נחל חרוד זורם בין צוקי הגלבוע הזקופים והפראיים לבין רמות הבזלת של הגליל התחתון. הנחל מתחיל את דרכו ליד עפולה, בפרשת המים הארצית שבעמק יזרעאל, חוצה את עמק חרוד ומסיים את דרכו בבקעת בית שאן, בואכה נהר הירדן. השדות המעובדים שמשני צדי הנחל, הנמתחים עד למדרונות ההרים, יוצרים יחד פסיפס המשלב שלווה ורוגע, יופי והדר – אחד האזורים המרתקים בישראל. אורכו של הנחל כ-33 ק"מ.
בעמק חרוד ובסביבתו התרחשו אירועים מכריעים בעברו של עם ישראל. בעין חרוד ליקקו חייליו האמיצים של גדעון את המים לפני שיצאו לקרב נגד המדיינים; בהר שמעל המעיין, הר הגלבוע, מצאו את מותם המר המלך שאול ובניו כאשר יצאו להילחם בפלשתים; העיר יזרעאל, בפתחו המערבי של העמק, הייתה עיר חשובה מאין כמותה בממלכת ישראל וכמוה בית שאן, ששרידי עברה המפואר מהתקופה הביזנטית הם מהמרשימים בישראל. העמק מילא תפקיד חשוב גם בראשית הציונות. יישובי העמק הראשונים עלו על הקרקע כמעט 30 שנה לפני הקמת מדינת ישראל.

כמו מרבית נחלי ישראל, גם נחל חרוד סבל מהזנחה קשה במשך עשרות שנים. מי מעיינותיו הרבים נתפסו ואת מקומם תפסו שפכים של מפעלים תעשייתיים, מי נקז מהשדות ומים מבריכות הדגים שבסביבה. צמחייה שהסתגלה לזיהום החליפה את הצמחייה הטבעית העשירה שאפיינה את גדות הנחל.
בשנים האחרונות משקמת רשות ניקוז ירדן דרומי את הנחל, ומצבו השתפר לבלי הכר. הפסקת השפכים הופסקה. הצמחייה משתקמת אט-אט וכך גם עולם החי של הנחל. לאורך הנחל, מעפולה עד בית שאן, סללה רשות הניקוז דרך עבירה לרכב פרטי. לאורך הדרך הוצבו שלטי הכוונה ושלטי מידע (המלאכה טרם הושלמה). הנסיעה לאורך הדרך, בעיקר בחורף, כאשר בריכות הדגים מלאות עופות מים, היא עונג צרוף.
קק"ל שותפה לשיקום הנחל, ובין השאר עוסקים יערניה בנטיעה ובתחזוקה של בוסתנים לאורכו. בוסתנים אלה מצטרפים לחורשות האיקליפטוס שניטעו זה מכבר ומשמשים את תושבי הסביבה כפינות צל לבילוי משפחתי בחיק הטבע. הדרך שלאורך הנחל ואתריה מוחזקים באחריות רשות ניקוז ירדן דרומי.

סוהיל זיידן, מנהל מדור מטעים, חורש טבעי ומרעה בקק"ל, מסביר על ההיגיון המנחה את יערני קק"ל בנטיעת בוסתנים: "לאורך נחלים אנחנו מוצאים פיסות קרקע קטנות שהחקלאים אינם מעבדים. בין עיקולים חדים של הנחל קשה מאוד להיכנס ולעבד בכלים מודרניים, והחקלאים מוותרים עליהם. יש שטחים שנעזבים מכיוון שהם מוצפים בחורף ואי אפשר לעבדם. השטחים האלה, "קלינים" בלשון החקלאים, הופכים למעזבות. הם מתמלאים קנים וסבך צמחייה ולא פעם אף הופכים לאתרי פסולת פיראטיים. ערוץ נחל נבות יוצר הצפות בחורף. בתנאים כאלה משתלטים קנה ופטל על הערוץ, סותמים אותו ואף מחמירים את בעיית ההצפות.
"במסגרת שיקום הנחלים ובשיתוף פעולה עם רשות ניקוז ירדן דרומי, הקלינים האלה זוכים לטיפול. מנקים אותם מצמחיית המעזבות, וקק"ל נוטעת בהם עצים ומטפחת את המקום".
הבוסתנים אינם מתחרים בצומח הטבעי המלווה גדות נחלים, שם נוטעים עצי ערבה ומיני בר הקשורים למקומות לחים; הם מיועדים לשטחים שולִיים, שאין טעם לעבדם. לנטיעת עצי בוסתן יש כמה יתרונות: עצי הבוסתן מעניקים צל, הם אינם גבוהים יחסית ולכן אינם משתלטים על הנוף, הם מותאמים למקומות לחים יחסית וכמובן נותנים פרי שעומד לרשות המטיילים בקיץ החם.
לאורך הנחל ניטעו בוסתנים במקומות רבים, וברשימה זו נזכיר שניים מהם. בוסתנים גדולים נוספים צומחים משני צדי כביש 699, ליד נחל הקיבוצים.

בוסתן עין יזרעאל

גישה

רחוב קהילת ציון, עפולה.

אורך מסלול הנסיעה לבוסתן

7 ק"מ

בתחילת המסלול ניצב שלט מבואה גדול ובו מפה והסבר על שביל נחל חרוד. הנסיעה לאורך הנחל נעימה. פה ושם תמצאו פינות מנוחה קטנטנות לרוכבי אופניים ובהן כמה עצי בוסתן. שימו לב בדרך לתעלה המתפצלת מנחל חרוד. שלט ההסבר שבמקום מספר שהתעלה נועדה לתפוס מי שיטפונות הזורמים בנחל חרוד ולהעבירם למאגר יזרעאל, השוכן כ-700 מ' ממערב לכאן. בשנים גשומות זורמים בנחל חרוד שיטפונות עזים והצפות, שאף גרמו בעבר לטביעתם של נוסעים שניסו לחצות את הנחל ברכב. בשנים שחונות, אחת לארבע שנים, אין בנחל חרוד זרימות שיטפוניות כלל.
נמשיך בנסיעה שמאלה בשביל נחל חרוד ולאחר כ-1.3 ק"מ נגיע לצומת. דרך חדשה פונה ימינה לאורך הערוץ הקצר של נחל נבות, היוצא מעין יזרעאל ומסתיים בנחל חרוד.
לכל אורך הערוץ הקצר, מהלך כחצי קילומטר, נטעה קק"ל בוסתן יפה. זיהינו שם עצי חרוב, זית, תות, רימון, מיני גפן, תאנה, שקמה ושיזף. הטיפול בבוסתן כולל השקיית העצים בשנים הראשונות לחייהם וכיסוח הקנה שמנסה שוב ושוב להשתלט על השטח. סוהיל נזכר במאיר קאופמן, בעבר יערן הגלבוע וגבעת המורה (כיום גמלאי של קק"ל), שהיה הראשון שפתח בשיגעון הבוסתנים בנחל חרוד: "קאופמן נהג למלא את הרכב שלו בבקבוקי מים, ובכל פעם שהגיע לעצי בוסתן שנטע, השקה אותם עד שנקלטו".

בוסתן עצי התאנה

במדרגת סלעי הבזלת, כ-200 מ' מדרום לעין יזרעאל, נטעה קק"ל עצי יער – אלה אטלנטית, כליל החורש ועצי מחט. חדי עין יבחינו במטע קטן של עצי תאנה שניטע בשנת 1993. בחלקה הזאת ניטעו ארבעה זנים של עצי תאנה זכריים. עצים אלה ניטעו כדי לבחון את התאמת מועד הפריחה שלהם להפריית זנים מסחריים של עצי תאנה.

בוסתן תל זהרה

גישה

כביש 699, כ-700 מ' ממזרח לכביש 6666 העולה לגלבוע.

מרחק נסיעה

כקילומטר

הערה

אפשר להגיע למקום גם בנסיעה בשביל נחל חרוד.

דרך עפר טובה יוצאת מכביש 699 ועוברת בין שדות מעובדים. בשדה שמימין לדרך יבחינו חדי עין בתל קטנטן המכונה תל זהרון. הדרך פונה ימינה ואחר כך בפנייה חדה ימינה ומגיעה לרחבת חניה קטנה בין תל זהרה לבוסתן, הנטוע לאורך תעלה שמובילה את מי עין זהרה לנחל חרוד.
אורך הבוסתן כ-400 מ' והוא מגיע עד נחל חרוד כמעט. בין עצי הבוסתן, הדומה באופיו לבוסתן של עין יזרעאל, נסלל שביל אספלט המאפשר לאנשים עם מוגבלויות לסייר בין העצים. שביל סלול מוביל גם לראשו של תל זהרה, אך מכיוון שהוא תלול יחסית, יצטרכו אנשים עם מוגבלויות עזרה ממלווים.
השם תל זהרה נגזר משמו הערבי – תל ד'הרה (התל הפורח) – כנראה על שם פריחת החרציות הזוהרת למרחוק באביב. ממערב לתל נובע עין זהרה. התצפית מראש התל מרהיבה וחושפת את מרחבי נחל חרוד, הרי הגלבוע ועמק בית שאן.
משנת 2006 נערכו בתל כמה עונות חפירה מטעם משלחת חפירות של אוניברסיטת מונטנה בראשותה של פרופ' סוזן כהן. החופרים מבקשים ללמוד על ההתיישבות העירונית והיחסים בין עיר וכפר בתקופת הברונזה התיכונה (1550-1950 לפנה"ס) ועל הקשרים בין כנען למצרים בתקופה זו.
למרגלות המדרון המזרחי של התל התגלו שלושה קברים מתקופת הברונזה התיכונה וו (1550-1750 לפנה"ס). נראה כי הקברים נפגעו כאשר האזור הוכשר לבניית מבנים בתקופה הרומית. עם הנקברים נמצאו שרידים מעטים של כלי חרס. עוד התגלו בתל שרידי מבנים מהתקופות ההלניסטית, הפרסית והרומית.


תודה לסוהיל זיידן, מנהל מדור מטעים, חורש טבעי ומרעה בקק"ל, על עזרתו בהכנת הכתבה

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 23.5.2017