יער הכ"ח

יער קהילתי קק"ל

יער הכ"ח המכונה גם יער קולה משתרע על פני כ-3000 דונם. חלק היער שמדרום לעיר אלעד, כ-1200 דונם, משמש יער קהילתי לרווחת תושבי אלעד והסביבה. היער, שקק"ל החלה בנטיעתו במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20,  נועד לשימור כשטח ירוק פתוח בתכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22). קק"ל, בשיתוף עיריית אלעד והמועצה האזורית חבל מודיעין, מטפחת אותו לפי עקרונות היער הקהילתי לשיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער.

תעודת זהות

פעילות תושבים ביער הקהילתי הכ''ח.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
פעילות תושבים ביער הקהילתי הכ"ח.  צילום: מירה זר

• מרחב: מרכז

• אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל: ההר וירושלים

• אתרים מיוחדים בפארק: חניון סיירת מטכ"ל, אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני, מבצר קולה, דרך הכ"ח.

• אתרים נוספים בסביבה: יער קהילתי ראש העין, יער קהילתי שהם, יער בן שמן, תל חדיד, גן לאומי מגדל צדק, גן לאומי תל אפק, גן לאומי מקורות הירקון.

• איך להגיע?

כניסה דרומית-מזרחית: כביש 465, קילומטר אחד ממזרח לצומת גבעת כח (רנתיס), בעקבות "שביל ישראל".

שער ברסלב: מעבר להולכי רגל, שיוצא מהכביש ההיקפי של אלעד, כ-80 מ' מקצה רחוב ריטב"א.

כניסה מערבית: פונים מזרחה מכביש 444 כקילומטר מדרום לצומת הכניסה לעיר אלעד.

הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.

הודעות למטיילים ביער הכ"ח


סגירת שביל בעקבות לוחמים
שביל בעקבות לוחמים ייסגר למטיילים לכל אורכו החל מה-21.6.2021 ועד להודעה חדשה בשל עבודות יערניות.
(פורסם באתר: 20.6.2021)
 
  למפת יער הכ"ח

על היער

יער הכ"ח, שקק"ל החלה בנטיעתו במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20,  נועד לשימור כשטח ירוק פתוח בתכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22).  היער ניטע לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בהגנה על המקום במלחמת השחרור ונקרא על שמם.

קק"ל, בשיתוף עם עיריית אלעד והמועצה האזורית חבל מודיעין, מבצעת ביער פעילות על פי עקרונות היער הקהילתי שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער.   יער אלעד, המשתרע על פני כ-3,000 דונם ועוטף את העיר אלעד כפרסה מדרום, ממזרח ומצפון, הוא יער קהילתי המהווה חלק מיער הכ"ח.

גאוגראפיה
יער הכ"ח נטוע במדרונות המערביים של השומרון, הנושקים למישור החוף – אזור הידוע בכינויו "הדום השומרון". שיאי הגבעות כאן מתנשאים עד כ-200 מטר מעל פני הים. הסלעים שנחשפים בתחום היער הם בעיקר סלעי גיר ודולומיט קשים. הערוץ המרכזי המנקז את האזור הוא נחל מזור, מיובלי הירקון.

שני שבילי טיול חשובים חוצים את יער הכ"ח. אחד מהם הוא "שביל ישראל", החוצה את הארץ לאורכה; השני הוא שביל האופניים מים אל י-ם, שביל רכיבה המקשר את תל אביב עם ירושלים.

חבל הארץ שבו שוכנת אלעד הוא נחלתו ההיסטורית של שבט אפרים. העיר אלעד, שנוסדה בשנת 1998, קרויה על שמו של אחד מבני השבט, שנזכר בתנ"ך: "ובני אפרים... וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד..." (דברי הימים א, ז 20-21). בשנת 2014 מנתה אוכלוסיית העיר כ-42,000 תושבים, המקפידים על אורח חיים דתי.

קק"ל נטעה ביער עצי יער וחורש, שילטה דרכים ושבילי הליכה והכשירה חניונים לפיקניק לרווחת הציבור.
 

פעילות בטבע ביער הכ''ח.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
פעילות בטבע ביער הכ''ח.  צילום: מירה זר

הטבע ביער
יער הכ"ח הוא ברובו יער נטע אדם. העצים ההמאפיינים אותו הם אורן ירושלים, אורן  ברוטיה, אורן קנרי, אורן הגלעין, ברוש מצוי, אקליפטוס מסמרי, אקליפטוס אדום-מצנפת,  אלה ואשל. ליער פלשו גם שני מיני עצים ממשפחת הקטניות – שיטה כחלחלה וצחר כחלחל.

ביער הכ"ח מתקיים עולם מגוון ועשיר של צומח וחי. בסקר שנעשה בו תועדו יותר מ-237 מיני צמחים ובהם מינים נדירים כגון עפעפית הקנוקנות, ציפורן חד-שנתי ויסמין שיחני. ביער צומח גם אוג קוצני, שיח המאפיין את מערב השומרון, ובסתיו פורחים בו בן חצב סתווני וסתוונית היורה. מאוחר יותר מופיעה העירית הגדולה, בולטת בגבעוליה הגבוהים בין מרבדי כלניות, רקפות, צבעונים ושלל פרחים אחרים.

סקר זואולוגי זיהה ביער פעילות של מיני יונקים רבים ובהם תן, צבי ארצישראלי, שועל מצוי, חולד, דרבן ומיני עטלפים. כן נצפו כ-56 מיני עופות ובהם בז אדום, פיפיון ההרים ושרקרק מצוי. הדורס עקב עיטינמנה גם הוא עם המבקרים ביער. עופות נפוצים הם חוגלה ועורבני. בחורף מקפץ כאן הנחליאלי הלבן ובקיץ מרחף מעל החיוויאי.

יער הכ"ח ממוקם על ציר נדידה בינלאומי של עופות. בסתיו ובאביב חולפים בשמיו עופות נודדים רבים ובהם חסידה לבנה, שקנאי, אית צרעים, דיה שחורה, רחם, נשר, שלך ומיני עיטים, עקבים, זרונים, נצים ובזים.

מסלולי טיול ואופניים


למידע מפורט על מסלולי טיול ביער הכוח:

חניון סיירת מטכ"ל

המתחם, המוקדש ללוחמי סיירת מטכ"ל, שוכן ליד אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני. קק"ל הכשירה בו שני חניונים ואמפיתיאטרון.

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני

אנדרטה לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות בקרבות קולה. האנדרטה ניצבת כ-300 מטר ממזרח לחניון סיירת מטכ"ל, בראש גבעה המתנשאת לגובה של כ-160 מטר מעל פני הים ומעניקה תצפית יפה על מערב השומרון. למרגלותיה הצפוניים של האנדרטה נמצאים שרידי תעלות קשר מימי הקרבות שניהלה כאן החטיבה.

אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני.  צילום: מלכה ברקאי
אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני.  צילום: מלכה ברקאי


קרבות קולה פרצו ב-10 ביולי 1948, בתום ההפוגה הראשונה. בבוקר אותו יום השתתפה חטיבת אלכסנדרוני במבצע דני לכיבוש הערים רמלה ולוד. כוחות החטיבה כבשו גם את הכפרים רנתיה, וילהלמה, יהודייה וטירה. הכפר קולה נכבש כמה שעות אחר כך בידי גדוד 89 של החטיבה.
הלגיון הירדני השיב במלחמה. ב-16 ביולי הסתערו כוחותיו על המקום בו החזיקו לוחמי גדוד 32 של חטיבת אלכסנדר, שנאלצו לסגת לאחר שספגו אבדות כבדות.  אבל המערכה לא הסתיימה. ב-17 ביולי ניסו שתי פלוגות של החטיבה להיאחז בשוליו הצפוניים של הכפר, אך הירדנים הדפו אותם. למחרת עלו על הגבעה שתי פלוגות של החטיבה, כשהן מלוות בטנקים ובתותחים. הירדנים הבחינו בכוח הגדול ונסוגו במהירות. הכפר קולה עבר סופית לידי ישראל.

מבצר קולה

שרידי המבצר הצלבני קולה שוכנים בחלקו המערבי של היער. המבצר כלל מבנה גדול ומגדל, בנוי אבנים גדולות ומרשימות. המקום היה נחלתו של המסדר ההוספיטלרי, שבנה כאן בשלהי המאה ה-12 מרכז מינהלי.

מסביב למבנה הצלבני פזורים עיי הכפר הערבי קוּלַה. ייתכן ששמו נגזר מהמילה קוּלֶה (בתורכית: מגדל). הכפר הוציא מקרבו את חסן סלמה, ממנהיגיו המפורסמים של "המרד הערבי" ולוחם מושבע ביישוב העברי. ב-30 בנובמבר 1947 היה סלמה אחראי לתקיפת האוטובוס שנסע מנתניה לירושלים, פעולה שסימנה את האות לפתיחת מלחמת העצמאות. חסן סלמה יצא ב-31 במאי 1948 בראש כוח שהצליח להדוף את לוחמי אצ"ל מראש העין. הוא נפצע במהלך הקרב ומת מפצעיו כמה ימים אחר כך.

אזהרה: המבנה הצלבני אינו משולט ומוסדר. אין לטפס על המגדל!

מסלול סיור בדרך הכ"ח - אל המאוזוליאום של מזור

אורך המסלול: 2.6 ק"מ. צבע סימון: ירוק. אופי הטיול: הדרך עבירה לרכב רב מינוע (4X4) במסלול חד-כיווני.

המוזוליאום של מזור ביער הכ''ח.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
המוזוליאום של מזור.  צילום: יעקב שקולניק

הדרך חופפת לשביל ישראל. נכנסים בכניסה המזרחית ליער (כביש 465). לאחר שחולפים על פני "דרך המבצר", מגיעים לצומת שממנו ניתן לפנות שמאלה לחניון סיירת מטכ"ל וימינה לאנדרטת אלכסנדרוני. ממשיכים ישר לכיוון מתקן שאיבה של חברת מקורות. בצד הדרך ניצב שלט הסבר על חטיבת אלכסנדרוני ולידו ברז מי שתייה. הדרך יורדת בצד נחל מזור ומגיעה לדרך סלולה ולכניסה המערבית ליער. פונים ימינה בתוואי שביל ישראל ומגיעים למאזוליאום של מזור.

מסלול סיור בדרך הצבר

אורך המסלול: 1.7 ק"מ. צבע סימון: כחול. אופי המסלול: הדרך עבירה לרכב רב מינוע (4X4).

הדרך קרויה על שם שיחי הצבר שבצדה, אשר נותרו מן הכפר קולה. במוצא הדרך מוצב שלט הסבר על חטיבת אלכסנדרוני ולידו ברז מי שתייה. הדרך עוברת דרך חניון סיירת מטכ"ל ובו מתקני משחק לילדים. בצומת הקרוב היא מתעקלת חדות ימינה. מעט לפני העיקול, מימין, נמצאים שרידי מחצבה קטנה. הדרך יוצאת מגבול היער אל הדרך הסלולה ומגיעה לשער הכניסה המערבי ליער.

מסלול סיור בדרך המבצר

אורך המסלול: 1.2 ק"מ. צבע סימון: שחור. אופי המסלול: הדרך עבירה לרכב רב מינוע (4X4).

דרך המבצר חופפת בחלקה לשביל מים אל י-ם ומובילה לשרידי מבצר קולה. סמוך למוצא הדרך צומחת חורשת חרובים. הדרך מתעקלת ימינה. מהעיקול נראים שרידי המבצר הצלבני ומעבר לו כביש 444. הלאה משם הדרך מסתיימת במפגש עם דרך הצבר.

מבצר קולה ביער הכ''ח. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
מבצר קולה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל


מסלול סיור בשביל בעקבות לוחמים

מאנדרטת אלכסנדרוני יוצא שביל טיול רגלי באורך כ-2.5 ק"מ, היורד ליער בתוואי שביל ישראל, בגדת נחל מזור. סמוך לכביש 444 השביל מגיע לאחוזת קבר מפוארת מהתקופה הרומית (המאה ה-3 לספה"נ), שהשתמר כמעט בשלמותו, כנראה משום ששימש כמקום תפילה מוסלמי (מקאם א-נבי יחיא).

זהו גן לאומי מאוזולאון מזור. חזית המאוזולאון המבנה פונה צפונה וגובהה כמעט 5 מטר. החזית בנויה משני עמודים גדולים ובראשם כותרות קורינתיות הנושאות כרכוב מסוגנן. מאחורי הפתח נמצא חדר רבוע ובו שרידי סרקופגים שנועדו ככל הנראה לבני זוג. תקרת האולם עשויה לוחות אבני גזית הנישאים על ידי שתי קשתות. בחדר נוסף, קטן יותר, נמצאים שרידי קולומבריום. בסמוך למבנה נמצאים קברים נוספים ובורות מים.

שביל בעקבות לוחמים נפרץ על ידי תלמידי חטיבת הביניים של בית ספר נחשון, שבחבל מודיעין.

אתרים מונגשים

אתרים מונגשים

בחניון סיירת מטכ"ל הונגשו המתקנים הבאים:

  • מעגל מדורה
  • שולחנות פיקניק

יער קהילתי

היער הקהילתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין קק"ל, נציגי הקהילה והרשות המקומית. הקהילה שותפה לחיי היער בשלבי התכנון, הפיתוח, התחזוקה וייזום פעילויות קהילתיות. ליער הקהילתי נודעת חשיבות רבה כשטח ירוק בקרבת שטחים בנויים וכמשאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים שבקרבתו. במשך השנה מקיימת קק"ל פעילויות וסיורים מודרכים ביער.

קהילות אלעד וחבל מודיעין קיבלו על עצמן לסייע לקק"ל בטיפוח היער ובשמירה עליו מפני אש. נציגיה השתתפו בהשתלמויות בכיבוי אש, שנערכו בהדרכת איגוד כבאות איילון. הם תרגלו בלימה ראשונית של התפשטות אש, שנועדה לעכב את התפשטות השרפה עד לבוא כוחות הכיבוי המקצועיים.

פעילות תושבים ביער הקהילתי הכ''ח.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
תושבי הסביבה ומדריך קק"ל בפעילות קהילתית ביער.  צילום:  מירה זר

היער מעניק שירותים אקולוגיים חשובים. העצים שבו מקבעים פחמן דו-חמצני ותורמים לצמצום אפקט החממה. היער תורם לעיצוב הנוף ולגיוונו, לשימור קרקע ולהגברת חידור מים לאדמה. היער מפחית רעש וזיהום אוויר.

יערות קהילתיים ממלאים תפקיד חשוב במתן שירותים חברתיים כגון אפשרות לטיול רגוע בטבע סמוך לעיר, מקום המשמש לצרכים רוחניים של תפילה והתבודדות, תרומה לבריאות נפשית וגופנית ותרומה לשיפור איכות האוויר.

כתיבה: נפתלי קרני, מירה זר ויעקב שקולניק
עדכון באתר: דצמבר 2014