כבר תקופה ארוכה אני מרגישה שמשהו לא טוב קורה בשוק, וכי צורת ההתנהלות שאנו מכירים עומדת להשתנות. בחצי השנה האחרונה זו הייתה רק הרגשה לא מוכחת שגרמה לי לנקוט צעדים בעסק (לא בהכרח הגיוניים) של התרחקות מסוימת מרשתות השיווק והחנויות הפרטיות, ושינוי מערך השיווק שלי לשיווק ישיר למוסדות ממשלתיים או חברות בתנאי תשלום סבירים, כדי להבטיח יכולת פירעון של הלקוח.
במשך חודשים שמעתי על חברות שנסגרות, רשתות ויצרנים בקשיים, אבל השיא הגיע בשבוע שעבר, כשמפיץ שעבדתי אתו (אחת מחברות ההפצה הגדולות בתחום הצעצועים) פשט את הרגל.
ואז, באופן פרדוקסלי, התגלגל אליי סרטון ויראלי (ניתן לצפות בו כאן למעלה) המביט על כל רעיון הצמיחה מנקודת מבט שונה, לטעמי מפוכחת יותר.
נקודת מבט זו סותרת במידה מסוימת שני עקרונות עיקריים שעליהם התבססו עד כה יצרנים וחברות תעשייה: ראשית, העיקרון שעל פיו ככל שחברה לוקחת על עצמה יותר הלוואות ומגדילה את ההשקעה, כך ערך החברה עולה, ושנית, עיקרון ההשבתה המתוכננת, שעל פיו עדיף לייצר מוצרים איכותיים פחות ובעלי אורך חיים קצר יותר כדי לייצר צמיחה כלכלית.
הסרטון מדבר על כך שכל הצמיחה הכלכלית מתקופת המהפכה התעשייתית מתבססת על האפשרות של ייצור באמצעות חומר גלם זול ומהיר הנקרא נפט. הנפט מאפשר ייצור ושינוע פשוט ומהיר יותר של חומרי גלם ומוצרים, ובכך אפשר עד כה את הצמיחה הכלכלית בעולם.
אך הנפט הוא חומר מוגבל, אין לנו כמות אינסופית ממנו, והוא מתחיל להידלדל, ולכן גם הצמיחה הכלכלית דועכת.
השוק יתבסס על עצמו
אז מה הפתרון? משנים את האופן שבו אנו מודדים צמיחה, כך שיסתמך על מדדים נפשיים וחברתיים במקום על מדד חומרי. איך עושים את זה בפועל? חיים ללא התבססות על דלקים:
חיי קהילה – במובן של קבלה ונתינה מהעולם הקרוב אליכם, ללא צורך בנסיעות רחוקות. בילוי שעות הפנאי עם האנשים שסביבכם ולא בנסיעות לאטרקציות רחוקות.
שימוש חוזר – שינוי התפיסה כי מוצר שסיימנו להשתמש בו הוא זבל. יש מוצרים שאפשר לחדש, בעזרת יצירתיות, דמיון ועבודת כפיים, כך שיהיו שוב שימושיים, ויחסכו בעלויות לנו ולכדור הארץ.
ייצור עצמי ורכישה חברתית – התאגדות של קהילות יחדיו כדי לייצר ולרכוש חומרי גלם ומוצרים שאנו זקוקים להם בחיי היומיום. על ידי ייצור עצמי ורכישה חברתית אנו חוסכים בשינוע ועודפי ייצור, ומבצעים רכישות במחיר מוזל.
אלו רק חלק מהדוגמאות לדרכים שבהן אנו יכולים כפרטים וכחברה להשפיע על חיינו, על עתיד ילדינו ועל עתיד כדור הארץ.
בעזרת מהלכים אלו נוכל להביא לכך שהשוק יתבסס על עצמו. חברות ויצרנים יוכלו להתקיים ללא צורך בהלוואות, תנאי תשלום והסתמכות על אמצעי מימון ספקולטיוויים של הבנקים, המסכנים את כספי הציבור. השינוי אפשרי, הצעד הראשון הוא שינוי התפיסה שלנו.
הכותבת מנהלת את
גננצ'יק – חינוך אקולוגי לדור הטכנולוגי
Photo by Ozjimbob, cc