במדינות רבות בעולם וגם בישראל נלחמים בתופעת המדבור. מדבור הוא תהליך שמתרחש באזורים יבשים יחסית בכל העולם שבהם אבק וחול נעים על כנפי הרוח בשל משטר הרוחות, ובהיעדר חסמים על פני הקרקע מכסים שטחים נרחבים ואגב כך מחסלים בתי גידול והופכים אותם אט אט לצחיחים. המדבריות למעשה "זוחלים" אט אט וכובשים לעצמם עוד ועוד טריטוריות.

מתברר שאחת הדרכים היעילות למנוע או לצמצם את השפעתן של אותן סופות חול ואבק היא לטעת עצים במסלול תנועתן. גוש גדול של עצים נטועים משמש מחסום פיזי ומתפקד על תקן של מסנן ענקי הכולא את חלקיקי האבק והחול ומאפשר לאוויר נקי להמשיך הלאה. ואם אתם עכשיו חרדים לגורלם של העצים האומללים, הרשו לנו להרגיע אתכם. בין החלקיקים שנושאים זרמי האוויר יש חומרים יקרים מפז כגון זרחן וסידן. במקומות שבהם יש צמחייה עשירה, הקרקע ענייה בחומרי דשן טבעיים בשל ניצולם בידי אותם צמחים, אך בהעדר צמחייה שתרתק את הקרקע למקומה, סופות האבק מרימות את ענני החלקיקים האדירים העשירים באותם חומרים וסוחפות אותם למרחקים. כשענן כזה נתקל בעצים, החלקיקים נדבקים אל העלים והענפים ואף נושרים לקרקע ויוצרים שכבת דשן טבעית. כשיורד גשם, החומרים אלה מחלחלים אל הקרקע ונספגים בה, וכך מקבלים העצים תוספת מבורכת של דשן שמאפשרת להם לצמוח ולשגשג.

במדינות רבות בעולם המתמודדות עם בעיית סופות החול, הבינו כי נטיעת עצים היא למעשה מצב שכולם מרוויחים בו והחלו בקידום פרויקטים של נטיעה מאסיבית. אחת הדוגמאות הבולטות לפרויקט כזה היא בקרבת היער דלהי שבהודו. דלהי סובלת באופן קבוע מסופות חול אדירות שגובות קורבנות רבים בקרב התושבים, בעיקר אלו הסובלים מבעיות נשימה. חלקיקי האבק והחול גורמים לזיהום אוויר חמור, ולעיתים הסופות חזקות כל כך, עד שגם בצוהרי היום ענני האבק חוסמים את אור השמש, מותירים ממנו רק שרידים עמומים בגוני כתום ואגב כך מקצרים את טווח הראייה למטרים בודדים. בניסיונה לצמצם את התופעה החלה ממשלת הודו בפרויקט נטיעות ליצירת חומה המורכבת מ-3 מיליון עצים שיקלו, כך מקווים, את החיים עבור מיליוני תושבי העיר.

דוגמאות נוספות אפשר למצוא בארצות הברית, שם משתמשים בעצים כדי לחסום ענני אבק המאיימים על בריאות הציבור בשל חלקיקים שמקורם בתעשיות שונות. קחו למשל את החווֹת האדירות לגידול עופות שגדלות בהן מיליוני תרנגולות. כל מי שמכיר קצת את ענף הלול יודע שאחת מתופעות הלוואי החמורות של התעשייה הזאת היא זיהום רב הנוצר בשל הלשלשת שמפרישים בעלי הכנף. כשהלשלשת הזאת מתייבשת, היא הופכת לאבק מזוהם המכיל חלקיקים רבים מזיקים מאוד עבור כל מי ששואף אותם. קהילות גדולות המתגוררות בסמוך לחוות גידול שכאלו מאוימות כל העת על ידי אותם עננים רעילים, וידוע כי באזורים האלה יש תחלואה מוגברת האופיינית לזיהומים מסוג זה. גם כאן נטיעת עצים העומדים בדרכם של ענני החלקיקים מצמצמת משמעותית את זיהום האוויר מחד גיסא, ומספקת לעצים חומרי דשן מעולים מאידך גיסא (כידוע, לשלשת תרנגולים היא דשן מעולה עבור צמחייה). ועדיין, למרות העובדה שנטיעת עצים המתפקדים על תקן שואבי אבק או מסננים יעילה כל כך, יש כאלו המאיימים לכרות חומות מגן שכאלו מטעמים כלכליים. במדינת אוקלהומה שבארצות הברית ניטעו משנת 1935 כ-220 מיליון עצים שנועדו לשמש חיץ בין חוות הגידול לריכוזי האוכלוסייה. פרויקט זה הוכח כיעיל, אך כעת, משגדלו השטחים האורבניים ושטחי בר הפכו נדירים יותר, בעלי החוות המעוניינים להגדיל את רווחיות החוות מאיימים לכרות את העצים ולהכשיר את הקרקע לצורך הגדלת שטח החוות.

גם בישראל, כידוע, מתמודדים עם תופעת המדבור, ואף שקק"ל מטפלת בנושא הייעור עוד מקום המדינה ונוטעת יערות, חוקרים ומדענים משקיעים זמן רב ומשאבים בלימוד הנושא. אנו, כמובן, נעודד נטיעת עצים ויערות בכל מקום ובכל זמן, בין אם מדובר בעצים שנועדו לעצור את המדבור ובין אם מדובר בכאלה שנועדו "סתם כך" לאפשר לכולנו למצוא מקום מוצל ונעים לבלות בו בסופי השבוע 🙂