יער צרעה
יער צרעה משתרע על פני כ-11 אלף דונם, בגבעות השפלה הגבוהה שמצפון לבית שמש. היער מכסה את רכס צרעה. פסגות הרכס מתנשאות כ-400 מ' מעל פני הים וצונחות בתלילות דרומה, אל העמק הרחב של נחל שורק, המהווה את גבולו הדרומי של הרכס. בגבולו הצפוני עובר כביש 44, שנסלל בערוצו של נחל הראל. במזרח גובל ביער נחל כסלון, שנשפך בעמק רחב לנחל שורק, ובמערב – גבעות השפלה הנמוכה ובמרכזן כפר אוריה.
שפלת יהודה היא אזור ביניים, המפריד בין הרי יהודה למישור החוף. הסלע הבונה את האזור הוא קירטון. זהו סלע גירני בהיר ורך, המתבלה במהירות יחסית. לפיכך מי הגשם וכוחות הבליה מפסלים באזור "נוף רך" של גבעות עגולות, חסרות מצוקים.
קק"ל החלה בנטיעת יער צרעה בשנות ה-50. הנוטעים הראשונים היו עולים חדשים שהתיישבו במושבי הסביבה, והנטיעות הראשונות כללו בעיקר עצי אורן ירושלים ואיקליפטוס. במבצע תעסוקה מיוחד שערכה קק"ל בשנת 1993 הועסקו עולים חדשים בביצוע עבודות יערנות, בהכשרת חניונים ובפריצת שבילי הליכה חדשים וסימונם.
יער צרעה עובר ב"ארצו של שמשון" כפי שמתואר בספר שופטים: "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה-דן בין צרעה ובין אשתאל" (שופטים י"ג, כ"ה). בלב היער מתנוסס תל צרעה, המזוהה עם מקום הולדתו של הגיבור המקראי. שבילי טיול ושלטי הסבר ביער מתייחסים לדמותו של שמשון, שיצא מכאן לפעולותיו הנועזות אשר הטילו אימה על הפלשתים.
בחורף ובאביב מתמלא היער שפע של פרחים. בראשית החורף מבצבצים הנרקיסים והסתווניות מכיסי הקרקע הרבים שבין הסלעים. מאוחר יותר מחליפות אותם במשמרת הפריחה הרקפות, שצומחות כאן בשפע בלתי רגיל, ואליהן מצטרפים מינים רבים של פרחים ובהם כלניות, נוריות וסחלבים למיניהם.
חלק מהיער מוקדש לזכרו של חיים וייצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, ומכאן כינויו הנוסף של היער – יער הנשיא.
דרך הפסלים
דרך הפסלים חוצה את יער צרעה לכל אורכו. קק"ל יזמה את עיטור הדרך בפסלים סביבתיים (2013–2016) ולשם כך העניקה לאומנים, חלקם עולים חדשים, גושי סלע גדולים ואמצעים לייצור הפסלים. היצירות עושות את הדרך למכלול יוצא דופן של פיסול סביבתי, השואב את השראתו מנופי האזור ומזיכרונות העבר המלווים אותו.
רבות מהיצירות מדגישות את השתלבותן בנוף ואחרות את עברו של האזור. כך, למשל, בכניסה ליער, ליד אנדרטת שבר בסלע, נמצא הפסל "שומר היערות" שפיסל זאב קרישר; לא הרחק מהכניסה הצפונית נמצא פסל האבן "דמויות", יצירתו של דוד פייין; יעל ארצי פיסלה מול הנוף פסל שנקרא "חלון", ויגאל תומרקן הציב ליד אתר הזיתים הקשישים את יצירתו "על במותייך", פסל מתכת העשוי כבמה. בקצה הדרומי של היער, מול הנוף המרהיב של עמק נחל שורק (ליד חניון הסוהר), מוצב הפסל "12 השבטים", שפיסלה סטלה פליט. בסך הכול מוצבים לאורך הדרך כ־35 פסלים סביבתיים, המוסיפים רובד אומנותי ותרבותי לטיול ביער.
ראול ולנברג
ראול ולנברג נולד בשנת 1912 בסטוקהולם, שוודיה, בן למשפחה של תעשיינים ואנשי עסקים. אביו מת בטרם נולד. ולנברג סיים בהצטיינות לימודי אדריכלות באוניברסיטת מישיגן. בשנת 1936 עבד בסניף של בנק הולנד בחיפה והתוודע לפליטים יהודים יוצאי גרמניה שעלו לארץ.
כשחזר לשוודיה עבד בחברה האירופית למסחר, שהייתה בבעלות קולומן לאואר, יהודי ממוצא הונגרי. כנציג החברה נסע לנסיעות עסקים בהונגריה וברחבי אירופה ורכש ניסיון במשא ומתן עם אנשי הממשל הנאצי.
במרץ 1944 החלו הגרמנים בכיבוש הונגריה ובהשמדת תושביה היהודים. שוודיה, שהייתה מדינה ניטרלית, נחלצה להצלתם. בסיוע מועצת פליטי המלחמה (WRB), ארגון אמריקני להצלת יהודים, שיגרה להונגריה את ולנברג כנציג משלחת דיפלומטית.
ולנברג הגיע לבודפשט ב-9 ביולי 1944, לאחר שכ-400,000 מיהודי הונגריה נשלחו למוות. באומץ ובתושייה פעל להצלת רבים מ-200,000 היהודים שנותרו בבודפשט. הוא הנפיק ליהודים דרכונים שוודיים מיוחדים. למסמכים אלה לא היה כל תוקף, אך ולנברג העניק להם חזות רשמית, שעשתה את הרושם הראוי. כשאזל מלאי הדרכונים, הנפיק מסמכים אחרים בעלי חזות מרשימה.
ולנברג הסתיר כ-15,000 יהודים ב-31 בתי מחסה שעליהם התנוסס הדגל השוודי. דיפלומטים ממדינות ניטרליות נוספות הלכו בעקבותיו והקימו גם הם מקומות מסתור ליהודים. ולנברג לא היסס לשחד גרמנים והונגרים ואף לאיים שלאחר המלחמה יישפטו כפושעים. הוא שלף אנשים מקרונות רכבת תוך התעמתות מילולית ופיסית עם השומרים ואף חילץ יהודים מצעדות מוות.
ולנברג הציל באופן ישיר לפחות 20,000 נפש מיהודי הונגריה. עשרות אלפים נוספים ניצלו בזכות הצלחתו לסכל את הוראתו של אייכמן לחיסול הגטו בטרם נפלה בודפשט בידי הצבא האדום. יש המעריכים את מספר הנפשות שניצלו בזכות פועלו בכ-100,000.
האיש שהציל יהודים יותר מכל אדם או ארגון אחר, וסיכן את חייו אין ספור פעמים, שכח להציל את חייו הוא. בינואר 1945 עצרו אותו הסובייטים. הוא נכלא ברוסיה, לא ברור מדוע, ומאז נעלמו עקבותיו.
יד ושם הכיר בראול ולנברג כחסיד אומות העולם. בשוודיה מציינים את יום ראול ולנברג ב-27 באוגוסט והוא מונצח במקומות רבים ברחבי העולם.