היום שאחרי מחר, גרסת היערן

יערני העתיד של המדינה צומחים כיום בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית, בתכנית שקק"ל מלווה זה שנים. טקס חלוקת מלגות "יערני העתיד" ע"ש רונלד אפלבי, שבמהלכו גם מוצגים מחקרים בתחום היערנות, נערך בהשתתפות נציגי קק"ל, חוקרי האוניברסיטה העברית וסטודנטים בפקולטה. איתי ואן ראיין, נציג מקבלי המלגות, הציג את עבודתו, שבחנה את הרכב המינים בחברות דבורים. לאחר מכן נערך טקס הענקת המלגות לעשרת הזוכים במלגה, חמישה מהם סטודנטים לתואר ראשון וחמישה לתואר שני.

דוד ברנד, היערן הראשי בקק"ל, פתח את הטקס בדברי ברכה למקבלי המלגה, וציין כי קק"ל והפקולטה לחקלאות צועדות יד ביד זה שנים. שיתוף הפעולה כולל סיוע למחקרים, העסקת סטודנטים כהתנסות מעשית, קליטת יערנים בעבודה בסיום לימודיהם והענקת מלגות בתרומת משפחת אפלבי מטורונטו קנדה – ידידים ותיקים של קק"ל.

יוסף אייל, מ"מ מנכ"ל קק"ל, ציין כי מדובר במעמד מיוחד לא רק למקבלי המלגות ולצוות הפקולטה אלא גם לקק"ל, כגוף שמנהל שטחים נרחבים של יערות, חורש טבעי ושטחים פתוחים. "זהו בית היוצר של העתודה המקצועית שלנו. המבחן האמיתי הוא איך ניקח את הידע הזה ונתבסס עליו", אמר אייל, ששימח את הנוכחים כשסיפר שקק"ל מתכוונת לקלוט מדי שנה שני יערנים חדשים בוגרי תואר שני, ושואפת אף להגדיל את המכסה ולקלוט חמישה יערנים. חידוש נוסף: אם כיום המלגות מיועדות רק לסטודנטים לתואר ראשון ושני, בעתיד הכוונה להרחיב זאת גם למסלול לדוקטורט. "קק"ל היא מוקד הידע, ועלינו להתבסס על האנשים הכי מוכשרים בתחום", סיכם אייל.

פרופ' חיים קיגל מהמכון למדעי הצמח ציין, שבמקביל להגברת המודעות לחשיבות השמירה על השטחים הפתוחים, התברר שדרושים עוד אנשי מקצוע בתחום. "מסיבה זו פתחנו לפני כעשור את התכנית לניהול שטחים פתוחים, במטרה ליצור אנשי מקצוע למסגרות השונות. לצערי, זוהי התכנית היחידה הקיימת כיום באוניברסיטאות בארץ".

פרופ' קיגל התייחס לעובדה שדור של עובדים ותיקים בקק"ל פורש, ולוקח אתו הרבה ידע וניסיון. "צריך להכין את דור העתיד של אנשי המקצוע, ולקרן אפלבי יש תפקיד מרכזי במשיכת סטודנטים לתחום", ציין.

היערן חגי יבלוביץ, המהווה דוגמה חיה למסלול שעובר יערן מהלימודים במסגרת תכנית אפלבי ועד לעבודה בקק"ל, דיבר על תרומת ההכשרה האקדמית בפקולטה לפעילותו כיום, וסיפר לסטודנטים על עבודת היערן. יבלוביץ אחראי על אזור של 50,000 דונם במרכז הארץ, הקולט קהל מבקרים עצום. הוא הציג את תפקידיו המגוונים של היערן, מנטיעת עצים ועד מלחמה בשריפות, מפיתוח מסלולי אופניים ועד טיפוח יערות קהילתיים.

ולמנה העיקרית: מחקרים יערניים

לאחר החלק הטקסי והענקת המלגות, החל החלק האקדמי של הכנס. ד"ר יגיל אוסם הציג מחקר שערך בנושא השפעת טיפולי דילול ביערות אורן ירושלים בוגרים על חיוניות העצים, התחדשות טבעית ומגוון ביולוגי. מדובר במחקר אקולוגי ארוך טווח, שנערך בליווי קק"ל. המחקר בוחן שלוש מטרות מרכזיות בניהול היער: מציאת דרכים להארכת חיי הדור הנוכחי ושיפור עמידותו; יצירת הדור הבא בתהליך הדרגתי; העלאת המגוון הביולוגי.

במחקר נבחנו כמה חלקות ביער הקדושים בהרי יהודה. התברר שקצב הגידול של העצים שנותרו ביער המדולל קפץ בצורה משמעותית. דילול היער צמצם את אחוזי התמותה של העצים הבוגרים, והתגלה גם ככלי משמעותי לשיפור משק המים. לפני הדילול היו ביער הצפוף והמזדקן כ-80 מיני צמחים. המחקר העלה שככל שהדילול חזק יותר, כמות המינים עולה במהירות רבה יותר, עד שהיא משתווה לשטח החשוף, עם כ-160 מינים שונים.

ד"ר אפרת שפר ממינהל המחקר החקלאי הציגה מחקר על שילוב עתידי בין יער וחורש טבעי, כבסיס להתפתחות מערכת אקולוגית חדשה בשטחים הפתוחים בישראל. היא בחנה מה קורה לאורנים המתפשטים מתוך היער למערכות צומח ים-תיכוני ואת הדינמיקה של התבססות אלונים בתחומי יערות אורנים. התברר שיש הרבה יותר אלונים בתוך היער, מאשר אורנים שהתפשטו החוצה. עוד עלה מהמחקר שהאלונים מתבססים בצורה טובה יותר דווקא ביערות בוגרים וביערות בצפיפות בינונית. נבחנה גם השפעת הרעייה, ונמצא שהיא תורמת להתבססות האורנים (כנראה משום שהיא מצמצמת את התחרות), אך מקשה את ההתבססות על האלונים (שמהווים מאכל אטרקטיווי לעזים).

ד"ר אורנע רייזמן-ברמן מאוניברסיטת בן גוריון דיברה על השפעת צפיפות הנטיעה על התפתחות חורש טבעי ביער הנטוע. היא פירטה המלצות ממשק יערניות לעידוד התבססות החורש הטבעי באזורים מיוערים, בהתאם למגמה שקק"ל מובילה. בין ההמלצות: לזרוע בלוטים בפערים, ליצור הצללה, לדלל עצים אחרים, לפתוח חופה וליצור פסיפס של מבנה יער עם סביבה מגוונת.

ד"ר מנחם מושליון מהפקולטה לחקלאות הרצה בנושא פיתוח קריטריונים כמותיים לסיווג זנים של עצי אורן, על פי עמידותם למצבי יובש. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה לקק"ל, שעוסקת באופן מתמיד בחיפוש אחר זנים עמידים ביובש, שיצליחו לשגשג בתנאי האקלים באזורים שונים בישראל.

באופן מפתיע, נמצא כי עצים צעירים ומבוגרים מתים באותה מידה בעקבות יובש. אחת ההשלכות היישומיות של המחקר תוכל לאפשר למשתלות קק"ל לאתר מראש את הזרעים בעלי כושר ההישרדות הגבוה, ולהימנע משתילת שתילים, שברור שימותו ברגע שתהיה שנה יבשה.

מעבר לסיוע לסטודנטים במלגות והעשרת הידע במחקרים בנושא יערנות, הכנס זימן מפגש מרתק בין גורמים שונים העוסקים בתחום. נוצר דיאלוג ישיר ומעשיר בין יערנים מנוסים בעלי ידע מעשי רב, אנשי אקדמיה בעלי הבנה מחקרית מעמיקה וסטודנטים צעירים ונלהבים, שהם הדור הבא ביערנות ובמחקר.

תמונות: ארכיון צילומי קק"ל