הפרי מרשים מאוד ביופיו. הרימון מייצר פירות כדוריים שקוטרם עד 10 ס"מ, שקליפתם העבה צבועה בקשת הצבעים שבין צהוב לאדום עז. הפרי מכיל מאות זרעים עסיסיים בעלי טעם חמצמץ. הזרעים מסודרים במגורות, שביניהן מפרידים "דפים" דקיקים.
לפרי נודעה חשיבות רבה בימי קדם, לא רק בשל טעמו המיוחד, אלא גם בזכות חיי המדף הארוכים שלו. גם לקליפת הרימון נודעה בימי קדם חשיבות כלכלית. מקליפת הרימון הפיקו צבע לצביעת בגדים וכן דיו משובח, שמחזיק זמן רב. במים שבישלו בהם קליפת רימון השתמשו כשיקוי נגד שלשול ותולעי בטן.
גם בימינו מייחסים לפרי תכונות רפואיות. בפרסומים מדעיים רבים נכתב שפרי הרימון מכיל חומרים המכונים פּוּניקַלאגינים (שם שנגזר משמו המדעי של הרימון), המשמשים מקור לחומר נוגד חמצון שעשוי לעכב התפתחות של תאים סרטניים בכמה סוגי סרטן. ייתכן שלמחקרים אלה יש קשר לגידול במטעי הרימונים בעולם.
הפרי משמש למאכל כמו שהוא, כתוספת לסלטים ולמאכלים שונים ולהכנת משקה אלכוהולי. בקיוסקים המגישים מיצים טבעיים, שמור מקום של כבוד למיץ הרימונים. אגב, המיץ מכתים את הבגדים ואת הידיים. הפרי משמש גם לקישוט, בעיקר בסוכות, מועד ההבשלה של הרימונים.