניים, כגון אורנים, מתחדשים מתוך זרעי העצים השרופים, שנפלטו מתוך האצטרובלים. תהליך זה, שכבר החל להתרחש, מניב יער צפוף ובלתי מבוקר. גם כאן נדרשת התערבות של היערנים לדילול העצים ולהבטחת התפתחות יער בריא ומגוון.

"השאיפה היא להתערב כמה שפחות בתוכנית השיקום של הטבע, אבל להגיש לטבע עזרה איפה שצריך", אמר יערן קק"ל בכרמל מיכה סילקו. "עכשיו, כשאני כבר רואה את השינויים בשטח, אין לי ספק שנצליח לשקם את הכרמל".

מתנדבים ומשפצים

תרומה מרכזית לפעילות השיקום ביערות הכרמל ולמניעת שריפות עתידיות הייתה לאלפים רבים של מתנדבים מכל שכבות האוכלוסייה, שהגיעו לכרמל מאז האסון כדי לסייע ליערני קק"ל. כ-18 אלף איש השתתפו בפעילות ההתנדבותית בכרמל בשנה האחרונה – תלמידים, משפחות, חיילים, נציגי ארגונים ציבוריים ופרטיים, משלחות מחו"ל ואף יערנים ואנשי מקצוע שבאו להתנדב ולתרום מניסיונם. חישוב שנערך העלה שהמתנדבים הרבים השקיעו בשנה החולפת בשיקום הכרמל יותר מ-13 אלף ימי עבודה.

פעילות המתנדבים מתמקדת בדילול וגיזום העצים והצמחייה. השאיפה היא להוריד שליש מכמות החומר האורגני ביער, כדי להקטין את הסיכון לשריפה ועל מנת לעכב את התפשטות הלהבות, במקרה שבכל זאת פורצת דליקה – כפי שמסביר יערן קק"ל בכרמל יעקב ארק. גיזום השליש התחתון של העץ מקטין את האפשרות של הלהבות להגיע לצמרת, וכך להתפשט במהירות.

מיד כששמעו על האסון, התגייסו ידידי קק"ל בכל העולם לטובת המאמץ לשקם את הכרמל. עד כה נרכשו שבע כבאיות חדשות, בתרומת ידידי קק"ל בארה"ב, הולנד, גרמניה, שווייץ וצרפת. אזורי חיץ בשטח כולל של 200 דונם נפתחים בימים אלה במקומות שונים ביער בסיוע התרומות הללו.

נוסף על כך, קק"ל עוסקת בשיפוץ דרכי גישה ליישובים. בעת שריפה, הנגישות ממלאת תפקיד מרכזי – מתן אפשרות לרכבי הכיבוי להגיע במהירות, ובמקרה הצורך אף לפנות את התושבים מפני הסכנה. בעת השריפה בכרמל, למשל, כ-17 אלף איש פונו מבתיהם.