מחניון נס הרים יוצאת מערבה דרך מסומנת אדום. נצעד בדרך "האדומה" היורדת לגיא רחב. בגיא נראים מבני לולים, ומצפון לו (מימין) נראים בתי מושב נס הרים. חורבת בית עיתאב נראית מכאן היטב, מתנשאת ממול.
כמה דקות הליכה יביאו אותנו למפגש עם שביל המסומן בצבע שחור. הדרך "האדומה" ממשיכה היישר לעין חוּד, הנובע למרגלות חורבת בית עיתאב. אנחנו ממליצים בכל פה לפנות שמאלה במסלול "השחור", המטפס בקלילות למצוק סלע ארוך ובו סדרה של מערות טבעיות יפות. השביל נמשך לאורך המצוק ועובר בחורש פתוח. בין עצי האלון צומחים שיחים רבים, בעיקר שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני, הפורחים באביב בפרחים גדולים, ורודים ולבנים.
השביל "השחור" פוגש שוב את "האדום" כמה מטרים מעל לעין חוד. מכאן נעפיל לראש החורבה בשביל "האדום", בין עצי בוסתן לרוב. בראש החורבה הקימה רשות הטבע והגנים לאחרונה מרפסת תצפית. זוהי אחת מנקודות התצפית היפות בהרי ירושלים. מכאן אפשר להשקיף סביב-סביב על הרי חברון, הרי ירושלים, השפלה ומישור החוף.
חורבת בית עיתאב מזכירה בצורתה מבנה ריבועי מבוצר. יסודות המבנה, הבנויים אבני גזית יפות, שייכים כנראה לתקופה הצלבנית. בספרות ידיעת הארץ טוענים שהמקום היה שייך במאה ה-12 לאדם בשם יוהנס גוטמן. יוהנס נודע כבעל הסוס המהיר ביותר בממלכה. יוהנס יצא להילחם בצפת, אך מסתבר שזריזותו של סוסו לא הצילה אותו מנפילה בשבי המוסלמים. משפחתו נאלצה למכור את הנחלה בבית עיתאב לכנסיית הקבר הקדוש כדי לפדות אותו משביו. לאחר שיצא לחופשי קיבל יוהנס נחלה חדשה בעבר הירדן.
גיבוב המבנים שבמקום הוא תוצאה של בינוי שנמשך מאות שנים. אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל מדווחים שב-1873 חיה במבצר של בית עיתאב משפחת אבו לאחם, שכנראה שלטה בכפר. ג'יימס פין, הקונסול האמריקאי בירושלים, מספר בסיפרו "עתות סופה" על פשיטה של אנשי אבו גוש על הכפר בית עיתאב ועל חיסול השליטה של משפחת אבו לאחם. נרד למעיין. בדרך אליו אפשר לסטות שמאלה (מערבה) למערת קולומבריום קטנה בת כ-30 כוכים. מתוך המערה יוצאת מחילה חצובה באורך 85 מ'. תכליתה של המחילה, כמו גם מקור שמה הערבי, ביר אל-חסותא, אינו ידוע.
עין חוד הוא פינת חמד לכל דבר. מי המעיין הקטן זורמים בתת-הקרקע ממקום הנביעה והם מגיחים לתוך שוקת משופצת. מסביב, בין טרסות האבן, צומחים עצי תאנה יפים ועצי בוסתן אחרים, בעיקר שקדים וזיתים.
מכאן נשוב לחניון בדרך "האדומה" והנוחה.