מכביש החוף הישן (כביש 4) פונים מזרחה בצומת אורן, נוסעים במעלה הכרמל (כביש 721) כ-6 ק"מ ופונים דרומה בדרך הסלולה המובילה לאחוזת יערות הכרמל. יש חניה ליד המלון.

"הכרמל הוא אזור למוד שריפות", אומר ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל, "ואלה הלכו והתעצמו מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת. גיל העצים שנפגעו בשריפות בכרמל עלה במקרים רבים על 100 שנה. למדנו זאת מקידוחים שביצענו בגזעים של עצי אורן שנראו לנו הקשישים ביותר בשטחי השריפות ובדיקת הדגימות במעבדה". עצים קשישים רבים נכחדו, כמובן, גם בעקבות השריפה האחרונה.
"אני זוכר שכיערן צעיר השתתפתי בכיבוי השריפה הגדולה שהשתוללה בכרמל בשנת 1989. רוב השטח שנשרף כלל את שמורת נחל כלח, נחל גלים והחי-בר. השריפה הזו חוללה נקודת מפנה בהתייחסות לשריפות יער וחורש בישראל. ועדה מקצועית שהוקמה בעקבות אותה שריפה קבעה שיש להקים ברחבי הארץ תחנות כיבוי קרוב ליערות שקיימת בהם סכנת שריפות. בכרמל נבנו שתי תחנות כיבוי, אחת סמוך לאוניברסיטת חיפה ושנייה במרכז מיר"ב, למרגלות יער חוף הכרמל. בצמתים החשובים בכרמל נבנו 25 ברזים לכיבוי אש (הידראנטים). הוועדה גם המליצה על יצירת קווי חיץ שבהם תתקיים רעייה של עזים. דוח מבקר המדינה, שבדק את השריפה האחרונה בכרמל, הסתמך על מסקנות הוועדה המקצועית מ-1989.
"קרן קימת לישראל היא גורם שמסייע לכיבוי שריפות, אבל לא הגורם האחראי", אומר עמרי בונה. "עלינו להבין שההמלצות שהתקבלו בעקבות השריפה משנת 1989 יעילות כנגד שריפות 'רגילות', אבל לא כנגד שריפות יער בקנה מידה עצום, כמו זו שהתרחשה בשנת 2010. אני מעריך ששריפה בעוצמה שכזו עלולה להתרחש פעם בכמה שנים. עלינו לדעת שלא תמיד נוכל להתמודד בהצלחה עם האש באמצעים הרגילים שעומדים לרשותנו, במיוחד לא כאשר שורר יובש קיצוני ורוחות חזקות מעיפות גצים בוערים למרחקים של מאות מטרים, ואלה מדליקים שריפות חדשות".
עם זאת קק"ל מקדישה משאבים רבים להגנה על הכרמל ועל אזורים אחרים מפני שריפות עתידיות. קק"ל יצרה בכרמל קווי חיץ בהיקף של 550 דונם כדי להפחית את כמות החומר הדליק ליד היישובים הסמוכים ליערות. קק"ל גם סללה דרכים עבירות לרכבי כיבוי, פיתחה מערכת לחיזוי סכנת שריפות כבר ב-1991 בשיתוף עם השירות המטאורולוגי והרחיבה את מערך כיבוי האש בעזרת ידידי קק"ל בעולם. כמו כן קק"ל משתפת פעולה עם מומחים לכיבוי שריפות משירות הייעור האמריקאי ומרשות הייעור באוסטרליה ועם אנשי מקצוע בספרד.

שריפות יער פוקדות לא רק את ישראל. זוהי בעיה עולמית. ביערות העד באמזונס משתוללות שריפות במשך חודשים רבים בכל שנה המשמידות אלפי קמ"ר של יערות. הסיבה העיקרית לכך היא הצתות מכוונות שנועדו להכשיר שטחי עיבוד חדשים.
ביולי 1988, לאחר שנת בצורה קשה מאין כמוה, השתוללה בפארק הלאומי ילוסטון שריפה אדירה. השריפה נמשכה יותר מחודשיים, יצאה מגבולות הפארק ובסופו של דבר נפגעו מהאש כ-3,200 קמ"ר, שטח כפול מזה של הגליל העליון והתחתון גם יחד. במאמצי הכיבוי השתתפו 25 אלף כבאים ואנשי צבא ארצות הברית.
בשנת 2010 השתוללו גם ברוסיה שריפות ענק. 2,000 בתים נהרסו, 54 איש נהרגו בלהבות, וגלי החום והעשן הביאו למותם של יותר מ-55 אלף איש. כשליש מיבול החיטה של רוסיה הושמד. שריפות יער ענקיות שמתרחשות באזורים צפוניים כל כך היא עדות נוספת להשפעת שינויי האקלים, שגורמים ליובש מתמשך גם במרכז אירופה ובצפונה.

אחרי השריפה התלבטו יערני הכרמל בשאלה מה עושים עכשיו. איך מייצבים את נופי הכרמל הטבעיים ואיך משקמים את יערות הכרמל – אזור שמושך אליו מטיילים ונופשים רבים.
גישת השיקום מתבססת על הניסיון שהצטבר בשיקום יערות הגליל לאחר מלחמת לבנון השנייה. העיקרון הבסיסי הוא להסתמך ככל האפשר על תהליכים טבעיים ולתת לטבע לעשות את שלו. יערני קק"ל מתערבים רק כאשר אין ברירה או כאשר יש ליצור קווי חיץ בין היערות והיישובים הסמוכים אליהם, שם מדללים את מספר העצים כדי למנוע אסונות אם חס וחלילה תפרוץ שריפה קשה נוספת באזור. היקף קווי החיץ שיצרה קק"ל בכרמל מסתכם ב-550 דונם.

אל חלקות הניסוי

כדי לעמוד מקרוב על התאוששות החורש והיער בכרמל ועל הפעולות שביצעה קק"ל בתחום הזה, אתם מוזמנים לשביל טיול חדש שסימנה קק"ל ביערות הכרמל.
מרחבת החניה שליד אחוזת יערות הכרמל צועדים במורד הדרך הסלולה המלווה את צדו המזרחי של המלון. לאחר כ-200 מ', במקום שבו הדרך הסלולה הופכת לדרך עפר, תגלו את עמוד ההכוונה הראשון של קק"ל ובו הכיתוב "שביל הבריאות" (סימון חץ ירוק).
מעט הלאה במורד הדרך, סמוך למבנה חרב, השביל מתעקל ימינה. עתה אנו צועדים לצד ערוצו הרדוד של נחל דוכן, מיובלי נחל בוסתן. עקבות השריפה הקשה ניכרים גם בימינו. פה ושם שרד עץ איקליפטוס או עץ אורן וגם כמה עצי ברוש העמידים יחסית לשריפות.

חלקות המחקר של קק"ל

כקילומטר מהעיקול אנו מגיעים לצומת דרכים וממשיכים היישר לפנים (בדרך שמשמאלנו נשוב בסוף המסלול). אפשר להבחין בקלות בחורש המתאושש. עצי הקטלב בעלי הגזעים המאדימים התחילו לצמוח מחדש וכך גם שיחי אלת המסטיק. ביניהם נראים הגבעולים הירוקים של המרווה המשולשת וכמובן שיחי הלוטם, העולים בהמוניהם אחרי שריפות. בחורף ובאביב צפויה כאן פריחה רבתי, שכן האור והשטח הפתוח מעודדים את התפתחותם של צמחים חד שנתיים.
מימין נראות חלקות המחקר של קק"ל. השאיפה של אנשי קק"ל היא אמנם לתת לטבע להשתקם אחרי שריפה בכוחות עצמו, אבל בדרך יש כמה בעיות. חום האש בשטח השרוף גורם לפתיחת הקשקשים של אצטרובלי האורנים. הזרעים משתחררים ונובטים בהמוניהם. לעתים אפשר למצוא בשטח 600 עצים צעירים בדונם אחד. בחלקות המחקר בוחנים יערני קק"ל שיטות של דילול האורנים הצעירים, מעקירה ידנית ומפרכת ועד שימוש בכלים מכניים. המטרה היא להשאיר יער אורנים דליל כדי לאפשר לעצי האורן הנשארים להתפתח כיאות ולהעניק הזדמנות למגוון רחב של צמחים לצמוח בשטחים הפתוחים שביניהם.

שיקום טרסות עתיקות

מחלקות המחקר השביל נמשך ומתעקל שמאלה, חושף את הנופים היפים של הכרמל. מכאן נראים היטב חוף הים, הערוץ המיוער של נחל בוסתן שלא נפגע בשריפה, היישוב ניר עציון ולידו כפר הנוער ימין אורד וגם קיבוץ נווה ים ומבצר עתלית. במזרח, בין הרי הכרמל, נראים בתי דלית אל כרמל.
השביל מתעקל שמאלה ומגיע לשלט שהציבה קק"ל. השלט צופה על מערכת יפהפייה של טרסות מחודשות, נטועות בוסתנים. מיכאל ויינברגר, מנהל אזור כרמל וגליל מערבי בקק"ל, מספק לנו הסבר: "השריפה חשפה באזור הזה טרסות חקלאיות שלא ידענו על קיומן. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, כאשר ניטעו כאן היערות, לא ייחסו לטרסות האלה תשומת לב מיוחדת. עכשיו נפלה בידינו הזדמנות לתקן את המעוות ולהשיב לכרמל את נוף התרבות הקדום שאפיין אותו.
"בדקנו תצלומי אוויר משנת 1944 וראינו שהשטח שבו נמצאות הטרסות קירח לגמרי, כלומר, לא גידלו בו עצי בוסתן. אנחנו משערים שגידלו בהן טבק. בח'רבת א-דמון, המקום שבו שוכן כיום כלא דמון, היו מחסני טבק גדולים של חברת קרמאן, דיק וסלטי, וייתכן שחלק מהיבולים הגיע מכאן. שיקמנו כ-70 דונם טרסות ונטענו בהן עצי בוסתן – רימון, תות לבן, זית, שקד ותאנה. בעוד כמה שנים יוכלו המטיילים בכרמל ליהנות מפירות הבוסתן הארץ ישראלי שחזר לכרמל".
"בעבודות השיקום לוקחים חלק מתנדבים רבים שמגיעים ממסגרות חינוכיות, מתנועות נוער, מהמגזר העסקי ומידידי קק"ל בחו"ל", מוסיפה פנינה לבנון, רכזת קהילה ויער של הכרמל. "המתנדבים עוסקים בעבודות כגון דילול זריעים (שתילים שנבטו בשטח מזרעים) והוצאת הגזם השרוף. עד כה השתתפו בשיקום הכרמל כ-25 אלף מתנדבים. בעתיד אנו מקווים שהקהילות הסמוכות יאמצו את היער ויטפחו אותו".

הדרך חזרה

עד כה עברנו בערך מחצית מהדרך. מכאן השביל שלנו יורד מתצפית הבוסתנים אל הבוסתנים ממש והוא נמשך עד לדרך העפר הרחבה העולה מכיוון נחל בוסתן. בדרך הרחבה פונים שמאלה ומגיעים לצומת שליד חלקות המחקר. כאן פונים ימינה ושבים במעלה הדרך שבה ירדנו קודם לכן לעיקול נחל דוכן ומשם במעלה השביל לאחוזת יערות הכרמל.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
תאריך פרסום: 3.2.2016