באחד מימי הסתיו הסוערים שהתרגשו עלינו לאחרונה, סבלו תושבים רבים בארץ מהפסקות חשמל ממושכות. הופתענו לגלות עד כמה התרגלנו לעובדה שחשמל זורם וזמין הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ובעצם מובן מאליו. אך אם לא ידעתם, כ-15% מתושבי העולם (יותר ממיליארד אנשים, כן?) עדיין אינם מחוברים לשום רשת חשמל זמינה, והעובדה הזאת היא רק אחד הסממנים של חיי העוני המחפירים במדינות העולם השלישי.התושבים האלה כמובן לא מתלוננים על חוסר היכולת להפעיל את המזגן בקיץ או בחורף או על כך שאינם יכולים לצפות בתוכנית הריאליטי האהובה עליהם… הצרכים שלהם בסיסיים כל כך ומסתכמים במשהו טריוויאלי לחלוטין עבורנו כמו אור.מיליוני בתי אב ביבשת אפריקה ובמדינות נחשלות ביבשות אחרות יושבים עם רדת הלילה בעלטה גמורה או מדליקים מדורה, ואילו אחרים משתמשים במנורות נפט כדי להאיר את סביבת המגורים שלהם. אלא שפרט למחיר הכלכלי הגבוה (תושבי המדינות הללו מוציאים עד 30% מההכנסה הדלה שלהם גם ככה על אור בשעות החשכה) מדובר בסיכון בריאותי איום. מתברר ששאיפת האדים הרעילים שפולטות מנורות הנפט שוות ערך לעישון 40 סיגריות ביום! ולהזכירכם, גם ילדים קטנים מצטופפים סביב המנורות הללו.

לא מפתיע אם כן שיזמים וממציאים ברחבי העולם שוברים את הראש זה זמן רב בניסיון למצוא פתרון לבעיית התאורה. מנורת הגרביטציה היא אחד הפתרונות האלגנטיים והמבריקים שנראו לאחרונה, ונדמה שבאמת יש לה סיכוי להפוך למוצר שיגאל את העולם השלישי מעלטה. ובכן, כיצד פועלת מנורת הגרביטציה ומה הופך אותה למיוחדת כל כך? המנורה מבוססת על מנגנון המוכר לנו משעונים – מערכת של גלגלי שיניים היכולה להמיר תנועה איטית לתנועה מהירה. המנגנון הזה בעיקרו כבר נמצא בשימוש שנים רבות מאוד בשעוני קיר שבהם משקולות משמשות ל"טעינת" קפיצים שמניעים את מנגנון השעון. המנורה נקראת מנורת גרביטציה מפני שהיא משתמשת בכוח המשיכה שפועל על משקולת כדי לייצר תנופה שתסובב את גלגלי השיניים, ואלה בתורם מפעילים מעין דינמו שמייצר זרם חשמלי המסוגל להפעיל מנורה. החברה שפיתחה את המנורה גייסה סכום כסף נכבד לפיתוח, והמנורה חולקה במסגרת ניסוי למשתמשים במדינות נזקקות כדי לקבל משוב. לאחר הסבב הראשוני בוצעו כמה שיפורים – הקטנת משקל המשקולת התלויה בקצה המנגנון כדי שגם נשים או ילדים יוכלו להרימה; והוספת פתרונות בטיחותיים שימנעו מהמערכת לקרוס אם למשל ילדים ינסו להיתלות על המנורה. כיום המנורה מסוגלת לייצר תאורה למשך 20 דקות בהתבסס על "הרמת משקל" אחת, של משקולת בת כ-3 ק"ג בלבד. כמובן, בכל פעם שהמשקולת מגיעה לרצפה, פשוט מרימים אותה חזרה ומקבלים עוד תקופה קצרה של אור.

מחיר המנורה עומד על כ-22 דולר, מחיר כדאי אפילו עבור תושבי מדינות העולם השלישי שלעתים משתכרים סכום דומה בחודש, ודאי אם מביאים בחשבון שזוהי הוצאה חד פעמית שיכולה לצמצם משמעותית את הצורך ברכישת נפט. עוצמת האור אמנם צנועה מאוד – מנורת לד של 0.1W – לא כזאת שבה אנו מציפים את הבתים שלנו, אבל בהתחשב בחלופות, מדובר בפתרון מוצלח. בנוסף לכך הצמצום האדיר בפליטת אדים רעילים תסייע בשמירה על בריאותם של התושבים. המנורה הזו עשויה להתייצב בחוד החנית של הפתרונות היצירתיים להארת העולם השלישי, ובחלק מהפרמטרים היא אף מתעלה על פתרונות אחרים כמו לוחות סולריים למשל. כל שנותר לנו לקוות הוא שהמנורה הזו תמצא את דרכה אל כמה שיותר בתים ותאיר, תרתי משמע, את חייהם.