הספר The Oldest Living Things in the World הוא תיעוד של מסע במרחב ובזמן המקפיא להרף עין חיים של אלפי שנים ויותר. בספר שיצא לאור (בשלב זה באנגלית בלבד) ב-22 באפריל, יום כדור הארץ, מופעים צילומים נפלאים של האמנית רייצ'ל ססמן (Rachel Sussman) המלווים בחוויות מהמסע ובמאמרים קצרים המשלימים את ההיבטים הביולוגיים. אתה מוזמנים להתרשם עוד מסרטון מקדים לספר ומהרצאה של האמנית ב-Ted.
תמונת השער של הספר היא של עץ אשוח נורבגי שגדל בכלל בשבדיה, וזה קצת מצחיק, כיוון שגילו כ-9,550 שנה – כלומר ראשיתו הרבה לפני שמדינות נורבגיה ושבדיה היו קיימות. אפילו הכתב הומצא רק אלפי שנים מאוחר יותר. על כל פנים, על פי מה שידוע היום זהו הצמח החי המבוגר ביותר בעולם, אבל כיוון שהוא התגלה רק ב-2008, בהחלט יכול להיות שבפינה נסתרת עדיין ממתין להתגלות עץ ותיק עוד יותר.
מה שתופס את העין בעוצמה היא בדידותו של העץ. האם יכול להיות שהוא עומד לו זקוף ובודד אלפי שנים? האם היו לו חברים שאבדו? כיצד הוא שורד את החורפים? ובכלל – ככה נראה עץ בן 9,950 שנים? לתשובה יש כמה חלקים.
עץ האשוח הנראה בתמונה איננו בין 9,950 שנים – אבל השורשים שלו כן. הגיל המקסימלי של הגזע בעץ האשוח הנורבגי הוא כ-
600 שנים, והגזע הנוכחי הוא בן עשרות שנים בלבד. ברם, מערכת השורשים שלו מבוגרת הרבה יותר, והיא מסוגלת ליצור גזע חדש אחרי מותו של גזע קודם. כל חורף השלג המכביד מצמיד את הענפים הנמוכים של העץ לקרקע, והם משתרשים ומחזקים עוד יותר את שורשי העץ. העץ נראה שברירי ופגיע מעל פני הקרקע, אבל מתחת לפני הקרקע מתברר שהעץ חסון ועמיד לפגעי הזמן.
אבל מתברר שזהו לא כל הסיפור, וכפי שמחברת הספר אומרת – "
העץ העתיק הזה הוא דיוקן של שינויי האקלים". על פי החוקרים מאוניברסיטת Umea בשבדיה שגילו את העץ, נטייתו בעבר הייתה לגדול לצדדים, לרוחב, בשל תנאי האקלים והרוחות. פריצתו של העץ כלפי מעלה ב-50 השנים האחרונות היא ככל הנראה תוצאה של שינויי האקלים – הטמפרטורה הממוצעת בחורף באזור שהעץ גדל בו עלתה בכמעלה אחת במאה ה-20, וזו כנראה הסיבה לשינוי.
בספר נסקרים צמחים עתיקים נוספים שסביבת החיים שלהם משתנה עקב השתנות האקלים והשפעות אחרות של פעולת האדם. עלינו לראות בכך תמרור אזהרה. אל לנו להרוס את מה שאנחנו לא יודעים לבנות בחזרה.
ב
ישראל גילו של אחד העצים העתיקים ביותר הוא 1,400 שנים "בלבד". מדובר בעץ אלון הגדל בשדות העיר טייבה. לעץ גזע גדול, היקפו כמעט 7 מ', אבל הוא אכול מבפנים. העץ שרד עד היום – איך לא – בזכות שורשיו החזקים. מה יקרה בעתיד מוקדם לדעת, אבל ברור ששינויי האקלים מציבים איום חדש ושונה גם על שורשי עץ עתיק זה.