אחת ההמצאות הגדולות ביותר של האנושות הייתה נורת החשמל. בעקבות המצאת הנורה השתנו סדרי עולם, ובימינו אפשר לעבוד גם בערב, לנהוג בכבישים חשוכים ולבצע מלאכות שונות לאחר שקיעת השמש שבעבר אי אפשר היה לבצען. בזכות יתרונותיה הרבים של הנורה עברו רוב המדינות להשתמש בה לתאורת רחוב בערים ובכבישים, אך גם להמצאה הגאונית הזאת יש מחיר: תופעת זיהום האור. זיהום האור הוא תוצר לוואי של התרבות המודרנית. הוא נובע מתאורה מלאכותית המפיצה אור ממקורות כמו תאורה ביתית, פרסומות, משרדים, אזורי תעשייה, תאורת רחוב, תאורת מגרשי ספורט וכדומה. זיהום האור בולט ובעייתי במיוחד באזורים העירוניים בעולם, והוא מאופיין בשלוש תופעות עיקריות: שמים זוהרים, אור מסיג גבול וסִנוור.

משמעות המושג "שמים זוהרים" היא בוהק של השמים הנובע ממקורות טבעיים אך גם מאור מלאכותי שנפלט מגופי תאורה לעבר השמים או אור מלאכותי שמוחזר מהקרקע לחלל ומתפזר בשמים. התופעה משמעותית במיוחד לעוסקים באסטרונומיה, משום שהיא יוצרת מיסוך המקשה עליהם לצפות בכוכבים. "אור מסיג גבול" הוא אור שאינו דרוש באזורים הסמוכים לתאורת חוץ, למשל אור מתאורת רחוב לא מתאימה שחודר לחדר שינה. תופעת הסנוור היא בוהק מוגזם של מקורות אור שגורם אי נוחות וליקויי בריאות כמו למשל נורה הבולטת מגוף תאורה ומסנוורת את הנהגים.

לזיהום האור יש השפעות סביבתיות ובריאותיות נוספות. מחקרים מראים כי הוא עלול להוביל להפרעות בשינה בשל דיכוי ייצור המלטונין, ההורמון שאחראי לשינה בבני אדם ובבעלי חיים, דבר שעלול להביא להתפתחות סוגי סרטן מסוימים ולפגיעה בצורות חיים שונות בעקבות שיבוש המקצבים הביולוגיים: שיבוש תזמון הרבייה של האלמוגים, צבי ים הבוקעים מהביצה נמשכים לאור המלאכותי במקום להשתקפות אור הירח והכוכבים בים ובדרך מתים מתשישות ומרעב, וציפורים החגות סביב מקורות אור כאלה והופכות לטרף קל.

בשל הצורך בהתייעלות אנרגטית ומתוך רצון לקדם את איכות החיים המודרנית, ערים רבות בעולם המפותח, כולל בארצנו, החלו להשתמש בנורות הלד לתאורת רחובות וכיכרות. עם יתרונות הנורה נמנים עמידותה ­המכנית למכות וזעזועים, חייה הארוכים במיוחד (כ-50 אלף שעות עבודה לעומת 750 שעות של נורת להט) והפחתת אורה בהדרגה לקראת סיום חייה, בניגוד לכיבוי באופן חד ופתאומי כמו בנורות הלהט. כמו כן, בניגוד לנורת פלורוסנט, נורת הלד אינה מכילה כספית, הידועה כחומר הפוגע באיכות הסביבה, והיא מאירה שטחים רחבים יותר בזכות התפשטות האור בצורה שווה לכיוונים שונים.

המעבר לתאורת רחובות במנורות לד התאפשר לאחר שמדענים הצליחו לבנות מנורת לד המייצרת אור כחול (לד ירוק ולד אדום היו קודם לכן, ויחד עם הלד הכחול ומסנן מתאים מתקבל האור הלבן המוכר לנו מנורות הלד החדשות), המצאה שאף זיכתה את ממציאיה בפרס נובל לשנת 2014. אליה וקוץ בה – הספקטרום הכחול הוא הוא הפוגע ביותר בייצור הורמון ההמלטונין, ובמרוצת הזמן מסתמן כי נורות הלד רק מעצימות את הסכנות מזיהום אור שמנינו לעיל. כפועל יוצא, משרד הבריאות קרא לראשי הערים להימנע משימוש בנורות לד המשתמשות באורך הגל המכונה "כחול", ורשות הטבע והגנים אף המליצה להימנע משימוש בנורות לד בשטחים שהיא מנהלת.

היכן יש הכי הרבה זיהום אור? חוקרים השוו בין שתי מדינות בעלות הכנסה גבוהה, ארצות הברית וגרמניה, ומצאו כי למרות שרמת הפיתוח העירוני דומה בשתי הערים, הערים בארצות הברית מפיצות הרבה יותר אור מהערים בגרמניה. נתוני נאס"א מראים כי עיירה אמריקאית שגרים בה 10,000 בני אדם פולטת אור פי שלושה יותר מאשר עיירה גרמנית באותו הגודל, והפער עולה עם גידול האוכלוסייה. זיהום אור, אפוא, הוא לא רק עניין של רמת חיים, אלא גם תוצר של סגנון חיים.

ומה בנוגע לישראל? גם אצלנו יש כמובן זיהום אור נרחב כפי שתוכלו לראות כאן, כדי לצמצם את התופעה, לפני כמה שנים הוקם ארגון עצמאי של מתנדבים מרחבי הארץ בשם "אור מכוון", הפועל לקדם חיסכון אנרגטי בתאורת החוצות, לשפר את איכותה ולהקטין את פגיעת זיהום האור באזרחים ובטבע. האתגר הגדול הוא לאזן בין הצורך בסביבה עירונית מוארת ובטוחה לבין השפעתה הרעה של התאורה על הסביבה. אפשר למשל לכוון את נורות החשמל הקיימות למשטחים מדויקים, כך שיפגעו פחות באור הטבעי של שמי הלילה ואפשר גם לעמעם את עוצמת האור של נורות הלד בקרבת בתי מגורים. האם יש לכם רעיונות נוספים?