שביל הפלמ"ח ביער נבי יושע

  • בינונית
  • כל השנה
  • 2 ק"מ
  • צפון גליל עליון
  • 1-2 שעות
  • עומס בינוני
מצוקי נחל קדש
מצוקי נחל קדש. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
  • סוג המסלול

שביל הפלמ"ח יורד ממצודת ישע (מצודת כ"ח) לעמק החולה, במדרון שבו עלו במלחמת העצמאות לוחמי הפלמ"ח, בניסיון השני לכיבוש המצודה. הטיול בשביל מעלה זיכרונות מהקרבות הקשים שהתנהלו כאן, ובה בשעה ליהנות מהטבע והנוף שמציע רכס הרי נפתלי    

איך מגיעים?

נקודת מוצא: מצודת ישע (מצודת כ"ח) ומוזיאון הרעות. חונים ברחבת החניה של המוזיאון, ליד לוח המידע של שביל ישראל (ווייז: מוזיאון הרעות – מצודת כ"ח).

נקודת סיום: חניון נחל קדש. מצומת כ"ח שבכביש 90 נוסעים מערבה כקילומטר בכביש הצפון (כביש 899) ופונים ימינה (ווייז: חניון נחל קדש).

תחבורה ציבורית (בימי חול בלבד): אפשר להחנות את הרכב בחניון נחל קדש, או בתחנת הדלק שליד החניון, ולעלות למצודה בקו 45, שנוסע מקריית שמונה לצפת.

סיפור דרך

אורך מסלול ההליכה: כ־2 ק"מ. 

משך הטיול: שעה וחצי-שעתיים. 

אופי המסלול: מסלול צירי (לא מעגלי), ממזרח למערב (במעלה) או ממערב למזרח (במורד) ומסומן בסימון שבילים אדום. ההפרש הטופוגרפי בין מצודת כ"ח לחניון נחל קדש הוא כ-300 מטר'. החלק החתתון של השביל  תלול. מומלץ להיעזר במקלות הליכה.

אזהרה: אין לטייל במסלול מיד לאחר הגשם, מחשש להחלקה. 

תיאור המסלול במורדו

מלוח המידע של שביל ישראל נצעד בשביל סלול בין עצי מחט וצמחי נוי. לאחר 130 מ' נגיע לרחבה ובה אנדרטה מרשימה המנציחה את חללי מלחמת העצמאות בקרב נבי יושע. כאן קבורים גם 19 מחללי הקרב השני על המצודה. קטע שביל זה הוא חלק משביל ישראל. ליד האנדרטה הכשירה קק"ל מרפסת תצפית וספסלים הצופים אל הנוף הנפלא של עמק החולה, הגולן והחרמון.

השביל עובר בחורשת ברושים קטנה (חורשת הכ"ח), שניטעה לזכרם של 28 חללי הקרב על המצודה. כל ברוש מנציח חלל, ושמו רשום על לוח הניצב לצד העץ. כ־350 מ' מנקודת המוצא חוצה השביל גדר בקר ומגיע לנקודה הצופה אל המצוק הנהדר של נחל קדש (ואדי א־רוס). קניון הנחל כלול בשמורת טבע נחל קדש, וההליכה בתוכו אסורה.

שביל ישראל פונה שמאלה. בנקודת התצפית נעזוב אותה ונתחיל את המסע במורד השביל המסומן באדום. השביל יורד בין עצי אורן וברוש שנטעה קק"ל. בין האורנים בולטים גם מיני חורש המאפיינים את הרי נפתלי ובהם עצי אלה אטלנטית, אלה ארץ ישראלית, חרוב מצוי, שקד מצוי ואשחר ארץ ישראלי. בהמשך הדרך  נראה את תוצאות השרפה שהשתוללה כאן בשל ירי רציף של טילי חיזבאללה בעת מבצע "חיצי הצפון" (2024).

לאחר כ־800 מ' נגיע אל הפילבוקס. לפני השרפה הוא היה מוקף עצים ועתה הוא ניצב כמעט בדד בשטח, כפי שהיה בימי מלחמת העצמאות. כ־50 מ' מדרום לפילבוקס הכשירה קק"ל חניון קטן ואינטימי (חניון הפילבוקס) והציבה אנדרטה לזכרו של יובל ניר, קצין צנחנים שנהרג בלבנון בשנת 1997.

מעמדת הפילבוקס השביל יורד במדרון תלול.  המתגבר על הפרש גובה של כ-100 מ'. מומלץ מאוד להיעזר כאן במקלות הליכה. לאחר כ־300 מ' עוברים ליד בונקר בריטי ומיד אחר כך השביל יורד במדרון צפונה דרך חרוב גדול שמתחדש לאחר השרפה. אחרי החרוב, סמוך למקבץ סלעים שיוצרים מצוק זעיר, נפתח הנוף אל קניון נחל קדש ואל המפל התחתון שלו.

בחורף ובאביב המוקדם, לאחר ימי גשם, מהדהד במדרון קול המים הזורמים, ולאחר עוד כ־700 מ' מגיעים לחניון נחל קדש, נקודת הסיום של הטיול.


לפני שיוצאים לדרך

במבצע חיצי הצפון נשרף חלק גדול מהיער שכיסה את המדרון שבין מצודת ישע לעמק החולה. הקטע התלול של שביל הפלמ"ח הישן, שבין חניון נחל קדש לפילבוקס, בוטל ונחסם בעיקר בשל בעיות בטיחות. כליל אדר, עוזר יערן קק"ל, פרץ קטע שביל חדש ומתון יותר במדרון השלוחה וסימן אותו בצבע אדום.

יערני קק"ל מניחים ליער להתחדש בכוחות עצמו, בתהליכים טבעיים. כמה עצי חרוב גודרו, כדי לשמור עליהם משיני הבקר הרועה בשטח. ייתכן, בהתאם להתפתחות היער, שתהיינה נטיעות מינוריות, בעיקר ליד חניון הפילבוקס, שנשרף כמעט כליל.

ואתם המטיילים – אם ראיתם עץ שנפל והוא חוסם את השביל, אנא, דווחו לקו ליער, טל' 1-800-25-250, כדי שהיערנים יוכלו לפנות אותו במהירות.

אבני דרך במסלול

מצודת כ"ח (ישע)

זהו מבנה מטיפוס טיגארט, שנקרא כך על שמו של קצין המשטרה הבריטי צ'ארלס טיגארט (Charles Tegart, 1881–1946, שנחשב מומחה למלחמה בטרור. בשנת 1938 תכנן טיגארט את מערך ההגנה בגבולה הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית. על פי תכנונו נבנתה גדר לאורך הגבול ונבנו חמש תחנות משטרה וביניהן מצדיות עגולות, הידועות בכינוי פילבוקס, כנראה משום המצדיות הזכירו בצורתן קופסות תרופות (Pill box).

טיגארט שיתף פעולה עם המוסדות הציוניים ומסר את האחריות להקמת גדר הצפון ומבני המשטרה לידי חברת סולל בונה. המצודה נבנתה על מקומה של תחנת משטרה בלתי מבוצרת שבנו הבריטים.

חמש תחנות המשטרה ("המצודות") שלאורך גבול הצפון נבנו במתכונת אחידה שעיקרה מבנה מרובע ובראשו צריח מצולע, שממנו ניתן לצפות לכל הכיוונים. בכל אחד מהקירות החיצוניים של המצודה נבנתה תיבה בולטת, שממנה היה אפשר להשליך רימונים על תוקפים מבחוץ. מסביב למצודה נבנו עמדות הגנה ולידה נבנו מבנים נוספים. מצודת ישע חלשה על גדר הגבול שעברה מעט מצפון לה ועל קטע כביש הצפון שעלה מעמק החולה.

באפריל 1948 מסרו הבריטים את המצודה ללוחמים ערבים מלבנון. המצודה נכבשה על ידי כוחותינו רק בניסיון השלישי, לאחר שני כישלונות מרים. בקרבות נפלו 28 לוחמים (כ"ח) ומכאן שם המצודה. מצודת כ"ח משמשת כיום כבסיס של כוחות משמר הגבול.


מוזיאון הרֵעות

מוזיאון הרעות, הסמוך למצודת כ"ח, מציג את הרקע להקמת המצודה ואת סיפורי הקרבות לכיבושה במלחמת העצמאות. המוזיאון, המשתרע על פני כ-300 מ"ר, כולל ארבעה אולמות תצוגה ומולטימדיה, פינת הנצחה ואודיטוריום. מי שיזם את הקמת המוזיאון הוא יהודה דקל, לוחם בגדוד השלישי של הפלמ"ח ובוגר הכשרת קיבוץ דפנה, ש-12 מחבריה ושלושה ממפקדיה נפלו בקרב השני על תחנת המשטרה.

בחצר המוזיאון מוצב פסל הרעות, יצירתו של עמנואל הצופה. מהחצר נראה הקיר הצפוני של המצודה, הקיר שלמרגלותיו נפגעו אנשי הכוח הפורץ בהתקפה שנייה.

המוזיאון מנוהל על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. באודיטוריום מוצג סרט המתאר את הקרב על המצודה (הצפייה בסרט מומלצת מגיל 13).

שעות פתיחה: א'–ה', 9:00¬–16:00. שישי וערב חג 10:00¬–13:00. שבת וחג לקבוצות בלבד ובהזמנה מראש.


נחל קדש

הנחל הקצר, שאורכו כשבעה ק"מ, מתחיל את דרכו מדרום לכפר בלידא בלבנון. כמה מבתי הכפר נראים מהשביל. הנחל חוצה את בקעת קדש, מתחתר למרגלות המצודה במדרון התלול של הרי נפתלי וצונח כ-300 מ' אל עמק החולה, בדרכו לירדן. בין סדקי הסלע שבנחל חיים שפני סלע.
הפילבוקס -  הפילבוקס הנאה מוצב בנקודה הצופה על הנוף המרהיב של עמק החולה. גג העץ המקורי של העמדה קרס בשרפה. בשבעת חרכי הירי של מבנה הבטון העגול נותרו מכסי הפלדה המקוריים, הניתנים להזזה.

בעמדת הפילבוקס הזאת נאספו פצועי קרב נבי יושע. עמדת הפילבוקס חלשה על הדרך העולה למצודת נבי יושע. מסיבות בטיחות הכניסה לפילבוקס אסורה.

עמדות בריטיות

לצד השביל נראים פה ושם בונקרים ועמדות שבנו הבריטים . העמדות נבנו בשנת 1941, בימים שהבריטים חששו מפני פלישה מלבנון, שנשלטה אז על ידי ממשלת וישי הצרפתית, ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית.

חניון נחל קדש – החניון נמצא במקום שבו נחל קדש מגיח מרכס הרי נפתלי אל עמק החולה. בחניון תמצאו שולחנות פיקניק נגישים לאנשים עם מוגבלות, מתקני שעשועים לילדים ואנדרטה לזכר תושבי המועצה האזורית מבואות החרמון שנפלו במסגרת שירותם הצבאי ובפעולות איבה.

לקריאה נוספת והעשרה

יער נבי יושע

העצים הראשונים ביער ניטעו בקרקע הרדודה כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20. חלק מהעצים קרסו במהלך השנים, ויערני קק"ל התכוונו להחליפם בעצים רחבי עלים, המאפיינים את האזור. בין עצי האורן צומח תת־יער מפותח הכולל עצי חרוב מצוי, אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, אלון מצוי ושקד. שיחי קידה שעירה פורחים מאמצע פברואר עד סוף מארס בפריחה צהובה שופעת, והפריחה החורפית, שנציגיה המובהקים הם כלנית ורקפת, גם היא אינה מאכזבת. במלחמת העצמאות המדרון היה חשוף לגמרי ולא צמחו בו עצים כלל. נראה כי עצי האלון והחרוב שצומחים בו היום התפתחו ברובם מגדמי עצים שנותרו בין הסלעים.

פילבוקס  (Pillbox)

פילבוקס הוא כינוי למצדית או עמדת שמירה מבוצרת. הפילבוקס נבנה בדרך כלל מבטון ויש בו אשנבי ירי שאפשר לחסום אותם בלוחות מתכת. ייתכן שהשם פילבוקס נגזר במצדיות העגולות שבנו הבריטים בארץ ישראל בימי המרד הערבי הגדול (1936–1939), המזכירות בצורתן קופסת גלולות (Pill Box). עמדות הפילבוקס  האלה היו בגובה של כארבעה מ' ובקוטר כ-3.5 מ'. לפילבוקס היה פתח אחד, חסום בדלת פלדה. השומרים עלו בסולם או במדרגות לקומה העליונה ומשם יכלו לצפות ולירות לכל העברים.

קבר נבי יושע

ליד מצודת נבי יושע, בצדו הדרומי של הכביש, נמצאים שרידי הכפר הקטן נבי יושע, ששכן מדרום למצודה עד מלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות התגוררו במקום כ־70 איש, שנמנו עם הזרם המתואלי, ענף השייך לאסלאם השיעי. לצד חורבות הבתים נותרו על מכונם מסגד-קבר, המיוחס על פי המסורת המקומית לקברו של הנביא יושע (יהושע בן-נון) ולצדו אכסנייה למבקרים. ב־15 לחודש השמיני בלוח השנה המוסלמי נערכו במקום חגיגות ועלייה לרגל. כוחות ה"הגנה" כבשו את הכפר ב־17 במאי 1948 ותושביו עזבוהו.

קרבות נבי יושע במלחמת העצמאות

לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה החלה מתיחות ביטחונית באזור. הערבים תקפו ליד המצודה שיירות שהובילו אספקה לרמות נפתלי ולמנרה, שהפכו נצורים והגישה אליהם התנהלה ברגל. לפני שהבריטים עזבו את הארץ, הם הותירו את המצודה בידי הערבים, ובשל ערכו האסטרטגי של המקום החליטו כוחות "ההגנה" לכובשו.

בניסיון הראשון, בליל 15 באפריל 1948, עלו על המקום פלוגה מהגדוד השלישי של הפלמ"ח וכוח מגדוד 11 (גדוד אלון) של חטיבת גולני. בשעת חשכה הסיעו אוטובוסים את הלוחמים מעמק החולה, אך בשל הכביש הצר נתקע אחד מהם. הכוח התגלה ונפתחה אש לכיוונו. לאחר שאיבד ארבעה לוחמים נסוג הכוח.

כעבור חמישה ימים, ב־20 באפריל, תקף הגדוד השלישי של הפלמ"ח שוב. כוח קטן ביצע התקפת הסחה מדרום למצודה, הכוח העיקרי תקף מצפון, וחוליה שלישית סייעה ברתק. הכוח לא התגבר על ההתנגדות העזה, נכשל בפריצת קיר המצודה ונסוג. במהלך הקרב נהרגו 22 לוחמים, וגופותיהם של מרביתם נותרו בשטח. על הנסיגה חיפה המקלען יזהר ערמוני, שנהרג תוך כדי הקרב וזכה על גבורתו באות גיבור ישראל. מפקד הרתק, פילון פרידמן, נותר ליד המצודה עם שניים מלוחמיו הפצועים. הוא העבירם לנקיק סלע, וכשאזלה תחמושתו ירה בפצועים ובעצמו, כדי שלא ייפלו חיים בידי האויב.

גופות הלוחמים שנשארו בשטח נקברו מאוחר יותר בקבר אחים, שנכרה למרגלות המצודה.בליל 15 במאי 1948 התקרבו חבלנים למצודה וגילו שהוקפה בגדר נוספת. למחרת הפציץ את המצודה מטוס של חיל האוויר וכשלוחמי הגדוד השלישי באו למקום, מצאו אותו ריק ממגיניה, שנסוגו ללבנון. פגע פגז תועה שנורה מלבנון הביא למותם של שני לוחמים נוספים.
קרדיטים
 
כתיבה וצילום: יעקב שקולניק  ארכיון הצילומים של קק"ל
מפה: נגה מזרחי, נגה עיצוב גרפי
פורסם בתאריך: 14.6.2017
עודכן בתאריך: 23.10.2025
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל

מפת סימון שבילים 1 החרמון הגולן ואצבע הגליל