החודש התכנס הפורום העשירי באיסטנבול, טורקיה, ובו השתתפו – כן כן, גם נציגים מישראל. קק"ל יחד עם משרד החוץ, חברים בפורום זה כבר 4 שנים.
אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף היעור בקק"ל, השתתף בפורום ומספר לנו על כך:
"ישראל נחשבת "עוף מוזר" בין המדינות המשתתפות בכנס. מדינות כמו סין, קנדה, ברזיל והודו התברכו ביערות טבעיים הפרוסים על פני שטחים עצומים. ברוב המדינות, הנושא נמצא בחסות המדינה (תחת משרד החקלאות). בישראל לעומת זאת, מדינה קטנה, עם שטחי יער קטנים יחסית, שחלקו טבעי וחלקו ניטע על ידי קק"ל – גוף שאינו ממשלתי. קק"ל למעשה משמשת כ"שרות הייעור" של מדינת ישראל. המדינות היערניות הגדולות משקיעות את מרב המאמצים בשמירה על היערות ובאכיפת חוקים נגד כריתה בלתי חוקית, בעוד שישראל הדלה בשטחים, מתמקדת בחדשנות ובפיתוח שיטות מתקדמות לייעור באזורים צחיחים.
אם כן, איך ישראל משתלבת בפורום הזה?
"באופן כללי גם אנחנו, כמו שאר המדינות, רוצים לעורר מודעות בעולם לחשיבות היערות, לשמור ולפתח את התחום. בדומה לוועידת קיוטו, שקבעה תקנות והגבלים על פליטת הגזים וזיהום האוויר, הפורום הזה מאמין שניתן ליצור מנגנון המחייב את כל המעורבים לשמירה על המשאב היקר הזה ולקבוע תקנות שיעזרו לנו ליישם את ההחלטות.
ארבעת הנציגים ששלחה ישראל – משה קמחי – קונסול ישראל באיסטנבול, שולי דוידוביץ' ממשרד החוץ ומשמשת כסגן יו"ר הפורום, גיל עצמון – מנהל אזור גליל תחתון במרחב צפון בקק"ל ואני, שמנו לעצמנו למטרה לייצר שיתופי פעולה מחקריים ויישומים עם שאר נציגי המדינות. דוגמה נהדרת לכך, היא ההצעה להקים קרן אזורית שהשותפים בה יהיו נציגים מאגן הים התיכון. הקרן תהיה למעשה מקור לחשיבה משותפת, למחקר וללמידה הדדית. "אני מאמין שהמדינות באזורנו מתמודדות עם בעיות וקשיים דומים ולכן שיתוף פעולה מקצועי יכול להועיל ולקדם כל אחת מהחברות בשת"פ כזה. בנוסף, אנו מתכוונים להזמין לישראל את נציגי המדינות שהביעו עניין לסדנאות בישראל, להפיץ את הידע והניסיון שצברנו במהלך עשרות שנים של מחקר ועשייה ולגבש תכנית לשיתופי פעולה עתידיים. לא פחות חשוב, אנו רואים בשיתוף הפעולה הזה גשר לשלום. בעזרת העבודה המשותפת בתחום היעור, נוכל להכיר אחד את השני ולחזק את הקשרים בינינו."
"בנוסף, קיימנו "אירוע-צד" – הרצאה קצרה הנערכת בהפסקת הצהריים ובה כל מדינה רשאית להציג את החזון והפעילות שלה. אנחנו בחרנו לדבר על הניסים שהצלחנו לחולל בצורת ייעור באזורים בלתי אפשריים בנגב ועל האבולוציה שחלה במדיניות הייעור עד היום. האירוע היה הצלחה אדירה, יצר קרקע פוריה לשיתופי פעולה עתידיים ועורר תגובות חמות מצד הקהל.
איסמעיל בלן, סמנכ"ל המשרד ליעור ומים של טורקיה, אף דיבר בזכות ההובלה הישראלית בטכנולוגיות של "קציר נגר" (איסוף וניצול מי הנגר להשקיית עצים) וייעור מדברי ועל הרצון לשיתוף פעולה אזורי וקידומו."
ומה הלאה?
"כעת משחזרנו לישראל, אנחנו בוחנים את האפשרויות להקמת הקרן אזורית, תכנון סדנאות בישראל ויציאה למחקרים. אין ספק כי זרענו את הזרע הראשון וכעת נוכל ליצור יער שלם. יער של רעיונות, פיתוח ועשייה".