מדען ישראלי פיתח טכנולוגיה מיוחדת למניעת אובדן מים בהתאדות. במרכזה עומד רעיון מרתק: שכבה דקה של חומר כימי מעל המים תעכב את תהליך ההתאדות.
זה כבר לא סוד: בעשורים הבאים תיאלץ האנושות להתמודד ביתר שאת עם השלכות המחסור במים, כך חוזים המומחים. יש שטוענים שמלחמות אף יפרצו סביב מקורות המים ההולכים ומתמעטים, ובהסתמך על הכיוון שבו אנו צועדים – התחזית הקודרת הזאת נשמעת דמיונית פחות ופחות. למעשה, על פי חלק גדול מהמדענים, כבר ב-2025 צפויות כמחצית ממדינות העולם לחוש על בשרן את המחסור במים מתוקים. נוסף על כך, בפורום הכלכלי העולמי שנערך לאחרונה הועלתה תחזית, שלפיה הפער בין הדרישה למים שמישים לבין יכולת אספקתם תגדל ב-40% עד שנת 2030. מובן שההתחממות הגלובלית נמצאת בראש רשימת הגורמים למצב.
כדי להתכונן לבאות, רבים מחפשים פתרונות מדעיים לבעיה. כבר היום פועלים מתקנים להתפלת מי ים, טיהור מי שפכים ועוד. המהנדס הישראלי משה אלמרו הצטרף לאחרונה למרוץ, כאשר מצא דרך מעניינת במיוחד לבלימת התאדות המים במאגרים פתוחים, ובכללם אגמים.
אלמרו, מהנדס בכיר במחלקה למדעים פלנטריים וחקר כדור הארץ והאטמוספרה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), גדל במושבה מגדיאל שבשרון. הוא למד בטכניון, שירת בתפקיד קצין פרויקטים בחיל הים, ובהמשך עבד בתעשייה האווירית. כיום הוא נחשב למומחה לאווירונאוטיקה, לתרמודינמיקה ולאינטראקציה בין האוויר לים. מאחוריו רעיונות טכנולוגיים מעניינים (כמו למשל רעיון פורץ דרך למלחמה בהוריקנים ההרסניים, רעיון לייעור מהיר של אזורים מדבריים ורעיון לשיקום אזורי יער שניזוקו), שרק חלק מהם יצאו לפועל, בעיקר בשל שיקולים כלכליים.
אלמרו פיתח ושכלל רעיון שלמעשה נבדק כבר בשנות ה-50 וה-60 באגם הפנר (הסמוך לאוקלהומה סיטי). בזמנו ביקשו מדענים שונים לכסות את האגם בחומר כימי בשם הקסאדקאנול, אולם רוח חזקה סחפה את אותו חומר, לאחר שסירה ששטה באגם קרעה אותו. בזמנו החומר נקרע, אך הפיתוח של אלמרו אמור לשקם את עצמו במקרים כגון אלה.
הרעיון פשוט אך גאוני: מאחר שכמות גדולה של מים הולכת לאיבוד בעקבות התאדות, הבין אלמרו שהמשימה היא לבלום את התהליך – דבר שיעלה הרבה פחות כסף מאשר פיתוח מאגרים חדשים. בפועל הרעיון הוא לכסות את מאגרי המים בהמטרת "סדין" דקיק בעובי של 2 מיליונית המילימטר (עובי של מולקולה) העשויה מתערובת של שמנים צמחיים (שמן דקלים ושמן אגוזי קוקוס) בתוספת מרכיבים כימיים סודיים. על פי החישובים, 8 ליטרים של התערובת המיוחדת יוכלו להתפרס על שטח של כ-2.6 קמ"ר, ויפחיתו את ההתאדות בכ-75%. גם במקרים של אקלים לא נוח הפעילות לא תיפגע באופן משמעותי, כיוון שמדובר בחומר מתכלה שמשתקם במהירות לאחר פגיעה, ועמיד ברוח של עד 45 קמ"ש. מדובר בחומר שאינו מזיק, הוא נטול טעם וריח, ואף אינו נראה.
לצורך קידום המיזם הקים אלמרו את חברת MoreAqua יחד עם חמישה פרופסורים ידועים בתחומם. הוא דיבר גם על ישראל, והעריך כי אם הכנרת תכוסה בשכבת הפילם הדקיקה, יהיה אפשר לחסוך כ-200 מיליון מ"ק בשנה, שהם כ-6% מכמות המים שבה.
Photo by satureyes cc by nc nd 2.0