המאבק בתהלוכן האורן מתחיל כבר בחודש נובמבר. יערני קק"ל עורכים סקרי נגיעוּת - סיורים שבמהלכם הם מעריכים את מצב הנגיעות הראשוני בשטח. בשלב זה, שבו הזחלים עודם צעירים, היערנים צריכים לזהות כרסומים ראשונים בעלים. מכיוון שהזחלים ניזונים בקבוצות, אפשר להבחין במחטים המעוותות, השונות במראן ממחטים שנפגעו מסיבות שאינן קשורות לזחלים. סוקר מיומן יוכל להבחין אף בתטולה של ביצי העש.
קשה מאוד לסקור את כל היערות ולכן ניתנת עדיפות לאתרים קולטי קהל, לחלקות יער שלצד שבילים ודרכים המשמשים את המטיילים וליד יישובים, אף כי נסקרים גם שטחי יער רבים נוספים. "במרכז הארץ ובצפונה אנחנו בודקים את הצד הדרומי של העץ בעיקר במפנים הדרומיים של היער", אומר עומר. "בצד זה הטמפרטורה גבוהה יותר, משום שהוא חשוף יותר לשמש. לעומת זאת בחלק מהיערות שבדרום הארץ אמנם יש לבדוק בעיקר את הצד הדרומי של העץ, אבל המזיק מצליח יותר במפנים הצפוניים של היער. זה קורה בנגב משום שבמפנים הדרומיים העצים משגשגים פחות ולעתים אינם מזינים מספיק להתפתחות הזחלים.
"אם הנגיעות נמוכה, איננו נוקטים פעולות הדברה. צריך רמה מסוימת של נגיעות כדי להצדיק התערבות. כאשר הזחלים צעירים, בשלושת השלבים הראשונים, עוד לפני שהספיקו לטוות מטווים, אפשר לרסס שטחים נרחבים מהאוויר בתכשיריB.T המבוססים על פעילות של רעלן המופק מחיידקי בצילוס. זחלים שניזונים ממחטים מרוססות נפגעים במערכת העיכול שלהם ומתים תוך ימים ספורים. נחוצים לפחות שני לילות ללא גשם או רוח חזקה לאחר הריסוס כדי להבטיח את הדברת הזחלים. לתכשירים מסוג זה אין השפעה על בני אדם.
"בשנת התפרצות כמו זאת, השמירה על בריאות המבקרים בחניונים מצריכה מאמץ נוסף מיערני קק"ל. במקומות שקרובים לשטחים מיושבים ובחניונים יש להשתמש באמצעים נוספים כגון קיצוץ ענפים שאליהם צמודים המטווים (קני זחלים). בחניונים הומי אדם קק"ל אף נעזרת במנופים כדי לסלק מטווים שנמצאים בצמרות עצים גבוהים. המזיק הזה יודע להפתיע", מסכם עומר גולן, "וזה מחייב אותי להשתדל ולשלוף בכל שנה שפן אחר, חדשני, מהכובע. לעתים הפעולות כנגד התהלוכן יקרות ועתירות כוח אדם, אבל מה לא עושים כדי לשמור על המטיילים ביערות"?
חשבו על זה בפיקניק הבא שלכם...