לו הייתם צריכים לכתוב מכתב לדורות הבאים על התמודדות האנושות עם ההתחממות הגלובלית בכלל ובעקבות ועידת פריז COP21 בפרט, מה הייתה כותבים? פרויקט letters to the future יצא ביוזמה היפה הזאת, ואנחנו החלטנו להרים את הכפפה ולשתף אתכם במכתב שלנו:

נכדים, נינים וצאצאים אהובים. אנחנו כותבים אליכם בשלהי ועידת פריז, הוועידה ה-21 של האומות המאוחדות בנושא אקלים כדור הארץ.

את המדע כבר כולנו מבינים – כושר היצירה המופלא של בני האדם הביא לכך שבמאה הקודמת (המאה ה-20) גדלה אוכלוסיית בני האדם פי ארבעה, ורמת החיים הממוצעת עלתה עשרות מונים, במיוחד במה שאנו מכנים "המדינות המפותחות" או "המדינות המערביות" כמו בארצות הברית ובאירופה. את ההתפתחות הברוכה הזאת הנענו באנרגיה, שאותה הפקנו בעיקר משריפה של דלק מבוסס פחמן – נפט, פחם וגז שאותם שאבנו, חצבנו והפקנו במומחיות הולכת וגוברת מהאדמה. היום אנחנו כבר יודעים שבדרך זו גם העלינו את שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ובאוקיינוסים, ובכך גרמנו לאפקט חממה והתחממות כדור הארץ ולעלייה בחומציות האוקיינוסים. כדי להבין את המשמעויות חקרו לעומק טובי המדענים את ההיסטוריה של אקלים כדור הארץ ובנו תחזיות ממוחשבות מדויקות ככל האפשר למידת ההתחממות הצפויה ולהשפעות על עליית מי הים, על אירועי מזג אוויר קיצוניים, על הפגיעה במגוון הביולוגי ועוד. התוצאות היו חד משמעיות – אם נתקדם בתרחיש "עסקים כרגיל" ונמשיך להתבסס על אנרגיה משריפת פחמן, אסון אקלימי וסביבתי גלובלי יתרגש ויבוא עלינו, וליתר דיוק עליכם, הדורות הבאים. למעשה, כדי לשמור עבורכם על כדור הארץ כמו שאנחנו מכירים ואוהבים אותו, כלכלת האנרגיה העולמית חייבת להיות נטולת דלק מבוסס פחמן בתוך עשרות שנים ספורות בלבד. במקביל נהיר לנו כי צורכי האנרגיה של האנושות רק הולכים וגדלים, במיוחד אם נרצה (ובצדק רב) לאפשר גם לתושבי המדינות המתפתחות כמו אלה באפריקה ובמזרח אסיה להשיג רמת חיים מערבית.

בימינו, צאצאים יקרים, העולם בנוי מדינות-מדינות, כל אחת דואגת לתושביה וכל אחת רואה את משבר האקלים מהזווית שלה – המדינות העניות המתפתחות מתקשות להתמודד עם שינויי האקלים ודורשות את זכותן לפתח מקורות אנרגיה לשגשוג תושביהן, ואילו המדינות המפותחות חוששות מאסון סביבתי אבל לא מעוניינות "לסבסד" את המדינות העניות. ויש לנו האו"ם. האו"ם הוא אמנם ארגון חלש, מקום שבו מדברים הרבה אבל עושים ומשפיעים מעט, אבל הוא הכלי היחידי שיש בידינו כדי להתמודד עם בעיות גלובליות כמו המשבר האקלימי-סביבתי. ברור לכול שכדי להתמודד עם שינויי האקלים יידרשו המדינות השונות לשתף זו עם זו פעולה, וכל אחת מהן תצטרך לוותר על משהו, אבל אנחנו גם מבינים כמה בעייתי להשיג שיתוף פעולה כזה. במושגים של תורת המשחקים (תורה מתמטית למידול מצבי קונפליקט) אנחנו נמצאים במצב לא יציב – כל מדינה הייתה רוצה שיהיה הסכם בינלאומי להתמודדות עם שינויי האקלים שבו יעמדו כל שאר המדינות, ורק היא תחרוג ממנו כרצונה. ובמצב הזה, יקירינו, אתם מבינים כמה קשה להגיע להסכם, ובמיוחד לדאוג למימושו.

על רקע זה ברצוננו לספר לכם על המאמץ האדיר שעשינו ב-25 השנים האחרונות, מאז "פסגת כדור הארץ הראשונה" בריו ב-1992 ועד לוועידה ה-21 של האומות המאוחדות בנושא כדור הארץ והאקלים בפריז בשלהי 2015. וכשאנחנו כותבים "עשינו", אנחנו מתכוונים בעיקר לשורה ארוכה של מדענים, פעילי סביבה בארגונים חברתיים וגם פקידים בשירות ארגון האו"ם, שעוררו מודעות לנושא ויצרו לחץ ציבורי שדחף את מנהיגי העולם לדון שנה אחר שנה במשבר האקלימי-סביבתי. והנה בפריז הצליחו המנהיגים להתקרב להחלטות הנדרשות יותר מאי פעם, אבל פרסים וגביעים לא מקבלים על מאמצים אלא על תוצאות.

אהובים, עתיד כדור הארץ שאנחנו משאירים בידיכם עדיין אינו מובטח, ועם יד על הלב אנחנו עדיין לא יודעים אם ועידת פריז תתברר ככישלון מהדהד או כנקודת מפנה מדהימה. אין ספק, ועידת פריז הייתה נקודת שיא אבל לא סוף פסוק, ואנחנו יודעים שההתמודדות עם ההתחממות הגלובלית היא לא נקודה אלא קו ארוך ופתלתל. החלטות פריז נשענות על התחייבויות (כלכליות ובתחום התפתחות משק האנרגיה והמעבר לאנרגיות מתחדשות) שנתנו המדינות השונות. אנחנו מבטיחים לכם שנמשיך ונעשה כל מאמץ כדי לעגן את התחייבויות המדינות כהחלטות מחייבות, לבנות את מנגנוני האכיפה על המדינות השונות ולעודד את העמקת ההתחייבויות והאצת המעבר לכלכלת אנרגיה נטולת פחמן. רק אם נעשה זאת במרץ ובהצלחה, תירשם ועידת פריז בספרי ההיסטוריה שלכם כהצלחה.

נכדים, נינים וצאצאים אהובים – אתם כבר יודעים מה קרה. האם שמרנו על היערות, על הקטבים ועל הקרחונים בפסגות ההרים, או שהצפנו את ערי החוף והאיים הקטנים? האם שמרנו על הסביבה ועל המגוון הביולוגי או שהמשכנו לשנות את תמהיל החיים על כדור הארץ ללא היכר? האם אפשרנו לאזרחי כל העולם להתפתח זה לצד זה או שהעמקנו פערים וחבטנו זה בזה? יקירים, העולם עכשיו בידיכם. שמרו עליו למען הדורות הבאים אחריכם. למדו מההצלחות שלנו, כמו גם מהטעויות, כי לכולנו יש רק כדור ארץ אחד.